כיבוש בע"מ

מה בין ייצור נרות חנוכה לנישול חקלאים מאדמותיהם? כיצד חברה ישראלית שמשווקת אבן ירושלמית גורמת לעובדי מחצבה פלסטינים לאבד את מקומות עבודתם? התשובות לשאלות אלה נמצאות בדו"ח שמפרסם השבוע ארגון Human Rights Watch, "כיבוש בע"מ", שמתעד את מעורבותם של עסקים בהפרת זכויות אדם בגדה המערבית וממליץ לעסקים להפסיק את פעילותם עם או בתוך ההתנחלויות.

עוד בערוץ הדעות:

ואנחנו חשבנו שחמאס קם בעזה?

התעמרות מסוכנת

האסיר א' והאסירים ב'

ילד אחר ושונה

טוב לעולים, טוב גם לנו

המשפט הבינלאומי אוסר על קיום פעילות עסקית שמקדמת מעשים בלתי חוקיים כגון הקמתן וקיומן של התנחלויות בתוך שטח כבוש. ואילו זה מה שמתרחש כל יום בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, שם פועלים כ-1,000 מפעלים ומעובדים כ-93,000 דונמים של שטח חקלאי בתוך כ-237 התנחלויות. אמנם עסקים אלה מעסיקים פועלים פלסטיניים - כ-26,000 במספר - אבל המחיר שהם גובים מהכלכלה הפלסטינית וממרקם החיים הפלסטיני כבד. עסקי התנחלויות תלויים בהשתלטות בלתי חוקית על קרקע פלסטינית, מדיניות שמפלה עסקים פלסטיניים לטובת עסקים ישראליים וואקום משפטי ואכיפתי שמשאיר עובדים פלסטינים ללא הגנה על זכויותיהם.

ההתנחלויות יכולות להציע מקומות עבודה לפלסטינים משום שהן משגשגות בזכות משאבים שנלקחו מפלסטינים ונהנות מסובסידיות ממשלתיות. זאת, בעוד הממשלה מגבילה פעילות כלכלית פלסטינית ובכך מקשה על עסקים פלסטיניים לייצר מקומות עבודה בעצמם.

עסקים חבים אחריות מכוח נורמות בינלאומיות כגון העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות אדם. לכל הפחות עליהם להימנע מלתרום להפרות של זכויות אדם או המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ארגון Human Rights Watch אינו קורא לחרם צרכנים, אלא הסיק מסקנה שלא ניתן להפעיל עסק בהתנחלויות בלי לתרום לפגיעה חמורה בזכויות אדם ו/או ליהנות ממנה.

הייצוא מההתנחלויות מהווה פחות מאחוז אחד מכלל הייצוא התעשייתי של ישראל לעולם. אולם העמימות המכוונת בדבר מקורם של מוצרים ישראליים עלולה להכתים את התוצרת הישראלית כולה. במסגרת ההכנות לפרסום הדו"ח, נפגשנו עם בעלי עסקים ישראליים שהביעו דאגה מהנזק שנגרם לכלכלה הישראלית כולה, כתוצאה מהתדמית שיוצר מיעוט העסקים שפועלים בהתנחלויות. הוצאת הפעילות העסקית הישראלית מההתנחלויות תסיר את הענן שמרחף מעל כלל העסקים הישראליים.

סגירת העסקים בהתנחלויות - והפסקת ההגבלות על הכלכלה הפלסטינית שהן גורמות - עשויות להטיב גם עם חקלאים, רועים ובעלי עסקים פלסטיניים ועובדיהם. ההשתלטות על אדמות פלסטיניות, ההגבלות על תנועה ועל בנייה, הסירוב לתת רשיונות והגבלות נוספות עולים לכלכלה הפלסטינית למעלה מ-3.4 מיליארד דולר לשנה, לפי הבנק העולמי. מאז 1994, המנהל האזרחי לא אישר אף בקשה חדשה לרשיון עבור מחצבה פלסטינית ובשנים 2000 עד 2012 סירב 94% מהבקשות הפלסטיניות

 להיתרי בנייה באזור C, המשתרע על 60% מהגדה המערבית. ואילו מחצבות ישראליות ממשיכות לקבל רשיונות וממשלת ישראל מאשרת ואף מסבסדת בנייה בהתנחלויות.

בכל העולם, הולכת וגוברת מודעותם של תאגידים לאחריותם לשמור על זכויות אדם וכתוצאה מכך - להעריך מחדש כל פעילות שתורמת להפרות. מגמה זו מגיעה גם לגדה המערבית. ראוי שעסקים יכירו באחריותם וייצאו מההתנחלויות.

המחבר הוא מנהל היחידה לעסקים וזכויות אדם בארגון Human Rights Watch.