"את יהודייה? וואו, את לא נראית יהודייה"
היא לא רוצה להיות "ילדה יהודייה טובה מנהטן", ועולה על הבמה עם מגן דוד גדול, ובטן מלאה על הזהות היהודית - כפי שהיא נתפסת אצלה ואצל סובביה הלא-יהודים. ונסה הידארי היא תופעה: עושה היפ-הופ, ראפ ופואטרי סלאם "יהודי", ומבקשת להיות קול לצעירים שמתביישים ביהדותם. "וכן, רציתי שידברו על זה"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"את יהודייה? וואו. את לא נראית יהודייה, את לא מתנהגת כיהודייה. והוא אומר את זה בטון שנשמע כאילו הוא מחמיא לי. ואני אומרת... אני אומרת... כלום.
"אני לא אומרת כלום בלוויית חיוך ביישני שניתן לפרש כ'תודה רבה'. אני לא אומרת כלום כי מולי ניצב האידיוט האנטישמי הטיפוסי. אני לא אומרת כלום כי מתישהו בהלך חיי שוכנעתי להאמין שלהיות יהודי זה לא מאוד מגניב, ולא מאוד סקסי.
"אני לא אומרת כלום כי אני בתרדמה עמוקה, תרדמת שלגייה. ונועדתי לפגוש את הנסיך שלי בצורת אבן בעוד חמש שנים, בירושלים, בכותל המערבי" (מתוך השירה).
"אני לא מאמינה שזה הפך לוויראלי שוב", היא משתאה כשאני מספרת לה על הגל אותו תפס הפואטרי סלאם שלה. "אני שמחה מאוד שישראלים מתחברים למסר של הסרטון. שמעתי שהתרגום בעברית (של שרית שץ) יצא ממש טוב. מי יודע? אולי זה יוביל להופעה נוספת בישראל".
הידארי רואה בישראל נקודה מכוננת בביוגרפיה שלה, ואין פלא שאף הופיעה כאן בעבר: "הייתי בישראל ארבע פעמים, וזו הייתה אחת ההשפעות המכריעות על הזהות שלי, והאג'נדה שאני רוצה להביא על הבמה", היא אומרת ל-ynet. "בישראל למדתי עד כמה אנחנו מגוונים: ספרדים, מזרחים, אשכנזים; יש כל כך הרבה קהילות ומקומות שבהם יש יהודים".
אנשים פה לא מאמינים שיש יהודים שחורים
את "את לא נראית יהודייה" כתבה בעקבות תגובות שהיא קיבלה כששיתפה אחרים (בגאווה) במוצאה היהודי. "יש קטע אמריקאי כזה, שאנשים אומרים 'את לא נראית יהודייה', 'את לא מתנהגת כמו יהודייה'", היא אומרת. "בין היתר, זה בא מתוך התפיסה שיהודים הם לבנים. במופע העכשווי שאני מביימת, שחקניות אחרות מבצעות את הקטעים שלי, ובהן בחורה ישראלית ממוצא אתיופי. אנשים פשוט לא מאמינים שיש יהודים שחורים, חושבים שכולם הגיעו ממזרח-אירופה. במופע הזה רוב השחקניות הן יהודיות-אמריקאיות ממוצא לא אשכנזי במכוון, כדי לשבור את הסטריאוטיפ הזה".
את מרגישה שבסופו של דבר יש משהו אנטישמי בבסיס השאלה הזו?
"מצד אחד, אני מאוד שמחה שאני חיה בארצות הברית ולא באירופה, ויכולה ללכת עם מגן דוד על הצוואר שלי ולהרגיש בטוחה. מצד שני, ברור שמאחורי האמירה הזו יש דימויים סטריאוטיפים על יהודים בכלל ויהודיות בפרט. יהודים נתפסים כחמדנים ואוהבי כסף, בהתאם לסטריאוטיפ האנטישמי. באותה התפיסה יהודיות הן לא מושכות ואטרקטיביות, עם אופי מסוים. וכן, רציתי שידברו על זה".
