ביהמ"ש הורה על פירוק החברות של ענבל אור
בתום סאגה משפטית ארוכה, ולמרות ניסיונותיה של ענבל אור להשיג ארכה של 14 יום, קבע נשיא ביהמ"ש בת"א כי קבוצת אור סיטי נדל"ן הולכת לפירוק. אור: "אם אני בלונדינית יותר קשה להאמין לי? אוריד כפפות ואילחם"
יש החלטה: אחרי סאגה בלתי נגמרת, הורה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, היום בצהריים (ב') על פירוק קבוצת החברות אור סיטי נדל"ן שבשליטת ענבל אור. פסק הדין, שמונה 56 עמודים, מגיע 4 חודשים לאחר שאורנשטיין הורה על מינויו של עו"ד איתן ארז למפרק הזמני של החברות על מנת לנסות למצוא פתרון. ל-ynet אמרה אור לאחר ההחלטה: "פשוט חבל - לא רק לי, גם לכל הנושים שהציגו את עמדתם לפיה הם רוצים להגיע להסדר ולא לצאת לפירוק. אני אמשיך להילחם - אני לא מוותרת".
ענבל אור לנושים: תקבלו עד השקל האחרון
"אור הציגה צ'ק מבוטל כבטוחה להסדר נושים"
עו"ד ארז טוען לגרעון של יותר מ-100 מיליון שקל במאזן של החברות, וכן שאין תכלית להמשך הפעילות. לפי דו"חות שהוגשו לבית המשפט עיקר החובות הם לרשות המסים (20 מיליון שקל), בנק מזרחי (כ-17 מיליון שקל), חובות לספקים ולקוחות (40-30 מיליון שקל) וחובות לעובדים (מיליון שקל). אור מצדה טענה כי "יש לי יכולת כלכלית לפרוע את ההתחייבויות".
"סקרתי בהרחבה את מצב החברות והפרויקטים והמצב הכספי לפי דיני חדלות הפירעון. ראיתי לנכון להתייחס לבעיה התזרימית, לאובדן אמון המשקיעים, לערוב הכספים ועוד", קבע אורנשטיין. "הגעתי למסקנה כי החברות חדלות פרעון לאור חובות של עשרות מיליוני שקלים. ככל שבעתיד יוצג הסדר נושים - אין זה מן הנמנע. החברות יפורקו על ידי בית המשפט".
ורנשטיין כתב בנוסף כי אור עשתה מעשה פשיטת רגל כאשר מכרה את אותה דירה בפרויקט מציצים הן לשלי נרקיס ועו"ד מימון לוזון, ועל כן הוציא גם צו כינוס לנכסיה. "אור מסרה מידע חלקי ומטעה, לא הקפידה על הפקדת כספים בנאמנות ועוד", הוסיף אורנשטיין שהוציא נגד אור צו עיכוב יציאה מהארץ. עו"ד ארז מונה כבעל התפקיד.
אורנשטיין גם שלח מסר לנבחרי הציבור בפסק הדין. "טוב יעשה המחוקק אם יפעל בנושא פעילות קבוצות הרכישה על מנת למנוע מעשים דומים, ובדגש על עירוב כספי המשקיעים הפרויקטים".
אורנשטיין דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. "יגרם נזק אם צו כינוס הנכסים לא יכנס לתוקף", קבע אורנשטיין. "עובדי החברה מחכים בכיליון עיניים לצו כדי לקבל את כספם מהביטוח הלאומי. עסקינן בהליך שנמשך מספר חודשים וההכרעה התעכבה לאור התנגדות של בעלת השליטה. באשר לטענה שמדובר במצב בלתי הפיך, זהו צו כינוס ולא צו פשיטת רגל. איני רואה כיצד יגרם לה נזק".
עורך הדין של אור, אוריאל זעירא, ביקש מהשופט אורנשטיין להוציא צו עיכוב ביצוע ל-14 יום על מנת להגיש ערעור לבית המשפט העליון. לדבריו, "כינוס נכסים זה נזק בלתי הפיך לאור. המפרק עו"ד ארז מצוי בניגוד עניינים והביע דעתו נגד אור, ועל כן אין זה סביר שימונה למנהל המיוחד".
המפרק הזמני, עו"ד ארז התנגד לעניין עיכוב הביצוע על כינוס הנכסים. "אין לחייבת כסף לשלם, אפילו לא 5,000 שקל". לעניין פירוק החברות הוסיף ארז: "מדברים פה על מאזן נוחות, והנוחות שצריך לחשוב עליה היא של הנושים. יש תכשיטים, יש דירות ואי המימוש שלהם מעכב אותנו בהשלמת פרויקטים".
"הגיע הזמן לשים סוף לכל ההתנהלות של אור והספינים ופסק הדין של השופט אורנשטיין ברור בנקודה זו", הוסיף עו"ד ארז. "יקח שנתיים-שלוש עד שנחזיר כסף לרוכשים, מוקדם לדעת איזה דיבידנד יקבלו בחזרה. חבל על החמישה חודשים שעברו. להערכתי 15 מיליון שקל התאדו. צריך להתחיל למכור קרקעות כדי להחזיר כסף".
אורנשטיין דחה כאמור את הבקשה לעיכוב ביצוע. "יגרם נזק אם צו כינוס הנכסים לא יכנס לתוקף", קבע אורנשטיין. "עובדי החברה מחכים בכיליון עיניים לצו כדי לקבל את כספם מהביטוח הלאומי. עסקינן בהליך שנמשך מספר חודשים וההכרעה התעכבה לאור התנגדות של בעלת השליטה. באשר לטענה שמדובר במצב בלתי הפיך, זהו צו כינוס ולא צו פשיטת רגל. איני רואה כיצד יגרם לה נזק".
"אני מכבדת את השופט אבל אגיש ערעור. אני לא חפה מטעויות אבל אני סבורה שיש לי מספיק לשלם ולהחזיר את הכסף לנושים וכעת כל נכסי אצל המפרק", אמרה אור בסוף הדיון. לשאלת העיתונאים מדוע לדעתה השופט אינו מקבל את עמדתה אמרה אור: "אם אני אישה בלונדינית יותר קשה להאמין לי? אני לא רוצה להיכנס לזה. השופט אפילו לא עיכב ביצוע. אני מורידה את הכפפות ואלחם".
אור נלחמה בשיניים: "החתמתי נושים על תצהירים"
אמש, בניסיון של הרגע האחרון, כינסה אור אסיפה שכללה נושים בולטים של קבוצת אור, ובהם שלי נרקיס וקבוצת הרכישה בפרויקט שדרות הילד ברמת גן. אור ניסתה לשכנע את נושיה שתשיב להם את כספם אם לא יפנו למפרק איתן ארז.
"הפתרון הטוב ביותר הוא הסדר נושים", אמרה אור באסיפה. "כל פרויקט יבחר נציגות מטעמו, שיעמוד מולי ומול הצוות שהקמתי וינהל מו"מ להגיע להסדר תוך שבועיים אינטנסיביים. עם השגת הסכמות נגיש את ההסדר לאישור בית המשפט. כל אחד שהפקיד אצלי את כספו יקבל אותו עד השקל האחרון כי עד אז לא אשן בלילה".
מרבית הנושים שהתייצבו בבית המשפט לאורך הקרב המשפטי הארוך שנוהל בעניינה, דרשו פירוק של החברות של אור ולא הסדר נושים. אתמול הודיעה אור לבית המשפט כי חברת איתנים מבקשת להשקיע בפרויקטים של אור סיטי 61 מיליון שקל.
בנק מזרחי טפחות, נושה אחר של אור, טען בעניין זה כי אפשר ומדובר ב"הטעיית בית המשפט". לפי בא כוח הבנק, עו"ד עמית פינס, הצ'ק הבנקאי שהציגה אור ואמור היה לגבות את ההצעה מטעם חברת מדל רמה, אחת המשקיעות הפוטנציאליות בפרויקט, בוטל לבקשתה כבר בשבוע שעבר.
