הוזלת מוצרים ללא גלוטן: לאן באמת יילך הכסף
ועדה בראשות פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות מציעה לסייע ב-15 מיליון שקל ליצרני ויבואני מוצרים המיועדים לחולי צליאק. כמה יעלה לחם ללא גלוטן? "אין עדיין מחיר מטרה, אבל סדר גודל של 8-7 שקלים", מבטיח גרוטו. בשוק מגיבים בספקנות: "עדיף לתת כסף ישירות לצרכנים ולא למפעלים". מוביל המאבק למען חולי הצליאק: "זה כמו תמיכה בחברת תרופות במקום בחולים"
האם חולי צליאק וצרכנים נוספים הרגישים לגלוטן ישלמו פחות כסף בסופרמרקט על מוצרים ללא גלוטן? ועדה בינמשרדית בראשות פרופ' איתמר גרוטו, ראש השירותים לבריאות הציבור במשרד הבריאות, מבקשת לסייע ב-15 מיליון שקל ליצרני ויבואני המוצרים הנמכרים ללא גלוטן. אחד התנאים הנשקלים למתן הסיוע הוא הורדת המחירים לצרכנים, כך אמר ל-ynet פרופ' גרוטו.
עד היום, עשרות אלפי הצליאקים שחיים בישראל נאלצו להתמודד עם יוקר המוצרים בתחום בעצמם, והצליחו להוזיל מחירים באמצעות התאגדות, מחאה וכן בזכות עלייה בביקוש שהובילה לירידה מסוימת במחירים.
15 מיליון שקל בשנה למפעלים
"אנחנו עובדים על זה כבר זמן מה", הסביר פרופ' גרוטו, אבל כרגע קרובים לסיכום עם משרד הכלכלה, בהיבט של התקציב ובהיבט של המתווה. התקציב לא אושר סופית, אבל מדובר בסדרי גודל של 15 מיליון שקל בשנה בערך.
לדבריו, "זה לא סבסוד. זו תהיה תמיכה של משרד הכלכלה למפעלים שיחלו לייצר לחם ללא גלוטן, או שיגדילו את הייצור הקיים שלהם. מדובר על לחם, פסטה וכנראה גם דגני בוקר. תמורת זה, הם יצטרכו להתחייב לכמות - להגדיל את ההיצע וכן הם יתחייבו למחיר".
אם הם לא מתחייבים למחיר נמוך לצרכנים, אתה בעצם עוזר למפעלים אבל לא לצרכנים.
"זה מה ששר הבריאות ביקש מאיתנו בישיבה הקרובה ואנחנו נעשה את זה".
בהנחה שהם יתחייבו למחיר לצרכן, כמה יעלה לחם ללא גלוטן?
"אין לנו עדיין מחיר מטרה, אבל סדר גודל של 8-7 שקלים. כיום, לחם כזה עולה לצרכן סדר גודל של 16-15 שקל ל-500 גרם. לשם השוואה, לחם אחיד שמחירו בפיקוח, עולה 5.07 שקלים ל-750 גרם והפרוס 6.79 שקלים ל-750 גרם (לחם לבן פרוס נמכר לצרכן ב-6.04 שקלים ל-750 גרם וחלה ב-4.94 שקלים ל-500 גרם מ.ק). הלחם שייבחר חייב יהיה להיות בעל ערכים תזונתיים גבוהים, יש כל מיני סוגים של לחמים נטולי גלוטן".
יש הרבה מאוד צרכנים שאוכלים לחם מקמח מלא או לחמי דגנים שעולים 18-13 שקל.
"גם בזה אנחנו מתכוונים לטפל".
