מסתמן: רשתות הפארם יחויבו לפרסם מחירים באינטרנט
במסגרת טיוטת חוק ההסדרים מוצע לתקן את חוק קידום התחרות בענף המזון, כך שרשתות כמו סופר פארם וניו פארם יחויבו לפרסם באינטרנט את מחירי המוצרים בכל הסניפים. עוד פעולות שמוצע לעגן בחקיקה: הסרת חסמים בייבוא תמרוקים ומוצרי היגיינה
הכנה לאובר X: מונית ספיישל תאסוף מספר נוסעים
"החובה המוטלת כיום על קמעונאי גדול, לפרסם לציבור את המחיר הכולל העדכני של כל מצרך בחנויותיו, תחול גם על קמעונאי גדול שבחנויותיו נמכרים, נוסף על מזון, גם כל אחד ממוצרים אלה - מוצרי ניקיון, היגיינה ותמרוקים", נכתב בטיוטה.
"עוד תתוקן ההגדרה כאמור לעניין פרק שקיפות מחירים, כך שלא תכלול תנאי לפיו מחצית ממחזור המכירות בו הוא ממכירת מזון".
נתח השוק של 3 הספקים הגדולים: עד 96%. נתח השוק של סופר-פארם: עד 44%
מבדיקות ריכוזיות שנעשו על-ידי משרד האוצר, שוק התמרוקים מתאפיין בריכוזיות גבוהה: בבחינת מדגם של 10 מוצרי היגיינה ותמרוקים רבי מכר, נמצא שנתח השוק של שלושת השחקנים הגדולים בקרב היצרנים והייבואנים של אותם המוצרים בין 66% ל-96% במונחי נתח שוק כספי, זאת, כאשר מדגם המוצרים נדגם מרשתות שיווק מזון ומרשתות הפארם.
בבחינה של קטגוריות מתחום הפארמה וההיגיינה, נמצא כי לרשת הפארם המובילה בישראל (סופר-פארם מ.ק) נתח שוק משמעותי הנע בין 16% ל-44% במדגם בקטגוריות נבחרות שהמכר השנתי שלהן הוא בין 40 ל-280 מיליון שקל בשנה.
לא יהיו שקופים: מחירי תרופות
בנוסף, בסקירות עולמיות נמצא כי בישראל כרבע מההוצאות של הישראלים הן על מוצרי מזון ומוצרי טיפוח אישיים, כאשר הוצאה זו גבוהה בהשוואה למדינות אחרות. לאור האמור, מוצע לתקן את פרק השקיפות בחוק המזון, כך שהוא יחול לא רק על רשתות הסופרמרקטים, אלא גם על חנויות שמוכרות בעיקר תמרוקים ומוצרי היגיינה. כך, תחול על חנויות אלה החובה לפרסם את המחירים של מצרכיהן בפורמט הקבוע בתקנות מכוח חוק המזון.
נכתב כי יהיו חריגות לשקיפות המחירים ברשתות הפארם: "מוצע לתקן את הגדרת מצרך בחוק המזון, כך שגם תכשירים כהגדרתם בתיקון מס' 24 מיום 29 במרץ 2016 לפקודת הרוקחים, כגון תרופות עם מרשם או ללא מרשם רופא, לא יהיו כלולים בהגדרה זו, בדומה למוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים ועיתונים המוחרגים מהגדרת מצרך. בהתאם לכך, יוכל הצרכן להשוות את מחיריהם של מוצרי הצריכה לרבות מוצרי היגיינה ותמרוקים ובכך להביא להוזלת סל הקניות שלו".
במקביל לכך, בטיוטת החוק נכללות הקלות על ייבוא וייבוא מקביל של תמרוקים ומוצרי היגיינה, במטרה לחסוך בדיקות בירורקטיות ועמידה בתקנים מקומיים. פישוט ההליך והשמטת בדיקות, יקלו על ייבוא לארץ ובמקביל משרדי הממשלה נדרשים להכין אמצעים לפיקוח חמור למי שיביא ארצה מוצרים שלא עומדים בתקנים בינלאומיים.
חוק המזון: הביא להתחזקות המותג הפרטי
חוק המזון חוקק אחרי שהצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה ("ועדת קדמי"), מצא כי שוק מוצרי המזון נשלט בידי מספר מצומצם של ספקים בעלי נתח שוק גדול.
עוד מצא הצוות כי השונות ברמת המחירים של כל סניף וסניף ברשתות השיווק והסיבוך הנובע משיטת התמחור והמבצעים, מקשים על הצרכן להבין את המחירים ולהשוות את רמת המחירים בין קמעונאים שונים.
ממצאים אלה הובילו, בין היתר, לחקיקת חוק המזון ובו פרק שקיפות המחירים, שתכליתו לאפשר לצרכן להשוות בין מחירי מוצרים שונים בסניפי רשתות המזון השונות, ובכך לאפשר לו להוזיל את הוצאתו על מוצרי צריכה. הדבר הביא להתחזקות יצרנים קטנים וכן להתחזקות המותג הפרטי - בעיקר של שופרסל.
החוק גם הביא לביקורת מצד ספקים ורשתות על כך שרשתות הפארם לא נכללות בפרק השקיפות בו ובשאר סעיפיו, מה שמאפשר להן חופש לפעול כבימים שלפני חקיקת החוק.
לפנייה לכתב/ת 
