זוכה ותבע את המדינה: שלמי לי על עורך הדין

המדינה הגישה כתב אישום על נהיגה בשכרות אך מהר מאוד חזרה בה. הנאשם לשעבר תבע פיצוי על ההוצאות שנגרמו לו בהליך. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד כמיל מוויספורסם: 06.03.16 , 23:45

בית המשפט לתעבורה באילת קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש אדם שזוכה מעבירת נהיגה בשכרות, וקבע שהמדינה תפצה אותו בסכום שנאלץ לשלם לעורך הדין שייצג אותו בהליך. עם זאת נדחתה תביעתו לפיצויים על שלילת הרישיון ועל אחסון המכונית שלו לאורך התקופה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

באוגוסט 2014 הוגש נגד התובע כתב אישום שייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שבדיקה גילתה בגופו ריכוז אלכוהול העולה על המותר. הנאשם כפר במיוחס לו והציג תמונה שצולמה דקה לפני שנעצר לבדיקה, ובה נראית ידידה שלו נוהגת במכונית, ואילו הוא ישב במושב האחורי. בשל כך חזרה בה המדינה מכתב האישום, והתובע זוכה למרות עדויות השוטרים שעצרו אותו.

אישום

נרדם שיכור באוטו – והורשע בנהיגה בשכרות

עו"ד רון סייג

נהג ששתה וודקה והבין שאינו כשיר לנהיגה החליט לנמנם במכונית עד שיתאושש. 3 ערכאות משפטיות קבעו שמדובר בנהיגה בשכרות ורישיונו נשלל

נרדם שיכור באוטו – והורשע בנהיגה בשכרות

בשל כך הגיש הנאשם לשעבר ביוני 2015 בקשה לפיצוי מהמדינה, בטענה שנהגה בחוסר זהירות כשהעמידה אותו לדין. לטענתו, שלילת הרישיון ל-30 יום גרמה לו נזקים והוצאות, בהן שכר טרחת עורך דין והוצאות אחסנת הרכב.

הוא סיפר שביום האירוע הוא נסע עם שלושה אנשים, וכשהנהגת הבחינה במחסום המשטרה היא נלחצה והוא הסכים להתחלף איתה. לדבריו, חבריו התלוו אליו לתחנת המשטרה, אולם החוקר שחרר אותם במקום לקחת מהם עדות.

המדינה טענה מנגד שבהתחשב בעדויות השוטרים היה סיכוי סביר להרשעה. לדעתה, הבקשה לפיצויים מקוממת וקבלתה תהלך אימים על רשויות התביעה, בייחוד במקרה כזה שבו הזיכוי נבע מספק סביר בנוגע לעצם ההחלפה, שהתעורר לאחר שמיעת העדויות.

לפעול ללא חשש

השופט גל שלמה-טייב סבר שעדות הנהגת והתמונה אינן ראיות מזכות באופן חד משמעי. אמנם עולה מהן שהמבקש ישב במושב האחורי, אך עדיין קיים פער של דקה לא מוסברת בין הרגע שבו צולמה התמונה לבין רגע העצירה.

עם זאת צדק התובע שהחוקר היה צריך לתשאל גם את חבריו, ובהם הנהגת. בכך נפגעה זכותו להוכיח את חפותו באופן מיידי ומבלי שתעלה בהמשך הטענה כי הוא השפיע על העדים הפוטנציאליים. גם תחקורם לאחר הגשת כתב האישום ולפני שמיעת הראיות בתיק היה יכול לשפוך אור על מה שהתרחש באותו אירוע.

בשל האמור, השופט פסק לטובת המבקש פיצויים עבור שכר טרחת עורך הדין בסך 4,400 שקל. אולם מאחר שלא הוכיח את הנזק הקונקרטי שנגרם לו מפסילת הרישיון ולא הביא קבלה עבור הוצאות אחזקת הרכב, נדחתה בקשתו עבור רכיבים אלו.

לסיום ציין השופט שלמה-טייב כי המדינה עושה את מלאכתה נאמנה, וראיה לכך היא המספר המועט של בקשות מסוג זה לבתי המשפט. "על המשיבה להמשיך במלאכתה, לבחון את עצמה ואף לפעול באומץ, במקרים המתאימים, ולהודיע על חזרה מכתב אישום, מבלי לחשוש מהגשת בקשות לפיצוי, שיכול ויגיעו בהמשך", כתב השופט בהחלטה.