| סיוע באמצעות מרכז השקעות | הקלות ממשרד הבריאות לעניין השקעה ופיקוח בפסי הייצור עצמם | הקלות במכס על מוצרי מזון נטולי גלוטן | הקלות בייבוא |
| הסיוע יהיה להקמת מפעל או הרחבת מפעלים נטולי גלוטן, תוך התחייבות לייצור מספר מסוים של מוצרים, במפרט שיוציא משרד הבריאות ובהיקף מינימלי ובהתחייבות למחיר | תמיכה ביצרנים קטנים ובינוניים בעיקר תוך סיוע בקבלת אישור GMP, כל עוד חומרי הגלם עצמם יהיו נטולי גלוטן | וצע לקבוע פטור ממכס על רשימה של מוצרי מזון נטולי גלוטן בהתאם לרשימה המוצגת בעבודה זו שנקבעה על ידי משרד הבריאות | הכשרת בדיקות חלופיות למבדקי ה-GMP לצורך הגדלת ייבוא המוצר |
| מוצע ליצור מספר קבוצות מוצרים: לחם ולחמניות; פסטה אורז ואיטריות; ודגני בוקר | יתכן שניתן יהיה לשלב בין הקלות מטעם משרד הבריאות מחד והשקעה בשידרוג פס ייצור והפיכתם לנטולי גלוטן עם השקעות הוניות מצומצמות יחסית באמצעות הקרן למפעלים קטנים ובינוניים, והסתייעות באנשי מקצוע כדי לעמוד בתקן של משרד הבריאות | אפשר לקבוע מכסה דומה למכסה בגבינות צהובות שמאפשרות הקלות במכס בתמורה להתחייבות היבואן למחירים נמוכים | בחינת אפשרויות לעידוד ייבוא ישיר של מוצרים נטול גלוטן שאינם מיובאים כיום |
| ניתן יהיה להוסיף עוד קבוצות, אבל ייתכן שכדאי לצמצם את המפרט כדי להשיג יעילות מירבית בהקצאה | |||
| התחייבות של המפעל יכולה להיות ל-2 קבוצות מוצרים מתוך השלוש | |||
| לחילופין – התמקדות בקבוצה אחת תחייב את הזכיין להציע פריסה רחבה יותר, או היקפי יצור גדולים יותר | |||
| הסתייגויות: לא ברור לאלו מפעלים יוענק הסיוע. לא ברור כיצד תיעשה ההתחייבות למחיר מפוקח ואם זה ייעשה וך כדי הטלת חובה על רשתות השיווק שלא לייקר את המוצרים לצרכן | הסתייגויות: אלו הקלות ב-GMP יינתנו? האם זה אפשרי בכלל? | הסתייגויות: כיצד תיעשה ההתחייבות למחירים נמוכים לצרכן? האם הרשתות ישותפו? | הסתייגויות: לא ברור אם בדיקות חלופיות יעלו פחות. וכן: מה לגבי אלו שכבר "הכשירו" את המפעלים עבור GMP? האם יפוצו? |
הצעות כמו חול ועדיין יקר לאכול
משפחה מוציאה בין 200 ל-700 שקל רק על מוצרים ללא גלוטן בחודש (לא כולל מצרכים אחרים), בהתאם למספר החולים במשפחה, כך לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיצא ב-2010. מאז גדל המגוון ויש הורדות מחירים ומבצעים – אך הסל עדיין יקר מנשוא. כיום יש סבסוד של קמח אחד וסיוע של עד 100 שקל למשפחות מעוטות הכנסה. מדובר בעזרה מזערית ולא מספקת.
בעבר הציעו להכניס לחם נטול גלוטן לסל התרופות, ואף חשבו לחלק קופונים מטעם המדינה לקניית מוצרים נטולי גלוטן. במדינות אירופה, צפון אמריקה ונו זילנד, מוצרים נטולי גלוטן נחשבים להוצאה בריאותית לצרכי מס, או מוצרים שנקנים באמצעות מרשם, ויש מדינות שמסבסדות מוצרים כאלה, לעתים עד עלות של 100%, כשמדובר בילדים. במקרים אחרים מספקות המדינות החזר הוצאות חודשי על קניית המוצרים.
בדיון בוועדת הכלכלה שנערך בנושא ב-2015, אמר פרופ' גרוטו כי "סיוע ייעודי לרכישת מזון נטול גלוטן...כרוך בתוספת תקציבית, להערכתנו, של למעלה מ-90 מיליון שקל בשנה וכרגע אין לנו את זה על הפרק".
מה זה בעצם גלוטן? צפו במדריך
ח"כ מירב בן ארי (כולנו) היתה הראשונה שניסתה לקדם הקלות רגולטוריות ליצרנים וליבואנים, ותכנון הנושא עבר לוועדה הבינמשרדית. במשרד הבריאות מקווים שבמשרד הכלכלה יסכימו לדרישה לגלגל את ההקלות ישירות לצרכן, כך שהיצרנים והיבואנים שמקבלים את ההקלות יידרשו להציע מחירים נמוכים ומפוקחים לצרכנים.
ובאלו הקלות מדובר? לפי פרופ' גרוטו, "כיום, מפעל שמייצר גם מוצרים עם גלוטן וגם מוצרים ללא גלוטן חייב תו GMP (תו המעיד כי הליכי הייצור במפעל תקינים, מבוקרים ומנוטרים באופן תדיר, כדי למנוע בין היתר הימצאות גלוטן בקווי יצור של מוצרים המתוארים כנטולי גלוטן - Good Manufacturing Practice מ.ק) . בכוונתנו שמפעל שמייצר רק נטול גלוטן, לא יהיה חייב בתו הזה. בנוסף אנחנו רוצים להקל גם בייבוא באמצעות הקלה ב-GMP ובתהליכי בקרת איכות, וכן בהקלה על מכסים וחומרי גלם. זה יהיה לא בלחם, אלא בעיקר במוצרים אחרים, כי לחם לא מייבאים לארץ".
