מי אמר "לא צנוע"? עירום על כתבים דתיים עתיקים
השו"ת עוטר במלאכים עירומים, וגם על "השולחן ערוך" - שני כרובים עם מעט מאוד בד. ועוד לא ראיתם את הכתובות המעוטרות בנשים שאינן לובשות דבר לעורן: מי שחשב שאובססיית הצניעות מבוססת ביהדות, לא פגש כנראה בכתבים יהודיים מן המאות ה-17-19 במרכז אירופה
לתמונה בגודל מלא - לחצו כאן
מה עושה אישה מעורטלת על כתובה דתית, ואיך הגיעו מלאכים ערומים ל"שולחן ערוך"? מי שחשב שאובססיית הצניעות והסלידה מעירום על סוגיו (ובמיוחד עירום נשי) הם מוטיבים עתיקים ומבוססים ביהדות, לא פגש כנראה בכתבים יהודיים מן המאות ה-17, 18 וגם 19 במרכז אירופה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
כתובה איטלקית משנת 1775 שנמכרה לאחרונה במכירה פומבית, כמו גם כתובות נוספות מאותה התקופה ושערים של ספרי הלכה, מעוררים את השאלה האם ההתנגדות הדתית הגורפת לעירום היא עניין חדש באופן יחסי. לפחות לפי מגזין ה"פורוורד", היה העירום (גם זה הנשי) פופולארי עד לתחילת המאה ה-18.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מזל טוב: אלמנת רועי קליין התארסה
- עידן הבדידות: "ההפרדה המגדרית פוגעת ביכולת להכיר בני זוג"
- סקר: הנישואים ברבנות מרחיקים את הישראלים מהיהדות
הכתובה שמקורה ברומא, נמכרה לפני כמה חודשים בסכום של 60 אלף דולרים במכירה פומבית של "קסטנבאום אנד קומפני", בית מכירות פומביות אקסקלוסיבי בניו-יורק, המתמחה באמנות יהודית ויודאיקה. מדובר בכתובה טיפוסית לחלוטין שנכתבה בעברית ובארמית, וקושטה כמקובל. אך שלא כמקובל בימינו, עוטר הגיליון החגיגי גם בארבעה דמויות עירומות, שתיים בראש הכתובה ושתיים נוספות בתחתית.
לצפייה בתמונה המלאה - לחצו כאן
שתי הדמויות הנשיות המופיעות בחלקו העליון של המסמך ההיסטורי, מסמלות על פי הקטלוג את השלום והצדק במיתולוגיה היוונית והרומית. על פי "הפורוורד", איור הדמויות מיוחס בקטלוג לאומן יהודי בן התקופה בשם שמואל מנוח בן ישראל יצחק.
הדמות המעורטלת מימין אוחזת בעלה הזית - סמל השלום והשלווה, ובידה השנייה כדור הארץ, בעוד הדמות השמאלית המשקפת את הצדק, אוחזת בידה האחת מאזניים, ובשנייה גרזן המחליף ככל הנראה את החרב הסמלית, המענישה את החוטאים והפושעים, כשעיניה מכוסות.
האמת העירומה: הכתובה של קסטנבאום לא לבד
מומחים הסבירו כי הבחירה בנושאים אוניברסאליים דוגמת צדק ושלום לעטר את כתובתם של בני הזוג היהודים, איננה ברורה כלל ועיקר, ונתונה במחלוקת היסטורית. מההסבר עולה כי ייתכן למשל שהדמות הימנית כלל לא מסמלת את השלום, אלא בתולין - זאת לפי הוורד הלבן המצויר מעליה, המשמש במסורת הנוצרית המקומית סימן לבתולין ולטוהר נשי, ועל פי המיתולוגיה היוונית - אמהוּת.
גם שמותיהם של החתן והכלה הרשומים במסמך, יצחק משה
הכתובה המדוברת לא לבד: כתובה אחרת משנת 1690 מצרפת, מתארת את אדם וחווה ועץ הדעת, והיא מעוטרת במלאכים שמנמנים וערומים. סיפור גן העדן הינו מוטיב המתכתב היטב עם היעוד של הכתובה וההקשר הזוגי שהיא מנציחה, והיא נמצאת באוסף ספריית אוניברסיטת ייל.
כתובה נוספת משנת 1756 מאיטליה, נמצאת בספרייה הציבורית של ניו-יורק - וגם היא מאויירת בשלל מלאכים ערומים. כתובה אחרת מתקופה מעט מאוחרת יותר - שנת 1805 ממרכז איטליה - שוכנת בספריית הקונגרס האמריקאי, ושם הדמויות הערומות מופיעות לצד עשרת הדברות.
עד הקבר
כתובות אינן המסמך היחיד שדמויות בעירום "כיכבו" בו. ככל הנראה, לחכמי אירופה היה טבעי לחלוטין שגם שער של הספר ההלכתי "שולחן ערוך", ממנטובה שבאיטליה שנת 1722, יעוטר באיור של מלאכים עירומים.
כך גם ספר שאלות ותשובות (שו"ת) הלכתי משנת 1699 מפרנקפורט שבגרמניה, לצד שערי ספרים נוספים שאת חלקם ניתן לראות בספריית הרמב"ם בתל אביב. התופעה לא פסחה אפילו על מצבות, ובבית העלמין היהודי העתיק של פרק ישנה מצבה שעליה חקוק איור של אישה ערומה.
העובדה שעירום ועירום נשי היו כנראה תופעה תרבותית מקובלת ונפוצה למדי בקהילות שונות באירופה, ובאיטליה בפרט - מטילה סימן שאלה גדול על האופן שבו מתייחסים רבנים כיום לעירום, ולקונצנזוס הגורף שמדובר באלמנט שאינו עולה בקנה אחד עם היהדות. מכתבי אותה התקופה עולה כי מדובר במסורת ארוכת שנים ולא מוטלת בספק של עירום "יהודי למהדרין".
