חב"דניקים, תתרחקו מהילדים שלי
יש בעיה עם החב"דניקים, הם באמת נחמדים. קשה לכעוס עליהם, גם כשהם משדלים את הילד, קטין בהגדרתו, לבצע פולחנים שונים. לכן חב"דניק, חדל מלספר לי שאתה אוהב אותי. לו היית, ייתכן שהיית מקשיב לי פעם אחת ומפנה את הדוכן שלך מהכניסה לבית הספר של ילדיי
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
יש בעיה עם החב"דניקים, הם באמת נחמדים. קשה לכעוס עליהם, גם כשהם משדלים את הילד, קטין בהגדרתו, לבצע פולחנים שונים - ולהציג אדם שהלך לעולמו בשיבה טובה בשנת 1994 בתואר "שליט"א", דהיינו: "שיזכה לחיים טובים וארוכים".
קראו עוד בערוץ היהדות :
האמת שכלל לא בא לי לעסוק בשאלה האם חב"ד זו יהדות או כת, כפי שמייחסים לקביעתו של הרב ש"ך (שמדובר בכת). האם החב"דניקים ציונים (הם לא), האם הם מתגייסים (רובם לא) או האם הם מיסיונרים (הם כן).
וכן, אני יודע ר' מנחם, שאבא שלך הלך לצבא לפני שחזר בתשובה. וכן, אני יודע גב' חיה, ש"מיסיונריות זה שידול רק לדת אחרת ולא ליהדות". כך אתם מצדיקים ציד נשמות באמצעות סמנטיקה והגדרות טכניות. בסדר, נזרום אתכם. אולי בא לכם להפגיש את הילדים שלכם עם יהודים משיחיים? זו איננה מיסיונריות. הרי גם הם יהודים, לא? וחוץ מזה, אני בטוח שתמצאו הרבה נושאים משותפים לדסקס, נחשו אילו.
מתי תורי לשוחח עם ילדיו של הרב?
אמת, החב"דניקים עושים המון נעימים לעמישראל. "אם משהו יקרה לך
בחו"ל הם יעזרו לך", נכון. אבל גם שכמותי מעניקים מספר טובות הנאה לאותו העם: שירות סדיר ומילואים, למשל. זה עדיין לא מקנה למשוחררים את הזכות לגשת לילדו של הזולת, ולהחדיר ממתקים לפיו ואידיאולוגיות למוחו, שדי בחיפוש המילים "משיחיות בעם היהודי", כדי להבין עד כמה הן הרסניות.
ככל אורגניזם אחר ביכולתי לגלות סובלנות מוגבלת, עד שהדבר נוגע להגנה על הצאצאים. לכן חב"דניק, חדל מלספר לי שאתה אוהב אותי. לו היית, ייתכן שהיית מקשיב לי פעם אחת ומפנה את הדוכן שלך מהכניסה לבית הספר של ילדיי. אבל אתה מצפצף עלי בשחצנות מתנשאת, וכאמור, יש לך מגוון תירוצים.
כמעט מידי שישי אני מנהל שיחה עם מר חב"דניק. אני מותיר את הקוצים והברקנים מאחור, אומר יפה שבת שלום, לוחץ יד. הוא מחייך מפיאה לפיאה, וממהר להכריז כי הוא אוהב אותי. אני מטבע הדברים קצת יותר מאופק בפיזור הצהרות רומנטיות. אני גם מתעניין בהדדיות. כלומר, מתי מגיע תורי לשוחח קצת עם ילדיו על ציונות, ספקנות, משנת הרב קוק, ישעיהו לייבוביץ' ושאר חברים שכולם יהודים כשרים, כמובן.
אדון חב"דניק לרוב עונה שאין שום מניעה שאפגוש את חסידי-העתיד הקטנים. אבל איכשהו כשמגיעים למאני-טיים של מועד ומקום, הוא חומק כשר להגנת סביבה ממיכל אמוניה. האמת שלא באמת מתחשק לי להגיע לכפר חב"ד, למשל. האחרונים שהגיעו לשם כדי לחלק חומר "חילוני", הותקפו באלימות בידי עשרות מקומיים נזעמים. אחד מהם אף אושפז בבית החולים "אסף הרופא" לאחר שספג בראשו מנת יתר של קירוב לבבות.
הסרט הזה אף פעם לא נגמר בטוב
העניין עם חב"ד, שהצלחתם בתחום יחסי הציבור מגינה עליהם כמעט
מכל ביקורת. כל ילד חב"דניק מחונך להאיר פנים כבר מגיל צעיר. בכלל, בעניין הזה הם כמו ביבי. זיהו את הדי-אין-איי הישראלי, וכך הם יכולים לעשות בו שימוש כמעט ככל העולה על רוחם.
שילוב של יהדות נחמדה, ימניות, מסורת, לאומיות. הכל יחד. רק שהם גם מחזירים בתשובה, וזה איכשהו חומק מהרדאר. לעתים אני שואל את עצמי, מה המניע החילוני החזק כל כך להגן על פעילות המיסיון האגרסיבי של חב"ד שתכליתה היא העברת ילדיהם לאידיאולוגיה החב"דניקית? נראה שהמיתוג החייכני עדיין חזק יותר מהכל.
עם ישראל כבר היה בסרט הזה כמה פעמים, של משיח, והוא אף פעם לא נגמר טוב. לי באופן אישי, אין הדבר מפריע – אני בעד חופש פולחן גם עבור מי שמסתובב בפרהסיה עם דגל צהוב וקורא להקמת מונרכיה משיחית תיאוקרטית. כל אחד ומה שעושה לו טוב.
אני יכול לומר ביושר, ותעיד העורכת, שמאוד לא רציתי לפרסם את הטור הזה. למעשה, הוא מעלה אבק כבר מספר חודשים על הדיסק הקשיח - ואני דוחה את צאתו לאור פעם אחר פעם. אבל די, כמה אפשר, כשכל בקשותיך מתנפצות על חומת ה"אני אוהב אותך, שבת שלום", תוך התעלמות מוחלטת.
דרוש חשבון נפש
בחב"ד צריכים לעצור ולשאול ביושר: איך קרה שאנשים כמוני, שבעבר היו מוכנים לצאת מגדרם כדי לסייע לחב"ד, הפכו למתנגדים?
אז חב"דניקים, במטותא. ראשית, פתרו בדרכי אהבת ישראל את
מלחמת הפאות והמטפחות שלכם בכפר חב"ד, לפני שאתם מאירים פנים החוצה. בנוסף, אם באמת ובתמים אתם בכזה קראש היסטרי על כל יהודי, כדאי שגם תקשיבו ליהודי הזה מדי פעם. כי איך שזה נראה עכשיו, לא מדובר ב"אהבה" - אלא בסוג של אובססיה שלאחרונה קצת יוצאת לכם משליט"א.
כך או כך, וזו הטענה הפרקטית היחידה שלי במאמר הזה, תתרחקו מהילדים שלי.
