"קפה שחור חזק" אולי יעיר אתכם
ההופעה של "קפה שחור חזק" בטכס הדלקת המשואות היא יופי של דרך להעלות שוב למודעות את מצבם של יוצאי אתיופיה. אבל עכשיו צריך גם לעשות
"קפה שחור חזק" - הרכב הראפרים יוצאי אתיופיה כיכב השנה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. זו גאווה וכבוד גדול לבני העדה האתיופית ולעם ישראל בכלל. ההצלחה שלהם הגיעה ממקום של כישרון גדול, שאיפה ונכונות להשקיע ולהצליח עם הרבה עבודה קשה ובלי הנחות.
עוד בערוץ הדעות:
המענה לצרכי ההיי-טק לא נמצא בהודו
ספר האזרחות: אומה חזקה עם פוליטיקאים חלשים
ממנחם בגין להדלקת המשואות 2016
אבל צריך לזכור כי לכל יום עצמאות עם החגיגיות שבו, יש מוצאי יום העצמאות שבו נקום לאותה מציאות. מציאות שבה בני העדה נאלצים להתמודד עם קשיים יומיומיים בדרך להצלחה רק בשל היותם אתיופים. כשמסתכלים על חצי הכוס המלאה, אפשר לראות שבמקומות שבהם השקיעו ופתחו חלון הזדמנויות לבני העדה, נרשמת הצלחה רבה שיכולה להעיד על הפוטנציאל הרב של בני העדה.
יש דוגמאות רבות בולטות לכך, אך אם נביט מעבר ל"קפה שחור חזק" ונגיע לייצוג והצלחות בתחום ההשכלה נראה עוד כמה ניתן לעשות ועד כמה זה יועיל לכלל החברה. למשל הודות למיזמי לימוד והעשרה המיועדים לאוכלוסיות עולים ובני עולים כמו פל"א או SPACE של החברה למתנ"סים הארצית והפרויקט הלאומי למען יוצאי אתיופיה, גדלו אחוזי ההצלחה בבגרויות מבין הלומדים בכיתה י"ב במיזם ל-78%; הרבה יותר מבאוכלוסיה הכללית - 64%. הנוער הזה מחויב לקהילה ומשתתף בפעילות השיטור בקהילה כחלק מפרויקט הנוער במתנ"ס נתניה דרום והמשטרה העירונית.
אצלנו, ובקהילות בכל הארץ, התקיים "סיפור על הדרך" בחג הסיגד. במסגרתו נוער ומבוגרים שאינם יוצאי אתיופיה הקשיבו למבוגר בן העדה מספר את סיפור מסע התלאות הציוני לא"י בעקבות הכמיהה לירושלים. זו הצלחה, והשאיפה היא להכניס את המורשת הזו גם לספרי הלימוד.
אלו דוגמאות מועטות המוכיחות כי שווה למדינה להקצות יותר תקציבים לחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, לחנך לעיוורון צבעים, לכלול את המורשת ההיסטורית של כל העדות, לחנך לשוויון ולקדם מציאות שבה לא תהיה הבחנה בין דם לדם בעת העלאת יהודים לארצם.
כשאלו יקרו אז תקרות הזכוכית והמחסומים יתנפצו ונראה יותר רופאים מהעדה האתיופית, מהנדסים, מורים, ראשי ערים ושרים, יותר זמרים, מגישים, וכתבים.
ההופעה של "קפה שחור חזק" בטכס הדלקת המשואות היא יופי של דרך להתעורר. אבל עכשיו צריך גם לעשות.
הכותבת היא רכזת למידה ותרבות ברשת המרכזים הקהילתיים נתניה דרום מבית החברה למתנ"סים.
לפנייה לכתב/ת 
רות גטהון
מומלצים
