"קריד": אגרוף לבטן הרכה שלכם
אחרי התחייה המוצלחת של "מלחמת הכוכבים", שבה אלינו גם סדרת סרטי "רוקי". בעידן של רימייקים, ריבוטים וחיקויים למיניהם, מדובר בהתפתחות חיובית. "קריד" של ראיין קוגלר דוחק את סילבסטר סטאלון לעמדת המאמן, ובסיועו פורץ מייקל בי. ג'ורדן כנציג הדור הבא והמבטיח של הפרנצ'ייז
בעיתוי שנדמה כי אין מתאים ממנו, עולה הפרק השביעי בסדרת סרטי רוקי הקרוי "קריד" ("Creed"). המשך, שבו שם המותג הוחלף בשם חדש, באופן המבשר על עלייתו של דור ההמשך. העיתוי נדמה כרב משמעות מכיוון שבימים אלו נשברים שיאי מכירות הכרטיסים על ידי "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר". הקשר בין שני הפרנצ'ייזים הנושקים ל-40 שנה הוא משמעותי, כמו גם האופן בו הם זוכים כעת להמשך תוך שינוי: חזרה לערכי היסוד של הסדרות, והעברת השרביט לדור הבא. בשתיהן הדבר נעשה במידה רבה של הצלחה.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
"רוקי" (1976) ו"מלחמת הכוכבים" (1977) היו שניים מסרטי המפתח שבישרו את קיצו הקרב של תור הזהב של האוטר האמריקאי. שני הסרטים היו נסיגה מקולנוע שאפתני, חתרני ואישי, לקולנוע של אתוסים בסיסיים (שלא לומר ריאקציונרים) וסיפוקים רגשיים רבי עוצמה עבור הקהל הרחב. שניהם, מוצלחים ככול שהיו בסוגם, שיקפו מגמה של רידוד הקולנוע. כיום, כששני ניסיונות ההחייאה של המותגים יוצאים בעידן גיבורי העל, הרובוטריקים, הפריקוולים, הסיקוולים והריבוטים, נדמה כי הם בגדר מוצרי עילית ביחס לממוצע העכשווי.
כש"רוקי" יצא, הוא מכר מחדש לקהל את האתוס אודות האנדרדוג שמקבל את ההזדמנות שנפלה לידיו ומגשים את החלום האמריקאי. ערך כה בסיסי ושמרני עד שאפילו הבמאי פרנק קפרה, מי שיצר מסרים פופוליסטים בשנות ה-30 וה-40, התקנא בתוצאה הסופית. אך "רוקי" הכיל גם היבטים ספציפיים לתקופתו. היה זה גבר לבן (ממוצא איטלקי), חסר השכלה, וממעמד הפועלים המשיב את כבודם של אלו המזדהים איתו מול האלוף השחור והשחצן אפולו קריד (בגילומו של קארל וות'רס).
עם התפתחותם של סרטי "רוקי" השתנה גם היחס לקריד. לאחר ההפסד ההרואי של רוקי לקריד בסרט הראשון, הגיע הניצחון על קריד ב"רוקי 2" (1979) שהפך את רוקי לאלוף העולם, הפיכתו של קריד למאמן של רוקי ב"רוקי 3" (1982) (קריד כ"שחור הטוב", מול "השחור הרע" בגילומו של מיסטר טי), ומותו של קריד מאגרופיה של מכונת השרירים הסובייטית דראגו ב"רוקי 4" (1985). התהפוכות בדמותו של אפולו קריד שיקפו את התפקודים האידיאולוגיים המשתנים של סדרת סרטי רוקי ביחס לציר של שחור/לבן.
"קריד" בוים על ידי במאי שחור וצעיר בשם ראיין קוגלר, שסרטו הקודם ועטור השבחים והפרסים "תחנת פרוטווייל" (2013) עסק במותו של צעיר שחור בשם אוסקר גרנט מאקדחו של שוטר לבן. בסרט ההוא, כמו גם בסרט הנוכחי, מגלם את תפקיד הצעיר השחור מייקל בי. ג'ורדן (שלאחרונה נראה על מסכינו בעיבוד הנפל ל"ארבעת המופלאים"). עם הרקע רב המשמעות הזה מגיעים קוגלר וג'ורדן, להעברת השרביט מרוקי הלבן לבנו של אפולו קריד. זהו הסרט הראשון בסדרת סרטי רוקי שבו סילבסטר סטאלון אינו כותב את התסריט, ומעמדו בסרט הוא כדמות מלווה לצעיר השחור.
הילד אדוניס ג'ונסון (אלכס הנדרסון) מוצג בתחילת הסרט כנער צעיר במוסד לעבריינים צעירים. הוא מהיר חימה, במיוחד כשפוגעים בשמה של אמו המנוחה. אדוניס הוא בנו של אפולו קריד מפרשת אהבים שהיתה לו מחוץ לנישואים. מרי אן קריד (פלישיה רשאד - הזכורה משנות ה-80 בתפקידה כגב' הקסטבל) מוציאה את הנער היתום מהמוסד ומביאה אותו לאחוזתו המפוארת של אביו
כאדם צעיר, אדוניס (ג'ורדן) הוא משכיל ובעל קריירה מבטיחה בעולם העסקים. אך בוערת בו התשוקה להילחם, תשוקה שאותה הוא מממש בסדרה של ניצחונות בקרבות אגרוף במקסיקו. המניע הפסיכולוגי שלו, כך הסרט מבהיר, הוא ההתמודדות עם דמות האב החסר. באחת הסצנות הזכורות בסרט הוא מקרין סרטון יוטיוב של אביו נלחם ברוקי, ובאופן רב משמעות הוא מתייצב מול הדמות של אביו ו"נלחם" עם דמותו המוקרנת על המסך.
הדרך להתקדמות בקריירה עוברת דרך החזרה לרחובות הפשוטים של פילדלפיה. אדוניס יוצר קשר עם רוקי, ומנסה לשדל אותו להפוך למאמן שלו. ברקע יש צל של אלוף העולם המכהן ריקי "היפה" קונלאן (המתאגרף המקצועני טוני בלואו). המרחק בין אדוניס והאלוף רב, אבל המתכונת העלילתית המוכרת של סרטי רוקי מבהירה כי השניים נידונו להיפגש. בנוסף לקשר המשפחתי/אבהי המתפתח עם רוקי, קיים גם קשר נוסף, רומנטי, עם זמרת יפה בשם ביאנקה (טסה תומפסון). בקשר זה יש וריאציה לפגיעות שהיתה בקשר רוקי-אדריאן בסרט הראשון.
שני התפקידים הראשיים משוחקים היטב. ג'ורדן ייחשף בסרט זה לצופים רבים כשחקן בעל פוטנציאל (בשונה מעבודותיו הפופולאריות הקודמות בסרטים מאכזבים). סילבסטר סטאלון צפוי להיות מועמד לאוסקר כשחקן משנה על הופעתו המאופקת, בעלת הניואנסים (כן!), והסנטימנטלית.
עבודת הבימוי של קוגלר קולחת. היא מגלמת מודעות לאופן בו סרטי הסדרה חותרים לעבר שיאים רגשיים, והסרט מצליח במידה רבה לספק אותם. בנוסף, הוא כולל סצנה מרשימה במיוחד של קרב אגרוף המצולם כולו בשוט אחד. אפילו השימוש המאופק והמדויק במוטיבים של המוזיקה ההרואית של ביל קונטי מהסרט הראשון, מעיד על כך שקוגלר יודע את מלאכתו.
"קריד" (ארצות הברית) - במאי: ראיין קוגלר, שחקנים ראשיים: מייקל בי. ג'ורדן, סילבסטר סטאלון, טסה תומפסון, פליסיה רשאד, טוני בלואו ואנדרה וורד. שעתיים ו-13 דקות.