אני לא "הילדה היהודייה הטובה"
נראה שהחיים של ונסה הידארי לא יכלו להיות טובים יותר. היא נולדה וגדלה בניו-יורק, בצד ה"נכון" של
מנהטן – האפר איסט סייד, לאם ממוצא סורי ולאב ממוצא רוסי שהשתייכו לקהילה הרפורמית. "עשיתי את המסלול הרגיל: הלכתי להיברו סקול, עשיתי בת מצווה. אבל תמיד היו לי חברים מרקע מגוון יותר. כשחקנית מתחילה רציתי להביא לבמה משהו שמציג את הקול שלי, הקול שלא מדברים עליו".
"אני שמחה שצעירים מתחברים לזה. כשאני הייתי בגילם לא היה לי את זה". הידארי רואה חשיבות מיוחדת בהשמעת הקול הזה דווקא היום, כשהפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה חדה. "אני מרחמת על התלמידים בקולג', שלא יכולים להביע הזדהות או גאווה בזהות שלהם. אני חושבת שאפשר להעביר ביקורת, ועדיין לאהוב את ישראל. למה צריך לבחור? אני לא מסכימה עם רעיון החרם, לדעתי זה לא עזור לאף אחד מהצדדים".
לדבריה, עבודת הבמה שלה סופגת לא מעט ביקורת פנימית מתוך הקהילה: "המסע שלי כלל לא להיות 'הילדה היהודייה הטובה'. אני לא יושבת על נרטיב ספציפי של 'איך להיות יהודייה'. זה קונפליקט מתמיד בחיים שלי. תמיד יש את המחשבה שאם הייתי יותר מסורתית, החיים שלי היו יותר קלים. יש בחומרים שאני מעלה מפגש מתמיד בין 'הילדה הטובה' ו'הילדה הרעה', גם בקטע של הזהות היהודית.
"אני אישה חילונית שיוצאת גם עם לא-יהודים, ואם זה לא מספיק, גם לא מפחדת להתבטא בצורה נועזת על הבמה. זה כנראה עובר הרבה יותר טוב שגבר עושה את זה", היא אומרת בחיוך. "בסוף הגעתי למסקנה שאני צריכה להיות אני".
"כיהודים, תאהבו את עצמכם ואת האחרים"
ונאסה מבקשת להבהיר שאת המסר האנטי-גזעני שלה היא מכוונת לכולם: "להגיד למשהו שאתה לא נראה או מתנהג כמו האנשים שלך, זה בלתי אפשרי, כי אתה זה האנשים שלך. כתבתי את זה גם עבור שחורים שאומרים להם: אתם לא נשמעים שחורים, או לטינים שאומרים להם: אתם לא נראים לטינים".
"כיהודייה אני אומרת: יש לנו היסטוריה מפוארת. תהיו גאים בה, תלמדו אותה, תעבירו אותה הלאה. תאהבו את עצמכם וגם את האחרים. זה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני".
הידארי היא לא כמו שום דבר שאתם מכירים, והכינוי שבחרה לעצמה, ממיטה, מנסה להעביר את המסר הזה: "בפשטות זה כינוי לאמא, בספרדית, אבל אף אחד לא יגיד לאמא שלו כזה דבר. זה ביטוי חיבה בעל אופי יותר מיני. הוא מבטא מבחינתי את הקשר העמוק שיש לי עם הקהילה הלטינית, שיש לי הרבה חיבור אליה וחיבה גדולה. וגם מול הזהות היהודית שלי. הכינוי הזה משלב אותם יחד".
עוד תרבות בערוץ היהדות:
- תערוכה: השבטים האפריקאים שגילו את היהדות
- מופע: קטונתי מכל הסלסולים: יונתן רזאל והאנדלוסית
- טלוויזיה: גראפיטי על בתי כנסת: היהודים הבודדים של סלובקיה
- קליפ מחאה: "זה היה לי כמו עבודה זרה
"/ אייל כהן
