אורלנדו היא רק ההתחלה

לפני שנכנס למועדון ה-Pulse ורצח יותר מ-50 בני אדם, התקשר עומר מאטין ל-911, קו החירום האמריקני, והודיע שהוא נשבע אמונים לדאעש. המעשה הזה, יכול ללמד אותנו כמה דברים על הגיונות הפעולה של דאעש וגם על החברה האמריקנית עצמה. השיחה של מאטין, אולי אפילו יותר מן הטבח שביצע, מעידה על הסבירות הגבוהה שנראה בעתיד עוד רציחות המוניות כאלו בארה"ב.

עוד בערוץ הדעות:

הפיגוע באורלנדו - מסקנות ראשוניות

אותה איראן, אותן שאיפות

צרכנים קטנים בחופש הגדול

מיהו יהודי?

שוקולית ולחם

רוצח ההמונים הבודד, הוא דמות לא-בלתי-שכיחה במיתולוגיה האמריקנית. עבור האמריקנים, טוב היות האדם לבדו. באירופה יש לקהילה ולקבוצה תפקיד חשוב בעיצוב השקפת עולמו של הפרט, בעוד שבבארה"ב האדם עומד לעצמו, ריבוני, אחראי באופן מלא להצלחותיו ולכשלונותיו. המערכת היא מערכת של אינדיבידואלים וגם מי שרוצה לזעזע אותה - עושה זאת כאינדיבידואל.

לארגוני טרור מסורתיים, קשה עד מאוד לגייס "זאבים בודדים" כאלו בארה"ב. לארגונים מסורתיים, יש השקפת עולם מגובשת ומבנה ארגוני מסודר - מי שרוצה להרוג עבורם צריך, קודם כל, להרכין ראש ולקבל מרות. הוא צריך לעבור אינדוקטרינציה והוא צריך לעבור אימונים. ארגון טרור נתפש כ"אמיתי" אם יש לו ליבה רעיונית וארגונית עליה הוא לא יכול לוותר. לכן, מי שמועמד לעבוד עבור אותו ארגון, חייב לאמץ את הליבה הזאת.

דאעש הוא משהו אחר. רבים חושבים על דאעש כעל ארגון שמחויב לגמרי להרחבת המדינה האסלאמית, החליפות, עד שתשלוט בעולם כולו. אחרים חושבים על דאעש כעל ארגון שמחויב לשריעה, להלכה האסלאמית, ולהשלטתה על פני כל סדר אחר שקיים בעולם. אבל הציווי הראשון אליו מחויב דאעש, הוא להיות ולפעול תמיד בהקשר רלוונטי. זהו מקור התוקף הדתי של הארגון וממנו הוא שואב את תחושת הצדק והקוהרנטיות שלו. הקשרים רלוונטיים אינם ענין מוחלט או עקרוני, וודאי שאין הקשר רלוונטי אחד בעל נכונות או תחולה גלובאלית. הקשר רלבנטי משתנה ממקום למקום.

לכן, באירופה דאעש יפעל דרך קבוצות של מוסלמים מקומיים וזועמים. קל לו להגיע אל הקבוצות הללו, במסגדים ובבתי הספר ודרך האינטרנט. חברי הקבוצה דואגים ומחזקים אלו את אלו ויש להם טרוניה משותפת נגד המדינה והחברה שבה הם חיים. בארה"ב אין לדאעש צורך בקבוצות, וודאי שלא באימונים או באינדוקטרינציה מאורגנת. בארה"ב דאעש צריך להבהיר לכל הזאבים הבודדים, הכועסים והחמושים, שהוא יקבל כל מעשה "נואש" שלהם בשמחה. כל מה שדאעש רוצה זה שהרוצח יישבע לו אמונים בשיחה למוקד החירום או בסרטון שיעלה ליוטיוב (כפי שעשו הרוצחים הפקיסטניים בקליפורניה לפני כמה חודשים).

בכל פעם שיש רצח כזה בארה"ב, גם לא ממניעים דתיים, יש מי שקם ומנסה להעתיק אותו. הרוצחים האמריקנים לא זקוקים לכסף או לגמול אחר. בבדידותם, הם מחפשים מי שיקבל אותם בכעסם. השיחה שביצע מאטין, מעידה על כך שהמסר עבר, ושזוהי רק ההתחלה.

ד"ר אורי גולדברג הוא מומחה לאיסלאם שיעי וטרור עולמי, המרצה בחוג לאסלאם ומזרח תיכון במרכז האקדמי שלם