"ההונאה": סרט שמביך את השחקנים שלו
גיבוב סיטואציות שבטעות נקרא תסריט, טלאי עלילה, דמויות סטריאוטיפיות וגיבור אדיוט: "ההונאה" הוא מותחן נטול סבירות ותחכום שמנסה לפתות אליו את הקהל באמצעות שמות כמו אל פצ'ינו ואנתוני הופקינס. בוז!
קשה להיות כוכב מזדקן בהוליווד, במיוחד אם קוראים לך אל פצ'ינו. אין טעם להרחיב על הדרכים הבוציות בהן מבוססת הקריירה שלו ב-25 השנים שחלפו מאז זכה בפרס האוסקר היחיד שלו (אחרי שבע פעמים בהן היה מועמד), אבל דומה ששפל כמו זה שנרשם ב"ההונאה" ("Misconduct") אפילו הוא עצמו טרם ידע.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
קשה להיות כוכב מזדקן בהוליווד, טייק טוּ. והדברים אמורים גם באנתוני הופקינס שאף שמו מעטר את מצבת השחקנים בסרט זה, עובדה שגורמת לך לחשוב מה לעזאזל עבר לו בראש. גם הופקינס לוקה באותה תסמונת שגורמת לו להשיב בחיוב על הצעות עבודה מזלזלות, ואמנם גם הוא בילה את עשרים השנים האחרונות באתרי צילום שאת נוכחותו ברובם היה מעדיף לשכוח.
פצ'ינו והופקינס הם השמות בהם מתהדר "ההונאה" בבואו לפתות את קהל הצופים אל האולמות. האמת, תפקידיהם קטנים יחסית ושמותיהם ברשימת הקרדיטים הפותחת מצוינים אחרונים, תחת הכותרת "בהשתתפות". הגיבור פה הוא דווקא עורך דין צעיר מניו-אורלינס (ג'וש דוהאמל, מהמחוקים שבשחקני הוליווד בדור הנוכחי), שנישואיו לאחות (אליס איב) חווים משבר עמוק. כאשר הוא פוגש בבחורה יפהפייה שהכיר בעבר (מאלין אקרמן), לא צריך לקרות יותר מדי כדי שהעלילה תתפתח בכיוון של "חיזור גורלי".
אבל לא. מתברר שהבחורה היא בכלל מאהבתו של בעליה המיליארדר של חברת תרופות (הופקינס), שאחראי למותם של מאות חולים שנטלו תרופה ניסיונית. היא מציעה לגיבור השאפתן מידע מפליל הנוגע לפרשה, וזה מצדו אץ עם ההוכחות אל פרקליט הצמרת פצ'ינו, שהפך את רדיפתו של איל התרופות למפעל חייו.
אך מה לעשות שאת הסיפור הזה מעטרים גם רוצח שכיר קוריאני החולה במחלה סופנית, גופה שמתגלה במקום הלא נכון והופכת את הגיבור לנמלט-מפני-החוק, שני אנשי FBI המנסים לפענח מקרה של חטיפה ספק מפוברקת (ג'וליה סטיילס היא אחת מהם), וסדרה של תפניות וגילויים המבהירים לגיבור שאף לא אחד מהסובבים אותו הוא מי שחשב, ולצופה – שהוא לגמרי במקום הלא הנכון.
"ההונאה" הוא סרטו הראשון כבמאי של שינטארו שימוסאווה, אמריקני ממוצא יפני שהרזומה שלו כולל את הפקת הגרסאות דוברות האנגלית של סדרת סרטי "הטינה". כבמאי הוא מפגין כמה מקורות השראה – מן הניאו-נואר של מותחנים מסוגננים כ"בחזקת חף מפשע" (1990) עם הריסון פורד, ועד סרטי נקמה אסיאתיים שנוכחותם מודגשת במיוחד בסצנה היסטרית המתרחשת בכנסייה ובה המצלמה מתהפכת דרמטית על מנת להעצים איזו סיטואציה מדממת.
סביר להניח שאלמלא נוכחותם של פצ'ינו והופקינס, הסרט הזה היה נזרק אל מדמנות ערוצי הסרטים לשעת לילה מאוחרת. זהו לא יותר מגיבוב סיטואציות שבטעות נקרא פה תסריט (חתום עליו הצמד סימון בויס ואדם מייסון שמאחוריו כמה סרטי אימה שאיש כנראה לא צפה בהם), טלאי עלילה, דמויות סטריאוטיפיות, ובמיוחד גיבור שאמור להיות פרקליט מבטיח, אך בפועל אינו אלא אידיוט שמשמש מנת ביניים בארוחה העסקית המפוקפקת שהוצעה לשני זוכי האוסקר הנ"ל.
"ההונאה" יירד מהמסכים עוד לפני שתסיימו לקרוא את הביקורת הזו. סרטים מסוגו מפלילים את עצמם כבר בשמם, שמתריע בפני הצופים מה הם אמורים לחוש ביציאה מהאולם. מותחן נטול סבירות ותחכום שמנסה לפתות אליו את הקהל באמצעות שמותיהם של שני שחקנים שהגיעו הנה תחת איומי אקדח או סחיטה. בוז!
"ההונאה" (ארצות הברית) - במאי: שינטרו שימסאווה. שחקנים ראשיים: אל פצ'ינו, אנתוני הופקינס, ג'וש דוהאמל, אליס איב, מאלין אקרמן, ביונג הון-לי וג'וליה סטיילס. אורך הסרט: 106 דקות.
