משפיעני רשת ככוח עולה

הרצון והצורך לחלוק עם אחרים חוויות, רעיונות וסיפורים הינו חלק מטבע האדם. באמצע שנות ה-90' נולדה מהפכת הצילום הדיגיטלי ובכך הסיפורים שסיפרנו לחברינו והחוויות שחלקנו קיבלו אשרור ויזואלי. בתחילת המאה הנוכחית, חברות החלו לנצל את האינטרנט כפלטפורמה פרסומית - במקביל לעיתונות, רדיו וטלוויזיה - באמצעות תמונות, מידע וציטוטים מלקוחות מרוצים. ב-2005 המדיות החברתיות זינקו, עם פייסבוק ופלטפורמות שונות כגון יוטיוב, Blogger ואחרות, שאיפשרו לאנשים ומשפיענים להיפגש וירטואלית.

עוד בערוץ הדעות:

לאן נעלם הרמדאן?

הפקרות ופוליטיקה קטנה שלובות זו בזו

איך אומרים בערבית בירוקרטיה?

הרעלת המים ביהודה ושומרון. הסיפור האמיתי

אבו מאזן משתמש בשקרים, ואנחנו בספות

הזהות האישית של כולנו עברה מאופליין לאונליין, וכל בן אדם הפך להיות - אם רצה - ערוץ שידור בפני עצמו, מנוחות המקלדת ומאחורי המסך. בד בבד, הבלוגספריה התפשטה ובלוגרים החלו להשפיע כמו עיתונאים "מסורתיים" (השפעה זו ממשיכה לגדול עד היום). ב-2010 הטלפון הנייד נכנס יותר לחיינו והמסר עבר לשם, ובגדול. מאותו שלב הכח בידינו, וכל אחד מאיתנו יכול לחלוק עם העולם את החוויות, הרעיונות והסיפורים שמלהיבים אותנו מכל מקום, ובכל זמן. ואז נולדו גם כוכבי הרשת האמיתיים - יוצרי תוכן ביוטיוב, צלמים מדהימים באינסטגרם, אנשים שהם פשוט מעניינים בפייסבוק, וכיום, הסנאפצ'טרים והוויינרים (Viners) של העולם מככבים.

בעולם היפר-מחובר מותגים נהנים מהיכולת להשפיע על הלקוחות הפוטנציאלים באמצעות הרשת. אך כיום הצרכנים - בטח הצעירים שביניהם - כבר לא מקליקים על פרסומת ומגיעים לדף מידע על אודות המותג. הם פשוט "שולחים" שאלה למעגל הכי קרוב שלהם (500 החברים שלהם בפייסבוק, לדוגמה) והתשובות מגיעות משם, או שהם מחפשים באופן יזום ביקורות ודעות.

בעולם כזה כוחם של כוכבי ומשפיעני רשת עולה בכול יום. בסקר ה-Social Recommendations Index 2015 שכלל 21 אלף נשאלים בארה"ב, בתשובה לשאלה מהיכן צרכנים צעירים (Millennials) אוספים מידע על אודות מוצר או שירות שהם מעוניינים בו, 67% אמרו שהם בודקים עם משפחה וחברים; 55% מחפשים ביקורת חיובית ברשת ו-46% סומכים על ביקורת מקצועית; 35% מחפשים ביקורת חיובית של בלוגרים; 34% שואלים מכרים שאינם בהכרח חברים; ורק 26% ו-11% מושפעים בהתאמה מפרסומת או מאמירה חיובית של סלבריטאי/ת על המותג.

מדוע כוכבי הרשת כל כך חזקים? מאין הם שואבים את כח ההשפעה שלהם? התשובה – מעבר לכשרונם הייחודי לרתק, להצחיק, להפתיע את עוקביהם - טמונה ביכולתם ליצור מערכת יחסים בעלת ערך עם העוקבים שלהם. הרי מסי ורונאלדו, שמפרסמים כיום מותגים ישראלים משמעותיים, לא יפתחו שיחה עם הצרכן הסופי של המוצר שאותו הם מפרסמים. לעומת זאת, קחו לדוגמה את תומאס סנדרס, כוכב הרשת Vine, עם כ-10 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות השונות (המגיע לישראל השבוע במסגרת אירוע דיגיטל שיזם הארגון שהכותבת מנהלת). סנדרס מדבר עם העוקבים שלו, מודה להם על הענין שהם מביעים בו, ואף מביע את הערכתו חזרה, לרוב באופן אישי. כתוצאה, העוקבים שלו אוהבים אותו כאילו היה חבר אישי קרוב. מערכת היחסים הזו שווה הרבה מאוד כסף - לתומאס עצמו ככוכב, ולמותגים אשר משתפים עמו פעולה.

הפוליטיקאים בארץ ובעולם עלו על זה כבר מזמן, וכיום ההודעות הכי חשובות כבר אינן מפורסמות בעיתון עם ציטוט או בעדכון של כתב בחדשות הערב בטלוויזיה, אם כי בפייסבוק של הפוליטיקאי/ת, "במילים שלו/ה".

באופן מפתיע, החברות המסחריות בישראל, כמו גם גופים ציבוריים ואחרים, עוד לא ממנפים את הרשת מספיק כדי לקדם את צרכיהם. הניצנים כבר כאן, עיין ערך השימוש בכוכבי הרשת הישראלים רועי כפרי ותום יער לפרסומות טלוויזיוניות. אבל זה מתעורר קצת לאט יותר, ונרכש הרבה יותר בזול (בהשוואה לעלויות בחו"ל). זה רק ענין של זמן לפני שהמגזר העסקי יבין את מה שכל פוליטיקאי הבין מזמן - התוכן הוא המלך, אבל חשוב לא פחות מי נושא את המסר.