איוולת פוליטית

אם מישהו סבר שארצות-הברית היא ארץ ההפתעות הפוליטיות, האיוולת והציניות, הרי שישראל מותירה אותה הרחק מאחור. בימים אלה התגלו השמועות על מגעים בין המחנה הציוני לבין הליכוד כאמת. ראש הממשלה אישר את דבר קיומם של המגעים עד השלב שבו יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, זומן לחקירה.

עוד בערוץ הדעות:

סכנה: תרבות המוות באינטרנט

המורשת של סבתא

למרות ולא בזכות

שורשי הכחשת השואה בעולם הערבי וברש"פ

"דע מאין באת ולאן אתה הולך"

לא מן הנמנע שהמגעים חודשו. ראש הממשלה משווע לשותפות קואליציוניות חדשות משום הסכנה שש"ס תפרוש מן הממשלה בגלל הבדיקה/החקירה הפלילית נגד יו"ר המפלגה, אריה מכלוף דרעי. גם ליצחק הרצוג אצה הדרך משום הרחש-בחש בתוך מפלגתו, לכן הצטרפות לקואליציה יכולה להציל אותו פוליטית. אם כך יקרה, הרי שהרצוג וחבריו למפלגה יחשבו כמי שנתנו את ידם לאיוולת פוליטית שאין כדוגמתה. גם אם ינסו לעטוף את הצטרפותם לממשלה בעטיפה אידיאולוגית, היא לעולם תיוותר כאופורטוניזם פוליטי מלוכלך, נמוך מאוד, חסר כל תבונה זולת הצלה פוליטית עצמית.

מבלי להתייחס לסגנון, אומר שאראל מרגלית צדק מאוד בקביעותיו. ממשלת הליכוד הנוכחית אינה אלא ממשלת ימין מובהקת, נוטה לרדיקליות במדיניות החוץ שלה, לפלגנות ולשיסוי הן כלפי שלטון החוק, הן כלפי מגזרים אלה ואחרים. זו ממשלה המאמינה בכוח ועוד יותר כוח, בעימות עם כל העולם ובלבד שהאידיאולוגיה הקיצונית שלה תיושם.

בעזרת אמצעים אלימים, בכוחנות, הממשלה הנוכחית מבקשת להנחיל מורשת פוליטית המבוססת על הרס כל מה שנבנה עד עתה הן בתחום המדיני, הכלכלי והתרבותי, ותחת ההריסות, לבנות מדינה לאומנית, קיצונית, מדינה שתהפוך לדו-לאומית, עם כל המשמעויות הכרוכות בכך. המחנה הלאומי אינו שמאל ואינו שמאל קיצוני, כפי שיש עתיד אינה כזאת. זהו המרכז הפוליטי השפוי, הציוני. כך היה הליכוד עד שהשתלטו עליו, בצורה דמוקרטית, גורמים קיצוניים, חדורי אידיאולוגיה אנטי דמוקרטית בעליל. לאלה מבקש הרצוג וחבריו להושיט יד וכתף פוליטיות? מי שהצביע למחנה הציוני לא העניק להרצוג וחבריו שום מנדט להצטרף לממשלת ימין קיצונית.

גבולות בפוליטיקה

בפוליטיקה מותר הכול, כך טוענים ציניקנים. ולא היא. גם בפוליטיקה ישנם גבולות שאסור לחצות. יסביר הרצוג איך הוא מסוגל לנהל מגעים להצטרפות לממשלה בעקבות הדברים הבאים: "לא רק שלא הקדמתם לראות את הנולד, עכשיו אתם האחרונים לזהות את המציאות. מוטב מאוחר מאשר אף פעם, אבל איך אפשר לסמוך על שיקול הדעת שלכם להתמודד עם האיומים סביבנו, כשאתם מבינים מה קורה פה באיחור של שנים? לפני שנה אמרת, בוז'י, 'אני וציפי נבהיר לערבים שהמשחק החד צדדי נגמר'. השבוע כן קבעתם שצריך צעדים חד צדדיים. תחליטו מה אתם רוצים, אבל למען השם - נסו לדבוק בזה לפחות שבוע אחד. לו הייתם מבינים קודם לכן את מה שנדמה שאתם מבינים היום, הייתם מתייצבים לצדנו במקום להוציא את דיבתנו בעולם". אלה דברי ראש ממשלת ישראל בכנסת בנאום שנשא רק לפני חודשיים.

מעבר ללעג ולקלס, יש בדברי נתניהו כדי להסית ולהדיח. "המחנה הציוני אינו ציוני", "חבריו מוגבלים, בלתי כשרים לזהות את האיומים ולפעול למניעתם". זו אינה הסתה? האם לנתניהו וחבריו רוצים אנשי המחנה הלאומי להצטרף? ולמען לא ישכחו אנשי המחנה הלאומי במי ובמה מדובר, נביא עוד פנינה של הסתה: "הם ישמרו על ביטחונם של עם ישראל? הם יעמדו מול חמאס? חיזבאללה? איראן? הם לא יעמדו בלחצים ויש הרבה לחצים בינלאומיים. הם לא יעמדו בזה אפילו רגע אחד. הם ייכנעו מיד לתכתיבים. לא רק כי הם חלשים, גם כי הם רוצים להיכנע, לסגת ולוותר. יו"ר הליכוד הוסיף כי זו דרכו של השמאל כבר 20 שנה - "הם באמת האמינו בהתלהבות אין קץ שההתנתקות תביא שלום". "הם" האמינו שההתנתקות תביא שלום, ואילו נתניהו שהצביע בעד ההתנתקות היה נגד. הבנתם זאת חברי המחנה הציוני? אתם לא תשמרו על ביטחון אזרחי ישראל כפי שממשלת הימין הנוכחית שומרת, עד כדי שמזה כשמונה חודשים משתולל כאן טרור, ירושלים נראית כקסרקטין, ואין מושיע.

מה לכם, המחנה הציוני, הליברלי, כי תחברו ללוין, אלקין, רגב, חברי מפלגת הבית היהודי, במיוחד שרת המשפטים הכה ליברלית, ולשר החינוך? המחנה הציוני רוצה להיות שותפם של אלה המייחלים להיותה של ישראל מדינה פונדמנטליסטית המתכחשת לכל מה שנבנה כאן בעמל רב במשך דורות, להרס מערכת המשפט, להרס הערכים הליברליים? המחנה הציוני רוצה להיות שותפם של אלה אשר פגעו קשות ברמטכ"ל ומפקדי צה"ל הבכירים, ולא יימנעו לעשות זאת גם בעתיד אם האינטרס הפוליטי יכתיב להם זאת?

למרכז הפוליטי ולשמאל בישראל אין מה לחפש בממשלה נוכחית. העם בחר את נציגיו ואת רצון העם יש לכבד. על העם לשאת בתוצאות בעקבות בחירתו. המרכז והשמאל הציוני אינם גלגל הצלה. הם צריכים להיות אלטרנטיבה.

פרופ' צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי