איפה הבנות?

על אף התחזקות ענף ההיי טק בישראל בשנים האחרונות ולמרות שיותר נשים יוצאות היום לשוק העבודה, הרי שאין מספיק נשים המשתלבות במקצועות הטכנולוגיה, ההיי טק והמדעים. בדוח "פני החברה בישראל" שפורסם בשנת 2012 על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי משקלן של הבנות הלומדות במקצועות כגון הנדסה, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב נמוך משמעותית מזה של הבנים. חמור מזה, מהדוח עולה כי שיעור הלומדות במקצועות אלה עלה בין השנים 2001 ל 2012 רק במעט.

עוד בערוץ הדעות:

איוולת פוליטית

סכנה: תרבות המוות באינטרנט

המורשת של סבתא

למרות ולא בזכות

שורשי הכחשת השואה בעולם הערבי וברש"פ

המצב לא משתפר כשבאים לבחון את הנעשה באקדמיה. נכון לשנת 2011, רק 30% מכלל הלומדים לתואר ראשון בהנדסה ואדריכלות הן נשים, ורק 32% לומדות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.

לפיכך, משרדי ממשלה וגופים במגזר השלישי סימנו לא מכבר את תחום החינוך למדעים וטכנולוגיה בגיל צעיר כיעד מרכזי לשינוי המצב. לפי גישתם, ככל שיותר ילדים ובני נוער, במיוחד בנות, יבחרו בלימודי מדעים וטכנולוגיה בבתי הספר- כך יגדל מספר ממשיכי התחום בצבא ובאקדמיה ומשם - קצרה הדרך להשתלב בתעשיית ההייטק.

אלא שהמציאות, כמו תמיד, מורכבת יותר. על אף מגוון התכניות החדשות העומדות כיום לרשות בני הנוער ללימודי מדע וטכנולוגיה במסגרות הפורמליות של מערכת החינוך וכן במסגרות הבלתי פורמליות, אחוז הבנות בהן עדיין אינו מספק ואינו משקף את יחסן האמיתי באוכלוסייה.

ישראל 2016

גם היום ב-2016 הנתונים אינם שונים באופן מהותי - תוכנית הסייבר הלאומית- 'מגשימים' לנערות ולנערים בכיתות י'-יב' מכל רחבי הארץ, שהוקמה על ידי קרן רש"י ומשרד הביטחון ב-2011, שמה לה מטרה לקדם קבוצות באוכלוסייה, שלרוב אינן מיוצגות כראוי בענפי ההייטק והטכנולוגיה, דוגמת בני הפריפריה ונשים. ועדיין, למרות שהתכנית פותחת שעריה גם לבנות וגם לבנים - נכון להיום רק 21% מהצעירים הלוקחים בה חלק הן בנות.

לאורך שנות פעילות התוכנית רואים בבירור כי בנות אינן נופלות בידע וכישרון הטכנולוגי מבנים; בנות עוברות את מבחני המיון לתוכנית באחוזים זהים לאלה של הבנים; ממוצע הציונים בסוף התוכנית זהה בין שני המינים; ונראה שיותר בנות מצליחות לשלב את לימודיהן בבית הספר ובתוכנית 'מגשימים' עם התנדבות בקהילה והשתתפות פעילה בתנועות נוער וחוגים.

אז מה ניתן לעשות כדי לשנות את תמונת העתיד? לצד עידוד ותמיכה מהסביבה המשפחתית של הנערות, נדרשת התגייסות מערכתית של כל בעלי העניין להנגיש את התכניות ומגמות הלימוד הקיימות לבנות. בראש ובראשונה, יש להגדיל תקציבים להפנותם באופן ייעודי למטרה זו. בנוסף, יש לרכז מאמץ הסברתי בבתי ספר ובמסגרות הבלתי פורמליות, במטרה לשכנע נערות להצטרף לתכניות מעין אלה.

במקביל, על המגזר העסקי והאקדמיה בישראל להבין את החשיבות והאינטרס שיש להם בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך. על חברות ההייטק ומוסדות אקדמיים לפתוח שעריהן לביקורי בתי ספר ומסגרות נוער, לשלוח לחזית ההסברה את בכיריהם - בדגש על נשים - שיהוו מודל חיקוי והשראה עבור הנערות ולהגדיל את מערך המנטוריות והמנטורים מטעמן שילוו באופן פרטני בתי ספר, חוגי מדע ותכניות סייבר וטכנולוגיה.

מעבר לכל, על החברות בתעשייה להפוך לחוד החנית לקידום נשים, ולקבוע לעצמן יעדים שקופים ופומביים לשילובן בתפקידי ליבה בעשור הקרוב. שהרי גיוון תעסוקתי מסייע לצמיחת החברה, ליצירתיות ולתפוקות שלה.

ההיי-טק הישראלי קנה את מעמדו הודות לרעיונות פורצי דרך, חדשנות ויצירתיות מפתיעה. כעת יש לו הזדמנות להיות מוביל בתחום הגיוון התעסוקתי, ולמדינת ישראל הזדמנות לחזק מעמדה גם כאומת סטרטאפ וגם כמקדמת נשים ושוויון מגדרי.

הכותבת היא אחראית לפיתוח מגדרי במרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י