נפל ברחוב, פוטר מעבודתו ויפוצה ב-2.5 מיליון

סוכן מכירות נתקל במרצפות בולטות ברחוב בפתח תקווה ונפצע ברגלו. הליך השיקום הוביל להידרדרות במצבו הפיזי והנפשי. מי ישלם על הנזק?

עו"ד זיו כהןפורסם: 20.01.16 , 08:06

פציעה של סוכן מכירות, שנגרמה לאחר שנפל ברחוב בפתח תקווה, הובילה להידרדרות פיזית ונפשית ולבסוף גם לאובדן העבודה שלו. ביטוח לאומי פיצה אותו בשל כך בכ-2 מיליון שקל, ובית משפט השלום בתל אביב קבע שהעירייה תשלם לו חצי מיליון שקל נוספים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האיש עבד כסוכן מכירות בחברה לשיווק צעצועים. בשעת ערב באחד הימים בינואר 2008, כשהיה בדרכו לחנות צעצועים במדרחוב בפתח תקווה, הוא נתקל במרצפות שקועות, רגלו התעקמה והוא נפל. הוא נפצע ברגל ונאלץ להיעדר מעבודתו למשך חצי שנה, שבמהלכה, לטענתו, הידרדר מצבו הנפשי. כשחזר לעבודה במתכונת חלקית הוא המשיך לסבול מצליעה ושכרו ירד באופן ניכר. באמצע 2009 הוא פוטר ומאז לא הצליח לחזור למעגל העבודה.

תביעה

נגמל מסמים נפל לבור - תאגיד המים ישלם לו

עו"ד עופר כהן

נרקומן לשעבר רץ למרכז המתאדון בי-ם ונפצע כשלא הבחין בפתח ניקוז. שופטת קבעה שתאגיד "הגיחון" התרשל, ולכן יפצה אותו בכ-20 אלף ש'

נגמל מסמים נפל לבור - תאגיד המים ישלם לו

המקרה הוכר כתאונת עבודה, והסוכן קיבל תגמולים מביטוח לאומי בסך 2.1 מיליון שקל. במקביל הוא הגיש תביעה לפיצויים נגד עיריית פתח תקווה, שאליה הצטרף גם הביטוח הלאומי. התובע טען שהעירייה התרשלה בתפקידה וגרמה לתאונה ובהמשך לפיטוריו, בכך שלא הסירה את המפגע מהשטח הציבורי שבתחומה. כמה עדים סיפרו שראו אותו נופל, ושהוא לא היחיד שנפל שם.

העירייה טענה מנגד שהתאונה אירעה אך ורק כתוצאה מרשלנות התובע. לדבריה היא פועלת לאיתור מפגעים ותיקון מדרכות באופן סביר, בהתחשב במגבלות התקציב שלה. עוד נטען כי הפגיעה שגרמה למצבו הנפשי של התובע אינה התאונה אלא היחס שקיבל ממעסיקיו, ופרישתו ממעגל העבודה היא תוצאה של בחירתו האישית.

בעקבות מחלוקות ופערים בין חוות דעת מומחים שונות מטעם הצדדים, מינה השופט ישי קורן מומחים מטעם בית המשפט. מומחה בתחום האורתופדי קבע שלתובע לא נותרה נכות פיזית קבועה. אלא שמומחה בתחום הנפשי קבע לתובע 20% נכות נפשית, לאחר שהגיע למסקנה כי "הפיטורים מהעבודה והירידה ביכולת ההשתכרות גרמו לפגיעה נרקיסיסטית קשה אשר הובילה להתפתחות של משבר דיכאוני".

לאחר ששמע את העדויות קיבל השופט קורן את התביעה וקבע: "המדרחוב באזור התאונה נבנה על גבי תשתית שאינה מתאימה, ובוצע באופן רשלני. גם תחזוקת המקום אינה ראויה והיא נעשית 'טלאי על טלאי' במקום לבצע תיקון יסודי".

בתוך כך השופט הסביר שהעירייה צריכה לתקן תיקונים מקומיים לא רק בעקבות פניות של אזרחים, אלא גם ליזום הליכים לתיקונים יסודיים. הוא דחה את טענות העירייה והטיל עליה את מלוא האחריות.

מעבר לכך נקבע שהתאונה היא שגרמה גם להידרדרות הנפשית של התובע, ובסופו של דבר לפיטוריו. השופט הסביר שגם הנזק הנפשי שנגרם לתובע כתוצאה מפגיעה אנושה בכושר ההשתכרות שלו, היא נזק שהעירייה הייתה צריכה לצפות.

בסופו של דבר קבע שהעירייה תפצה את התובע ב-2 מיליון ו-76 אלף שקל, בין היתר עבור כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד והפסדי פנסיה.

כיוון שהתובע כבר קיבל סכום גדול יותר מביטוח לאומי, השופט הסביר שהסכום "נבלע" בתגמולים. בהתאם לחוק ביטוח לאומי במקרים כאלה, נקבע כי העירייה תשלם לתובע כ-25% מסכום הפיצוי – כ-520 אלף שקל, ואת היתר למוסד לביטוח לאומי כ-1.5 מיליון שקל.