"יום מושלם": לסחוט מהלימון לימונדה
יש משהו מרענן בקומדיה "יום מושלם" שמתרחשת מכל המקומות דווקא בבוסניה המדממת. בניסיו דל טורו, טים רובינס ואולגה קורילנקו מוסיפים אבק כוכבים לסרט צנוע שעלילתו לא מתקדמת לשום מקום, ועדיין מצליח לשעשע
הדבר הראשון והבולט לזכותה של הקומדיה השחורה "יום מושלם" הוא שהנושא שבו היא עוסקת מקורי. יותר מכך, הייחוד הוא באופן שבו התסריט שכתב הספרדי פרננדו לאון דה ארנואה, שגם ביים, לפי רומן מאת פאולה פריאס - מטפל בנושא. הסרט דובר האנגלית ברובו מראה את הצד היומיומי, השגרתי והסיזיפי בחייהם של מי שאנחנו נוטים לכנות כאן "יפי נפש".
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
כשמו, הסרט (שהוקרן בפסטיבל הערבה וזכה בפרס חביב הקהל) נמשך פחות או יותר יממה, אי שם בבלקן זרוע המלחמה המדממת של 1995. במשך הזמן הזה כמה עובדים/מתנדבים של ארגון "עזרה ללא גבולות", ארגון הומניטארי בינלאומי מנסים לעשות את העבודה שלשמה נשלחו. חדורי מטרה ברמת העיקרון, הם מתמודדים בפועל עם משימות שכוללות הרבה עבודה שחורה, ומעט מאוד חזון.
הם נתקלים בבאר שהושלך לתוכה משהו בעייתי ביותר שממנו מתגלגלת העלילה האבסורדית, עוקפים גוויות של פרות שעלולות להסוות מוקשים בכביש, מנסים לדבר עם תושבים מקומיים ואנשי צבא שלא ממש מבינים אותם. מתעלים על כל אלה הם חיילי או"ם שאמורים להיות באותו צד כמותם - אך הם מערימי הקשיים העיקריים. דרכם הסרט מלגלג על בירוקרטיות וחוקים צבאיים שיש לפעול לפיהם רק בגלל שהם קיימים, מבלי שום תשומת לב לשיקול דעת.
העולם הכאוטי בבלקן מצולם בעדשה רחבה שחושפת נופים רחבי ידיים נעימים שמסתירים את ההרג וההרס שהותירה המלחמה. בתוכו מתניידים בטנדרים חבוטים ממברו (בניסיו דל טורו), שאמור לפלרטט עם כל בחורה בסביבה למרות שיש לו בת זוג בבית, ובי (טים רובינס) שמואשם בשלב מסוים בכך שהוא נהנה לסכן את עצמו ואת כולם בגלל ששום דבר לא מחכה לו עם שובו.
אליהם מתלווה מתרגמת, סופי (מלאני ת'יירי) שזו ההצבה הראשונה שלה, וקטיה (אולגה קורילנקו) - פעילה ותיקה שאמורה לבקר את הפעילות שלהם, ולנסות לא לכעוס על ממברו איתו יש לה היסטוריה, איך לומר, מורכבת.
לוקח זמן להבין איזה מן סרט "יום מושלם" רוצה להיות. המציאות בתוכה פועלות הדמויות רצינית, עגומה מאוד אפילו - אבל הסיטואציות אליהן הן נקלעות ברובן מוציאות מהן הומור, גם אם מורבידי. העלילה בעיקרה פשוטה מאוד, כי כמעט שלא קורה כאן שום דבר - רק כמה פעילים שרוצים להצליח להחזיר לפעולה תקינה באר סתומה. לשם כך הם נוסעים, מתברברים, פוגשים אנשים, רבים ומסתכנים.
עיקר העניין והצחוק אמור להגיע מהקשרים שנוצרים בין הדמויות, ובעיקר מהאופן שבו ממברו ובי מתייחסים למקום שבו הם פועלים. האחד כמשהו שחייבים לעשות, והשני כאילו שהוא במעין הרפתקה מלהיבה שהוא הגיבור שלה.
בחלק מהזמן זה אכן עובד, והסרט מעלה חיוך למראה המצב המופרע שבו הגיבורים שלו פועלים, במיוחד לאור העובדה שסביר להניח שהמצב במציאות לא היה רחוק מכך. אבל בחלק אחר מהזמן הסרט מעט נמרח, והיעדר העלילה הופך מדי פעם למעט מייגע.
בנוסף, קשה שלא לתהות בהתחלה אם הכוונה היא לזלזל בתושבי הבלקן ולהציגם כבורים מלאי אמונות תפלות לעומת גוף הסיוע הנאור. לוקח לסרט זמן להתנער ממה שנראה כמו בדיחות על חשבונם, ולהעביר את הצופה מהלך שבו הוא מתחיל להבין שהפעילים הם אלו שבורים ולא מבינים את הסיטואציה.
בשורה התחתונה, יש ב"יום מושלם" אי אלו רגעים מהנים, ועוד כמה מכמירי לב וטובים – אם מתגברים על הקצב האיטי שלו ומתייחסים אליו בסלחנות ובמעט סבלנות.
"יום מושלם" (ספרד) - במאי: פרננדו לאון דה ארנואה, שחקנים ראשיים: בניסיו דל טורו, טים רובינס, אולגה קורילינקו, מלני תיירי, ופדיה שטוקן. אורך הסרט: שעה ו-46 דקות.
