גירושין סבוכים: בתים, משכנתא ועסק בחובות

במשך 14 שנים צברו בני זוג נדל"ן רב אבל גם חובות. כשהבעל חשד שאשתו בוגדת ופירק את הנישואים, נאלץ בית המשפט למצוא דרך לחלק את הרכוש

עו"ד יניב גילפורסם: 13.04.16 , 18:55

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נדרש לאחרונה לחלוקה סבוכה של נכסי בני זוג גרושים, שבמשך 14 שנים יחד צברו נדל"ן, משכנתאות ועסק שעליו רבצו חובות רבים. השופטת אלה מירז קיבלה את רוב התביעות שהציבה האישה, כולל שינוי בתוקפו של הסכם הממון שנחתם לפני הנישואים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התגרשו ב-2012 על רקע חשדו של הבעל כי אשתו בוגדת בו. היא הגישה תביעה שבה דרשה משמורת מלאה על הילדים וכן מזונות של כ-16 שקל אלף בחודש. היא הסבירה שבעלה לשעבר בעל נכסים רבים, בהם חברה העוסקת בחיפוי גגות אלומיניום, וביקשה מחצית ממנה. בנוסף, טענה, הבעל מכר ב-2012 נכס שנרכש בכסף משותף שלהם וביקשה לקבל מחצית מהתמורה. כמו כן, היא דרשה מחצית משווי שני בתים נוספים – בית קרקע ופנטהאוז ששימש אותם כדירת מגורים.

תביעה

דילמה בבית דין: אישה סירבה לגלות אם בגדה

מערכת PsakDin

אישה סירבה לאפשר את עדות המטפל הזוגי שלה ושל בעלה, שיכול היה לאשר שאכן ניהלה רומן בעבר. הדיינים החליטו: "נותר החשש שזנתה"

דילמה בבית דין: אישה סירבה לגלות אם בגדה

הבעל ביקש מנגד משמורת משותפת על הילדים וקביעת מזונות מינימליים, בטענה שהוא בחובות עצומים ויכולת ההשתכרות שלו אפסית. ביחס לנכס מ-2012 טען כי הוא נקנה מכספי הלוואה ומכירתו כיסתה את ההלוואה ללא רווח. ביחס לבית הקרקע נטען כי רובו מומן במשכנתא, והבעל לא מעוניין לממש אותו שכן מדובר בהשקעה לטווח ארוך. בנוסף, על פי הסכם הממון שנחתם ביניהם לפני הנישואים, דירת המגורים שייכת לו בלבד כי נקנתה מכספים שקיבל מהוריו.

השופטת אלה מירז קבעה כי המשמורת המלאה תהיה בידי האישה ולאב יינתנו הסדרי ראייה, בהתאם להמלצות תסקיר העובדת הסוציאלית. כמו כן ציינה כי הנתבע הוא "בעל יכולת כלכלית, יוזמה ומעוף", ומסוגל לשקם את מצבו הכלכלי, ולכן סכום מזונות הילדים יעמוד על 3,800 שקל לחודש. בשל השתכרות התובעת לא נפסקו מזונות עבורה.

השופטת הבהירה כי עיקר המחלוקת היא בסוגיית הרכוש וכוונת פסק הדין לסייע להם לסיים את ההתקשרות הכלכלית כדי שיוכלו לצאת לדרך חדשה. אמנם השקעות הנדל"ן נועדו להיות ארוכות טווח מבחינת ההיגיון הכלכלי שלהן, אך עם הגירושים והרצון לחתור להפרדה כלכלית - המצב השתנה.

על פי קביעתה, החברה נמצאת בחובות כבדים ותישאר בידי הנתבע. זאת הן בשל בקשת האישה "להתנער" מהחברה לאחר שהבינה כי השותפות היא גם בחובות, והן מכיוון שהצלחת החברה או כישלונה תלויים במעשי הנתבע בלבד.

באשר לנכס שנמכר ב-2012 נקבעה כי האישה לא הוכיחה שהייתה כוונת שיתוף לגביו ולכן דחתה את הבקשה. ביחס לבית הקרקע הבהירה השופטת כי הבעל לא יכול "לאחוז במקל משתי קצותיו" — מצד אחד לסרב לממש את הנכס ולהחזיר את המשכנתא הכבדה, ומצד שני לבקש לחייב את האישה בריביות ההולכות ותופחות.

לפיכך נקבע כי הגבר יהיה הבעלים הבלעדי של הנכס, כולל החובות הנובעים ממנו, ויפעל למחיקת האישה מהמשכנתא. יתרת השווי – 500 אלף שקל – תחולק שווה בשווה בין הצדדים.

ביחס לפנטהאוז נקבע כי אמנם הסכם הממון לא שונה, אך מכיוון שמדובר בדירת מגורים הרשומה על שם שני בני הזוג, אין לחקור מה מקור הכספים שאותם השקיע כל אחד בנכס, והרישום המשותף גובר על הסכם הממון. לפיכך תחולק הדירה בחלקים שווים בין הצדדים.

בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה בחלקה וקבעה כי כל צד יישא בהוצאותיו.