הרבנים הראשיים נגד בג"ץ: לא יקבע מיהו יהודי
בעקבות החלטת בג"ץ המכירה בגיורים פרטיים אורתודוכסיים לצורך חוק השבות, הרבנים הראשיים במתקפה חריפה: הרב יצחק יוסף קבע כי ההחלטה תחסל את מערך הגיור הממלכתי של המדינה. הרב דוד לאו: "בית המשפט העליון ושופטיו לא יקבעו מיהו יהודי, אלא תורת ישראל"
לאחר פסיקת שופטי בג"ץ המכירה בגיורים פרטיים אורתודוכסיים לצורך חוק השבות - הרבנים הראשיים במתקפה חריפה: הרב יצחק יוסף כינה את ההחלטה "שערורייה", והרב דוד לאו הבהיר כי לבית המשפט אין סמכות בקביעת יהדות: "בית המשפט העליון ושופטיו לא יקבעו מיהו יהודי, אלא תורת ישראל", אמר הרב הראשי האשכנזי. "כך היה תמיד, ונדאג שכך יהיה גם הלאה".
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >>
"הראשון ציון", הרב הראשי הספרדי הבהיר כי "לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי, יוכרו כרשמיים". הוא האשים את שופטי בג"ץ בחיסול מערך הגיור: "מדינת ישראל מפעילה מערך גיור ממלכתי, שפועל תחת סטנדרטים ראויים ומסבירי פנים, שנועדו לתת מענה לכלל הציבור במדינת ישראל", אמר. "הכרה שכזו מביאה, הלכה למעשה, לחיסול מערך הגיור הממלכתי של המדינה".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- בג"ץ: המדינה תכיר בגיור הפרטי לצורך חוק השבות
- הכנסת אישרה: יחסי מין בין רב לתלמיד - עבירה פלילית
- עושים שבת בים המלח? אסור לכם לצאת מהמלון
עו"ד יעל כץ מסטבאום שייצגה חלק מן העותרים בתיק, בירכה על ההחלטה: "עבור כ-30 המתגיירים זה סוף טוב של דרך חתחתים מייסרת", אמרה. גם בתנועת "עתים" חגגו את ההחלטה: "זהו יום בשורה למאות מתגיירים שעברו גיור אורתודוכסי, וגיורם לא הוכר עד עתה", אמר הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר הארגון. "מאבק נוסף של שלוש שנים מגיע לסיומו המוצלח. מאבק זה מצטרף לשורה של מאבקים מוצלחים נוספים, כמו כניסתו של חוק פתיחת איזורי הרישום בנישואין לתוקף השבוע".
התנועות הליבראליות: "הדרך קצרה להכרה בגיורים שלנו"
מדובר בפסק דין תקדימי הסודק את פני הקרקע - ובתנועות הליבראליות נטו
לפרש אותו כמתן גושפנקה לגיורים שלהם, אף ששופטי בג"ץ מדגישים כי התייחסו לגיורים שנתנו בקהילה אורתודוכסית מוכרת ("גיורי קרליץ", על שם בית הדין של הרב החרדי ישעיהו קרליץ), וקבע כי העותרים "הם יהודים לעניין חוק השבות. זאת, לנוכח הליך הגיור שעברו העותרים בקהילה יהודית מוכרת בישראל".
בתנועה הרפורמית כינו את ההחלטה "יום חג": "החלטת בג"ץ קובעת באופן חד-משמעי שיש יותר מדרך אחת להתגייר במדינת ישראל, ושגיור הנערך בקהילה יהודית בישראל השייכת לאחד מהזרמים ביהדות - יוכר על ידי המדינה לעניין חוק השבות", אמר הרב גלעד קריב, העומד בראש התנועה.
"פסק הדין ניתן אמנם בעתירות שנגעו לגיור בקהילה אורתודוכסית, אך הוא נשען על פסיקת בג"ץ בעתירות שהגישו התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בשלושת העשורים האחרונים". הם הוסיפו עוד: "אנו מצפים ממשלת ישראל, להודיע לאור פסק הדין על הכרתה המלאה בתוקף הגיורים הרפורמים הנערכים בישראל, כשם שהיא מכירה מזה שנים בתוקף גיורים אלה הנערכים בתפוצות".
