קרב אוויר סביבתי

לאחר שנים ארוכות של מאבקים באוויר, ביבשה ובים, מול טייקונים, תעשיינים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, המאבק הסביבתי בישראל נוסק לשמיים. ולא סתם מאבק, אלא קרב אוויר-אוויר נגד חיל האוויר הטוב ביותר בעולם, חיל האוויר הישראלי.

עוד בערוץ הדעות:

לחזור לנקודת ההתחלה של הציונות

לאלימות אין פנים, מעמד או מגזר

אוונטי פופוליסט

תשאירו את התושבים מחוץ לוויכוח הפוליטי

ככה נעבור את הקיץ בביטחה

כבר שני עשורים שמדינת ישראל מתכננת להקים שדה תעופה אזרחי משני לנמל התעופה בן גוריון. אין חולק ששדה שכזה הכרחי, אבל על המיקום של אותו השדה יש בהחלט מחלוקת. לאורך השנים עמדו על הפרק מספר חלופות: הרחבת מנחת מגידו או שדה התעופה הצבאי רמת-דוד שבעמק יזרעאל, הרחבת שדה התעופה הצבאי נבטים שבנגב, הקמת שדה על אי מלאכותי מול חופי תל-אביב והארכת המסלול של שדה התעופה בחיפה אל תוך הים.

החלופות בים נפסלו במהרה, בשל עלותן ומשך הזמן שיידרש בכדי להקים מסלול נחיתה שכזה, כך שעל הנייר עמדו למעשה החלופה הצפונית מול זו הדרומית. אולם בפועל, החלופה היחידה שנבחנה באמת היא זו שבעמק, וזאת מפני שהחלופה בנבטים נפסלה על ידי חיל האוויר. והפלא ופלא, הממשלה החליטה על הקמת השדה האזרחי המשני במרחב בסיס רמת-דוד בעמק יזרעאל.

החלטה זו מעלה שתי שאלות מרכזיות: האם קבלת החלטה חשובה שכזאת יכולה להתבסס על חלופה יחידה? והאם שיקולים ביטחוניים, כאלה או אחרים, מייתרים בהכרח שיקולים חברתיים, כלכליים וסביבתיים?

קואליציה של תושבים

מול חיל האוויר וממשלת ישראל, שמתעקשים שהקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים שבנגב אינה אפשרית, בעיקר מפני שתפגע במרחב האימונים של חיל האוויר, עומדת קואליציה של תושבים ונבחרי ציבור מהנגב ומהגליל ומצביעה על החלופה הדרומית כחלופה המועדפת. הקואליציה, שמגובה גם בתמיכה של אנשי חיל האוויר ומשרד הביטחון לשעבר הטוענים שניתן להקים את השדה האזרחי בדרום ולשלב בו תעבורה צבאית ואזרחית, מבססת את המלצתה על מכלול רחב של היבטים שנבחנו עבור שתי החלופות.

בראש ובראשונה, טוענים המצדדים בהקמת השדה בנבטים, שלשדה זה יש כבר עתה את האישורים המתאימים והתוכניות הבסיסיות להפיכתו לשדה אזרחי, דבר שיחסוך זמן רב ועלויות רבות. בנוסף, לטענתם, גם התשתיות בשדה נבטים חדשות, מתקדמות ומתאימות יותר מאלו ברמת-דוד, ולכן יאפשרו הקמה של בסיס משני גדול מספיק שלא יחייב הקמת בסיס אזרחי שלישי בעתיד הקרוב. כל אלה, על פי ההערכות, מסתכמים בכך שעלות הקמת השדה בנבטים תהיה נמוכה פי 8 מזו שתידרש להקמת השדה ברמת-דוד.

גם היבטים חברתיים וכלכליים נוספים מצבעים על הכיוון דרומה. הבסיס ברמת-דוד נמצא בליבו של עמק בעל אופי כפרי-חקלאי ותיירותי. החשש הוא שהשקט והשלווה, שהם מסימני ההיכר של העמק, יופרו על ידי התחבורה הסואנת באוויר וביבשה הצפויה סביב שדה התעופה האזרחי ויפגעו בכלכלה המקומית. לעומת זאת, הקמת הבסיס בנגב צפויה למנף את התיירות והכלכלה באזור. למשל שדה התעופה החדש צפוי לספק כ-10,000 מקומות תעסוקה ישירים ועוד אלפי מקומות עבודה באופן עקיף. הוא גם צפוי לחזק את התיירות באזור הנגב וים המלח, ולאפשר פיתוח של תיירות מדברית ותיירות אקולוגית במרחב.

גם ההיבט הסביבתי, שלוקח בחשבון את הפגיעה בשטחים הפתוחים, במסדרונות אקולוגיים ובמגוון הביולוגי, מראה כי העדיפות היא להקים את השדה בנבטים. בנוסף, המרחק היחסי של הבסיס הדרומי מיישובים, מהווה יתרון מבחינת ההיתכנות למפגעי רעש ולפגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מזיהום האוויר, בעוד שהמרחב, הטופוגרפיה ומשטר הרוחות באזור יאפשרו מיהול ופיזור טובים יותר של המזהמים. עם זאת, חשוב להבטיח שהחלופה הדרומית לא תהפוך למפגע סביבתי בעתיד, ולכן יש לתכנן מראש את נתיבי ושעות תעבורת המטוסים ואת התשתיות המשלימות של הכבישים, הרכבות ובתי המלון.

בסוף השבוע האחרון התקיימה הפגנה משותפת של תושבי עמק יזרעאל ותושבי הנגב בקריאה לממשלה לשנות כיוון ולהחליט על פיתוח שדה התעופה האזרחי המשני בנגב ולא בעמק. נדמה כי הקמת השדה בנבטים תהיה התשובה הנכונה לדרישה לצדק חברתי וסביבתי ותוכל לשמש כמודל אמיתי לפיתוח בר-קיימא ולצמיחה ירוקה. אך מעל לכל, החלטה שכזו וניצחון אזרחי מול חיל האוויר הישראלי יוכיחו כי טובת המדינה אינה רק טובת הצבא, וכי ביטחון כלכלי, חברתי וסביבתי אינם חשובים פחות מהגנה מול אויבים מבחוץ.