יצרן: אין בדיוק אגלגל את זה לצרכן?
למרות תוכנית הסיוע הממשלתית, בענף נשמעים ספקות באשר להצלחתה. יצרן גדול בתחום אמר ל-ynet: "איך אני אצליח בדיוק לגלגל כסף שיתנו לי, להנחה לצרכן? אם נותנים לי כסף למכונה, איך זה יתגלגל לצרכן? איך יעבוד המנגנון הזה? בנוסף, אני לא מאמין שיפטרו אותנו מ-GMP או שיתנו לנו הקלות בתקן.
"אני תומך בכל מה שמעודד תחרות, ומתנגד לכל מה שמגביל תחרות. בשוק ללא גלוטן מספר השחקנים הולך וגדל, לצד מספר הצרכנים, והמחירים נמצאים בירידה. רק שלא יפגעו בשוק כשהם מנסים לסייע לו".
מה אתה מציע לעשות כדי להוריד מחירים?
"שזה יגיע ישירות לחולים. שהמדינה תיתן את הסכום ישירות למי שחייב לצרוך מוצרים ללא גלוטן ולא תיתן ליצרנים".
פרופ' גרוטו אמר בתגובה: "נשב עם היצרנים על המנגנון המדויק. האוצר מתנגד למנגנון סבסוד בגלל השלכות רוחב למחלות נוספות".
תגובות
ח"כ מירב בן ארי מסרה בתגובה: "רפורמה המתגבשת בימים אלו במשרד האוצר ובתמיכת השר היא רפורמה חשובה אשר תוריד את מחירי המוצרים ללא גלוטן. לאחר שנים של דיבורים בנושא החליט שר האוצר ביוזמתי להשקיע במפעלים אלו כדי להוזיל את המחירים ולטפל ביוקר המחייה במוצרים אלו".
דן סולומון מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק ומוביל המאבק להורדת מחירי המוצרים ללא גלוטן מסר בתגובה: "פרופסור איתמר גרוטו ומשרד הבריאות שכחו כנראה מה ההבדל בין פלסטר לחוסם עורקים, והמתווה שהם מציעים, המהווה סבסוד למצרך במקום סבסוד לנצרך, כמוהו כתמיכה בחברת תרופות במקום בחולים.
"הוועדה הבין-משרדית שכללה ארבעה משרדי ממשלה, ויועץ חיצוני סיימה את עבודתה לאחר כשנה, אך מסקנותיה לא פורסמו משיקולים פוליטיים. ידוע לי שהוועדה המליצה לתמוך כספית ישירות בצליאקים, מאות שקלים לחודש. עדות לכך היא היוועצות הוועדה בחברות אשראי בנוגע ליישום ההמלצות. בזמן שהממשלה מחלקת לשותפות הקואליציות מיליונים, לנו, חולי הצליאק מציעים פירורים עם גלוטן.
"זה אבסורד ש"במשרד הבריאות מקווים שבמשרד הכלכלה יסכימו לדרישה לגלגל את ההקלות ישירות לצרכן. אם משרד הבריאות מבין את הבעייתיות במתווה אז למה יזם אותו?
"כיום לאחר שנתיים של מאבק עיקש בשיתוף פעולה של יצרנים, יבואנים ורשתות שיווק הצלחנו ליצור ירידת מחירים תחרות ומגוון גדול על המדף. המשרדים, שמנותקים מהשטח, אפילו אינם מודעים לתכנון של יבוא לחמים ללא גלוטן ולכך שתוכניתם תביא לקריסת התחרות. הרגולציה מונעת תחרות בכך שהיא אוסרת על יבוא מקביל של מוצרים רגישים.
"המתווה המוצע הוא לא יותר מניסיון לגזירת קופון פופוליסטי, על גבנו, עם תקציב זעום, ישרת את חובבי הטרנד הבריאותי ולא את הצליאקים".
מעמותת צליאק בישראל נמסר בתגובה: "במשך קרוב לשני עשורים פועלת עמותת צליאק בישראל לכך שיינתן סיוע לנצרכים (חולי הצליאק) ולא למצרכים. העמותה התנגדה ומתנגדת לפתרון של העברת כספים ישירות למפעלים, ואף הביעה את עמדתה זו שוב ושוב בפני כל הנוגעים בדבר בהווה ובעבר. העמותה סבורה שאת התקציב המיועד לסיוע, יש להפנות לציבור הצליאק עצמו, ובראש ובראשונה לחולי צליאק שידם אינה משגת לרכוש את המוצרים ללא גלוטן, שזו תרופתם היחידה. לא ברור לנו מדוע הממשלה מתעקשת על פתרון שאינו מוסכם על ציבור הצליאק בכללותו".
לפנייה לכתב/ת 
