הרב לוינשטיין, עוד לא מאוחר להביע חרטה
"הרב היה צריך להיזהר שבעתיים מדיבור בשפה בוטה, שכן אין לדעת היאך דבר זה ישפיע על תלמידיו. מילה אחת יכולה להוציאם ולהרחיקם מתוך בית המדרש. מחנך צריך להתייחס לתלמידיו בדומה להורה לבנו, ואף הורה לא יכנה את בנו סוטה". ראש ארגון רבני "בית הלל" שמע - וכאב
חכמים הזהירו ודרשו מאתנו לדבר בלשון נקייה, ולהיזהר מכינויי גנאי - ובוודאי מהשוואות נוראיות וחסרות אחריות. בהתייחס לסערה הציבורית והתקשורתית המתנהלת בימים האחרונים, יש שיאמרו כי בסך הכל מדובר במילים, וישאלו: האם אי אפשר להתעלם ולהמשיך הלאה?
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מילים הנזרקות לחלל העולם אינן מתנדפות, אלא משאירות חותם. לשפה ולמילים יש תפקיד מכריע בעיצוב המציאות וכוחן רב, ואמירות פוגעניות הן סוג של אלימות סמויה ומותירות שריטה נפשית באדם. רבי יהושע בן לוי, חכם ארץ-ישראלי, אמר: "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו", שכן לא רק שאסור להשתמש בשפה בוטה - אלא יש להתרחק משפה שאיננה נקייה.
עוד דעות בערוץ היהדות:
אבא לא מוזמן: המסיבות העצובות של הציבור הדתי/ שלומית גולדין הלוי
לפני שנה נרצחה שירה בנקי ז"ל על ידי רוצח מתועב, רק מפני שהשתתפה במצעד הגאווה בירושלים. אותו רוצח כנראה הבין ושמע שאנשים בעלי נטיות חד-מיניות "אינם בני אדם", ועל כן אין בעיה או פסול לשלוח יד בחייהם. מאז חלפה שנה שבמהלכה למדנו כיצד ניצני רצח נובטים מתוך מילים לא ראויות, מתוך אלימות סמויה ובדיחות פוגעניות.
הרב היה צריך להיזהר שבעתיים
באופן דומה, אמירות קשות של מחנכים יכולות לשנות סדרי עולם, שכן תלמידיהם שותים בצמא את דבריהם. לרב יגאל לוינשטיין זכויות רבות כמחנך דגול, וכמי שהעמיד תלמידים רבים האוהבים את העם והארץ, ומעורים בכל שטחי החיים. דווקא משום כך קשה לחסוך את שבט הביקורת על הדברים שאמר.
הרב היה צריך להיזהר שבעתיים מדיבור בשפה בוטה, שכן אין לדעת היאך דבר זה ישפיע על תלמידיו. בהסתברות מסוימת, בכל מוסד חינוכי ישנה נציגות מקהילת החד-מיניים, ויש כאלה מבני (ובנות) הקהילה שלמדו באותם מוסדות, ולאחר סיום לימודיהם מרגישים קשר עם המקום שבו למדו.
מילה אחת יכולה להוציאם ולהרחיקם מתוך בית המדרש. אמירה אומללה אחת עלולה להוציא אותם מהקהילה. על כן, כל מחנך צריך להיות מודע לכוח ולהשפעה שיש למילותיו, תוך שהוא מזכיר לעצמו כל העת שייתכן שחלק קטן מתלמידיו או מתלמידותיו הם הומואים או לסביות.
איך אפשר לבזות בני אדם?
אינני מאמין שהורה שאחד מילדיו הוא מקהילת החד-מיניים, יכנה את בנו "סוטה". להיפך, לאחר יציאת בנו או בתו מהארון, מתחיל תהליך של הכלה, שכן זוהי שעת רצון של שיח עמוק בין הצדדים. באופן דומה צריך מחנך להתייחס לתלמידיו, והחברה בכללה לבניה ולבנותיה.
זכותו וחובתו של הרב יגאל לוינשטיין להביע את עמדותיו, ולא נכון לסתום
פיות של אף אחד, אולם נקיות השפה וברירת המילים כך שלא תפגענה בזולת - הן תנאי קיומי לשיח. התורה הטילה עלינו חובה לאהוב את הזולת כמונו – "ואהבת לרעך כמוך", וחלק ממצווה זו היא לשמור על כבודו של האדם, וחלילה לא לבזות אותו.
כל קריאה בוטה ומעליבה תעצים את הפערים ותביא לנתק מוחלט בין הצדדים, והרי דרכה של תורה לקרב ולא להרחיק. גם כאשר מילים הגיחו לעולם, עדיין ניתן לתקן את הנעשה באמצעות הבעת חרטה. כשם שמילים עלולות להרוס, כך עשויות הן לתקן.
- הכותב הוא יו"ר ארגון רבני בית הלל, שחבריו ישתתפו הערב (ג', 19.7) במעגלי שיח בנושא סובלנות וקבלת האחר בכיכר ציון, לזכרה של שירה בנקי ז"ל
לפנייה לכתב/ת 
