מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

גבר ואמו חתמו על ירושות הדדיות שבמסגרתן הורישו זה לזה את רכושם. אחרי ששניהם מתו פרץ סכסוך בין בנותיו לבין דודותיהן. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד שי גולדנברגפורסם: 03.05.16 , 22:15

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישו אחיותיו של גבר שהלך לעולמו, ובו דרשו לקבל את ירושתו על חשבון בנותיו. מקור הסכסוך היה מתווה חריג של ירושה שהכינו מנוח ואמו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-1983 כתבו הבן ואמו צוואת זהות והדדיות שבהן הורישו האחד לשנייה את כל רכושם במקרה של מות אחד מהם. האם הלכה לעולמה באפריל 2006 והבן זכה בכל עיזבונה. ב-2009 מת הבן, ובנותיו הגישו בקשה לצו ירושה על מנת לרשת אותו. אלא שאחיותיו התנגדו בטענה שהן הזוכות בעיזבון על פי צוואתו כיורשות האם.

מדריך

לאן הולכת הירושה של צרפתים בארץ?

עו"ד ליאן קהת

ככל שגדל מספרם של העולים הצרפתים נתקלים בתי המשפט בארץ בסוגיה הסבוכה: חוק הירושה שם שונה ולפעמים אפילו סותר. אז מה עושים?

לאן הולכת הירושה של צרפתים בארץ? מדריך

בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ נתן צו ירושה בהתאם לבקשת הבנות, ועל כך הגישו האחיות ערעור בבית המשפט המחוזי. טענתן הייתה שלפי חוק הירושה, כאשר "זוכה" על פי צוואה נפטר לפני המצווה, צאצאיו של הזוכה באים במקומו. לפיכך, ומכיוון שאמן נפטרה לפני הבן, זכויותיה על פי הצוואה עברו אליהן.

בנוסף טענו האחיות כי בצוואת הבן נכתב מפורשות כי "יורשיו על פי דין" יקבלו "שקל אחד בלבד", ומכאן ברור שהוא לא רצה להוריש דבר לבנותיו.

בנותיו של המנוח טענו מנגד שמדובר ב"צוואות הדדיות" שלא נקבע בהן סעיף של "יורש אחר יורש", ולכן משנפטר אחד היורשים והשני זכה בעיזבונו, הרי שתוקף הצוואות פקע ויש לתת צו ירושה על פי דין. הן הוסיפו שבצוואתו הבהיר אביהן כי רצונו שאמו בלבד תירש אותו, ובמילותיו אלה ביקש שלא להחיל את הוראות חוק הירושה המתייחסות ל"זוכה" שנפטר לפני המצווה.

"אין לצוואתו כל משמעות עוד"

השופטים ד"ר אחיקם סטולר, מיכל ברנט וצבי ויצמן הבהירו כי אמנם בדרך כלל צוואות הדדיות נערכות על ידי בני זוג, אולם אין מניעה להכיר בצוואות כאלה גם בין בני משפחה אחרים כמו במקרה הנוכחי. הם דחו את טענת האחיות המערערות לעניין תחולת הוראת חוק הירושה המתייחסת ל"זוכה" שנפטר לפני המצווה, וקבעו כי הוראה זו אינה חלה במקרה של צוואת הדדיות.

השופטים הסבירו כי ההיגיון בבסיס הלכה זו הוא שעורכי הצוואות ההדדיות התכוונו ליצור מתווה לזכייה בעיזבון לגבי פטירת הראשון מבניהם, אך לאחר שנפטר הראשון - רשאי השני לעשות ברכושו ככל העולה על רוחו, ואם הוא "שותק" חלים דיני הירושה הרגילים.

השופטים הוסיפו כי מרגע שהאם נפטרה ראשונה, אין משמעות לסעיף בצוואת הבן שקובע כי יורשיו יקבלו "שקל אחד בלבד", שכן כבר לא ניתן להגשים את תכלית צוואתו לייחד לאם את עיזבונו. מרגע זה "אין לצוואתו כל משמעות עוד".

יתר על כן, גם מלשון צוואת הבן ניתן ללמוד שהוא לא היה מעוניין שיורשיה של אמו יזכו בעיזבונו תחתיה, וניכר כי הוא ביקש לייחד את עיזבונו לאם בלבד, כתבו השופטים. בנסיבות אלה דחו השופטים את ערעור האחיות וקבעו כי הזוכות בעיזבון הן היורשות על פי דין – בנותיו של המנוח.