שתף קטע נבחר

 

הרב אבינר מציג: רווקה, כך תתלבשי

אסור להתאפר, אסור לשים לק, חובה ללבוש רק בגדים רחבים בצבעים שקטים - ואורך החצאית נמדד בסנטימטרים. כללי הצניעות - גרסת הרווקות

מה האורך המינמלי לחצאית? האם מותר לענוד נזמים? ומתי מותר להתאפר? הרב שלמה אבינר, שנודע כאחד המחמירים בציונות הדתית בנושא צניעות הנשים, ניסח מחדש את כללי הלבוש וטיפוח המראה החיצוני לבנות ישראל - הפעם בגרסה מיוחדת לרווקות. לשם שינוי, שירטט הרב גם את הגבול התחתון של ההלכה בתחום זה, כפי שהוא מפרש אותה – לתועלת הנשים המבקשות להקל.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

בקובץ קצר שפרסם באתר הדתי "סרוגים", קבע הרב אבינר כי תסרוקת הרווקות תהיה "צנועה ולא מושכת עין". לשיטתו, אסור להן להתאפר, אלא אם הדבר נועד לכסות על פגם אסתטי, וגם לא לצבוע את הציפורניים בלק.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

התכשיטים המותרים, על פי הרב אבינר, הם רק עגילים באוזניים - ובתנאי שאינם מושכים את העין, וכן שרשראות וצמידים בידיים. "נזמים שונים - אסורים".

 

הצבע - "שקט", הדוגמה - "לא מושכת עין"

ומה לגבי הביגוד עצמו? על הצווארון להיות סגור מלפנים "מעל הגומא", ולשיטת המקלים "עד תחתית הגומא"

(השקע), ומאחור – "עד החוליה הראשונה".

 

חולצת הרווקה לא תהיה שקופה כלל, כמובן, ובגזרה "רחבה ולא דבוקה לגוף באף מקום". הצבע – "שקט", הדוגמה – "לא מושכת עין". לפי הרב אבינר, השרוול צריך להגיע עד כף היד, אך הוא מכיר גם בדעה המקלה, להבנתו – "עד למטה מן המרפק".

 

גם החצאית – אסור שתהיה דבוקה לגוף, כולל בזמן הליכה, בצורה וצבע שאינם מושכים. אורכה: "לכתחילה - עד הרצפה. מקלות - 10 ס"מ תחת הברך וגרביים אטומות. מקלות יותר - 10 ס"מ תחת הברך בלי גרביים".

 

החגורה המותרת לשימוש היא רק כזו שאינה מהודקת לגוף. הנעליים: "למחמירות - סגורות וגרביים עד החצאית. למקלות - נעליים פתוחות".

 

בלי אדום, בלי זהב

זו איננה הפעם הראשונה שבה מפרסם הרב אבינר בפומבי את כללי הצניעות המחמירים שלו. בשנת 2012 עורר סערה כאשר קבע כי יש לחנך להם כבר מגיל 3, או לכל המאוחר 7.

 

לפי הרב אבינר, השרוול צריך להגיע עד כף היד, אך הוא מכיר גם בדעה המקלה, להבנתו - "עד למטה מן המרפק" (צילום: יואב פרידמן) (צילום: יואב פרידמן)
לפי הרב אבינר, השרוול צריך להגיע עד כף היד, אך הוא מכיר גם בדעה המקלה, להבנתו - "עד למטה מן המרפק"(צילום: יואב פרידמן)

 

בשורת תקנות שפרסם אז, קבע הרב אבינר כללים לבדיקת "כשרות הבגד": בחינת השקיפות צריכה להיעשות מול השמש או אור חזק אחר, ו"בגד לא הדוק" הוא כזה המסתיר את צורת הגוף ולא מבליט אף איבר אפילו לזמן קצר. הרב מנה סוגי "אריגים בעיתיים" מבחינה זו, כמו סריג דק או עבה, בד לייקרה ובד טריקו.

 

בהתייחס לצבע הבגד כתב אבינר: "יש להימנע מהצבעים הבאים: א. אדום ב. צבע גוף ג. כתום, צהוב או ירוק, בגוונים עזים ד. זהב, כסף או בד נוצץ".

 

בדברי ההקדמה כתב אז: "כמה נפלאה ונעימה היא צניעות בת ישראל. כמה אצילות וכבוד, טהרה וקדושה יש בה,

כמה יש בהסתרת הגוף כבוד הנשמה שהיא עיקר האדם. כמה עדינות וענווה יש בה. כמה ברכה יש בה, כמה פנימיות יש בה, 'כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה'. כמה היו אמותינו לאורך כל הדורות ובכל המקומות צנועות וקדושות".

 

בתנועת "נאמני תורה ועבודה" מסרו בתגובה כי "הצניעות היא תכונה נפשית, הבאה לידי ביטוי בהסתרת האגו, התאוות, הגוף והרכוש. תכונה זו המאפשרת לאדם להקטין עצמו ולהבין את תפקידו בעולם, אסור שתהה מצטמצמת לפרטי-פרטים נוקשים וטכניים העוסקים באורך החצאית. יתרה מכך, דווקא בעיסוק אובססיבי יש חוסר צניעות, ומי שרוצה לחוות קדושה, צריך להתרחק מבחינת גדרי הלבוש בצורה כה מדוקדקת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הרב שלמה אבינר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים