השכנים נאים בעיניי: דתיים, עולים ומוסלמים בבניין אחד
כך הפכה רמת אשכול - אחת השכונות הקשות - למודל נדיר של דו-קיום. "מי שעולה פה בבניין, יכול לראות שבקומה הראשונה גרות שתי משפחות ערביות, ובקומה השנייה - שתי משפחות יהודיות", מספרת אחת התושבות. המטרה: לחזק את האוכלוסייה המוחלשת, ולעשות ציונות במרכז הארץ
בלי רעש ובלי פוליטיקה, משהו מופלא קורה בשכונת רמת אשכול בלוד: בבניין אחד גרים ערבים לצד יהודים, מוסלמים לצד חובשי כיפה – ועולים חדשים לצד ותיקים. והשכנות יפה. ונדירה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
נעם וצופיה, שי וחרות ועוד רבים אחרים – כולם צעירים אידיאליסטים מיישובי השומרון, הגולן ומערים מבוססות – החליטו ש"התנחלות בלבבות" במובן הכי לא ציני, ושיקום שכונות במרכז הארץ – זו השליחות שלהם.
עוד אורות בערוץ היהדות:
- מדענים מודאגים: פסח יחול בקיץ
- הגורו שהעולם השתחווה לרגליו, מניח תפילין בכותל
- הרב ארוש: אין דבר כזה, אדם שלא מאמין
כך הפכה רמת אשכול - אחת השכונות הקשות – למודל נדיר של דו-קיום. "מי שעולה פה בבניין, יכול לראות שבקומה הראשונה גרות שתי משפחות ערביות, ובקומה השנייה – שתי משפחות יהודיות. כל הבניינים הם בניינים מעורבים. אין לנו אף בניין שהוא 'רק יהודי' או 'רק ערבי'".
הדוברת היא צופייה דרייפוס. בעלה, נועם, שהגיע ללוד מהיישוב בית אל, מצהיר כי "בשכונה ערבית עויינת לא הייתי גר". לדבריו, "זו שכונה יהודית שיש בה כיום רוב ערבי, ואנחנו פה בשביל 200 משפחות יהודיות שנשארו מאחור, מבלי שאיש נתן להם את המענה".
"יש פה יחסי שכנות טובים. באמת טובים"
מה שהתחיל את המהפך היה הגרעין התורני שנבנה סביב המכינה הקדם-צבאית "מעוז" שהוקמה בשכונה.
"באופן אבסורדי, עם כל המציאות הבלתי נסבלת שאנחנו חווים במדינת ישראל, דווקא פה יש יחסי שכנות טובים, באמת טובים", מתארת דרייפוס את החיים עם המשפחות הערביות, הכוללים – מלבד שיחות שכנים בחדר המדרגות – גם את הפרטים הקטנים שעושים שכנוּת טובה. למשל, השאלת מצרכי מזון האחד לשני.
אז מה מחפשים זוגות צעירים, נורמטיביים, דווקא בשכונת מצוקה במרכז הארץ?
"חיפשנו מגורים במקום עם משמעות, מתוך הבנה שכל יום שאנחנו גרים פה, וכל דבר קטן שאנחנו עושים - מקדם את השכונה ויחד עם זה גם אותנו", מספרת דרייפוס. "מי שנשאר פה, זה המשפחות שלא היה להם לאן ללכת: הרבה מאוד עולים מאתיופיה, והרבה קשישים. הנוכחות שלנו פה מונעת את ההגירה שלהם החוצה, ומחזקת אותם, כאשר המטרה לטווח הארוך היא לעודד הגירה חיובית לשכונה.
"מי שמגיע לפה יודע שהוא בא לגור בשכונה מעורבת, ושיש לזה מחיר. אבל החשיבות של חיזוק האוכלוסיות המוחלשות פה היא אדירה. זה מרגש ברמה יומיומית".
נעם דרייפוס: יש פה קהילה מדהימה. קהילה שמאוגדת סביב רעיון אחד. אף אחד לא הגיע לפה בטעות. אתה בונה פה שכונה. אתה שייך למשהו גדול. זו ציונות במרכז הארץ".
"אווירה נורמאלית וחיים טובים לכולם"
חרות אביב שהגיעה ללוד מקצרין שברמת הגולן, מספרת על "מציאות ארוכת שנים ולא פשוטה", כדבריה, שעטפה את חייהם של תושבי השכונה. "באנו לפה בשבילם. הם הרגישו אבודים לפני זה", היא אומרת. "אני חושבת שאנחנו עושים פה טוב, שאנחנו מועילים, שאנשים שמחים לראות אותנו. גם לשכנים הערבים שלנו אנחנו מועילים".
הדס דסה, בת לקהילת יוצאי אתיופיה ותושבת רמת אשכול זה כבר 14 שנים, מסכימה: "היה לנו קשה. לא יכולנו לצאת מהשכונה. כשהגרעין הגיע לפה, הם ממש עשו לנו אור. נפתחו לנו מועדונית ומעון. עכשיו אנחנו לא מפחדים".
שי זייד, במקור תושב גוש עציון, מתגורר ברמת אשכול זה כבר חמש שנים. "מאז שהגענו השכונה נראית אחרת לגמרי", הוא מספר. "אני יודע שגם לערבים טוב עם המציאות שלנו פה... יש פה אווירה נורמאלית וחיים טובים לכולם".
כחלק משיקום השכונה, עוסקים תלמידי המכינה הקדם-צבאית זה כבר שנתיים וחצי בשיפוץ יסודי של בית הכנסת "דוסא", שנשרף לפני 15 שנים בידי פורעים. לפני כחצי שנה קרסה תקרת בית הכנסת, והמבנה הוגדר כמבנה מסוכן. במימון עצמי החלה הקהילה בתהליך של שימור המבנה, ובקרוב תחנוך את בית הכנסת מחדש.
"נכון שפה זה לא פתח תקווה, ואנחנו לא גבעת שמואל. אנחנו נמצאים פה בלב שכונה מעורבת, וזה לא קל", אומר אבי שימשי. "ברור שבהתחלה היו חששות. אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים איזושהי אידיאולגיה. באים פה מבוגרים שהתפללו פה פעם, ומסבירים לנו איך היה פה התפילות... זה ממש מרגש".
לפנייה לכתב/ת 