בתנועה המסורתית (קונסרבטיבים) ביקשו לקרוא בין השורות, וקבעו כי "פסק הדין חשוב דווקא משום הדברים שלא נאמרו בו מפורשות, אך הזועקים מכל שורה ממש". עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה, הוסיף כי "פסק הדין קובע חד-משמעית שהמונופול האורתודוכסי בגיור, במקרה זה של מערך הגיור הממלכתי, פוגע פגיעה אנושה בזכות השבות, שהינה זכות יסודית המוקנית לכל יהודי".
"בית המשפט בחן את הגיור הפרטי שעמד לפניו - במקרה זה גיור אורתודוכסי בקהילה חרדית - וקבע את הברור מאליו: שאם קהילה יהודית מוכרת קבעה שהאיש יהודי, הוא יהודי". הקונסרבטיבים מוסיפים כי "מכאן קצרה הדרך להבנה, ובית המשפט מאותת זאת היטב, שאין דרך אחרת - אלא לקבוע כך גם ביחס לכל קהילה יהודית מוכרת אחרת, בין אם היא אורתודוכסית, קונסרבטיבית או רפורמית".
"צהר": מי שהכשיל את חוק הגיור, אשם
בארגון רבני "צהר" האשימו במרומז את הרבנות והחרדים בפתיחת
צוהר לגיורים הרפורמיים: "הכנסת הגיורים הרפורמים לתוך ישראל נמצאת באחריותם הישירה של כל אלה שפעלו בכל כוחם לביטול הגיור ההלכתי על ידי רבני הערים, שארגון רבני 'צהר' פעל להעבירו כהחלטת ממשלה בממשלה הקודמת", נמסר. בארגון הבהירו כי ימשיכו לפעול "על מנת לאפשר לאלפי המועמדים גיור נגיש, על פי כל כללי ההלכה".
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", סבור שמדובר במהפכה של ממש, ואומר כי "בג"ץ הביא מזור לאלפי מתגיירים שעברו גיור כהלכה, כדת וכדין, אך עד היום לא זכו להכרה כיהודים במשרד הפנים".
עו"ד הכהן שייצג עם עו"ד אלעד קפלן את עמותת "עתים" שהצטרפה לעתירה, הוסיף כי "בג"ץ קבע בפעם הראשונה שאין לבתי הדין הממלכתיים מונופול על הגיור, וכל עוד מוכח שהגיור היה והתקיים בקהילה יהודית מוכרת, המדינה חייבת להכיר בו לצורך חוק השבות".
משרד הפנים דרש "ברית מילה חוזרת"
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" האשימו את המדינה ב"כישלון המתמשך בתחום הגיור, וביטול הרפורמה על ידי הממשלה הנוכחית, שהביאו את בג"ץ להכרה החשובה שיש פתרונות אחרים". הם קראו לראש הממשלה הממונה על מערך הגיור הממלכתי, להתעשת ולהסדיר את מעמדם של בתי הדין הפרטיים באופן רשמי".
בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט,
מרים נאור, נקבע היום (ה') כי לצורך "חוק השבות" תכיר המדינה גם בגיורים שבוצעו בקהילות אורתודוכסיות שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי. "המתנו לדברו של המחוקק. משבוששה הכרעתו של המחוקק לבוא – לא ראינו מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה", קבעו.
את העתירה הגישו מספר מתגיירים, לאחר שהמדינה סירבה להכיר בגיורם, והצטרפו אליהם התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית. בין העותרים: אם ובנה הפעוט, לאחר שמשרד הפנים סירב להכיר ביהדותם - ודרש מהם לעבור גיור מלא, כולל מעין "ברית מילה חוזרת" ("הטפת דם מילה") לבן שהיה אז בן שנתיים, וטבילה לאישה בשנית במקווה טהרה לעיניי דיינים-גברים – כתנאי לרישומם כיהודים. זאת, על אף שהאישה התגיירה בעבר בבית דין חרדי, מהיוקרתיים בעולם, וכבר הוכרה כיהודייה על ידי הרבנות הראשית.
לפנייה לכתב/ת 