מוקדם יותר היום אמרה אור בשיחה עם ynet כי באסיפת הנושים בתל-אביב הגיעה להסכמות עם חלק ניכר מהמשתתפים, לפיהן תוכל לבקש מבית המשפט לקבל ארכה של 14 יום לניהול מו"מ על מנת שהנושים יוכלו להגיע להסדר מול אור ישירות.
"אתמול ערכנו אסיפת נושים וקיבלנו אהדה חיובית", סחפרה אור בשיחה עם ynet, "מרבית המשתתפים חתמו על תצהירים, שבהם הם מבקשים מבית המשפט ארכה לפרק זמן של שבועיים". לדבריה, "תצהירים אלה יוצגו היום בפני השופט אורנשטיין בשימוע שלפני ההחלטה". לדבריה, מתוך כ-300 משתתפים חתמו נכון לאמש כ-100 נושים על התצהירים.
"באתי וביקשתי לתת לנו אפשרות להגיע להסדר, הסברתי שזה הדבר הטוב ביותר מבין האפשרויות - לתת פרק זמן קצוב של 14 יום, במסגרתו אנחנו נצטרך להגיע להסכמות עם כל קבוצה וקבוצה, באמצעות נציגויות שיבחרו, ובתומה נעשה ישיבה מסודרת", המשיכה אור. "נבחן כל פרויקט לגופו - יש פרויקטים שהושלמה בהם רכישת הקרקע והרוכשים רוצים להשלים את הרכישה, יש פרויקטים שבהם הרוכשים לא רוצים השלמה אלא רוצים כסף".
במפגש הנושים הוצגו אלטרנטיבות למהלך פירוק ההליכים - מהלך שישאיר את הנושים, לטענת מקורבים לאור, עם 10%-20% בלבד ממה שמגיע להם. "אני ראיתי את הרוכשים שלי, ראיתי כמה שזה היה קשה. בפעם הראשונה נעמדתי מולם והסברתי להם כמה אני רוצה שכולם יקבלו את כספם בחזרה, כי זה מדיר שינה מעיני", טענה, "ראיתי הסכמה של מרביתם בקהל - לא היו צעקות ובלגן והשתוללויות, הם הבינו שזו האלטרנטיבה היחידה. אם יוכרע פירוק זה הדבר הגרוע ביותר שזה יכול לקרות".
צפו: ענבל אור מחוץ לביהמ"ש
הנושים: "לא ברור איך הפירוק משרת אותנו"
ע', החברה בקבוצת הרכישה בפרויקט שדרות הילד ברמת גן, חתמה אמש על תצהיר לבקשת ארכה. "אני מלכתחילה לא הבנתי מדוע הדברים התגלגלו למקום הזה. אני מאמינה שאם לא היה הפרסום, אור הייתה ממשיכה את הפרויקטים, מוסרת את הדירות, חלק היו מרוצים יותר או פחות - אבל בטח שלא היינו מגיעים למצב של היום, שבו אנשים לא רואים את הכסף שלהם. אני לא מבינה איך פירוק החברה משרת אותנו הנושים - מדובר על שנים ארוכות שבסופן לא ברור אם נראה את הכסף".
לדברי ע', "בהסדר של 14 יום יש לנו סיכוי לקבל את הכסף דרך אור. אני מסתכלת על טובת הנושים. אני זוכרת שדיברתי עם המפרק והוא אמר לנו שאנחנו נהיה האחרונים בתור, כי יש כל מיני גופים אחרים שיקבלו את הכסף לפנינו. אני לא רואה את טובת הנושים בפירוק הזה. גם מי שדרש את המהלך הזה זה מספר אנשים בודדים, רוב האנשים שהשתתפו בכנס תמימי דעים שצריך לנסות להסתדר עם ענבל".
זהבה, חברת בקבוצת רכישה בפרויקט חורגין ברמת גן, אמרה ל-ynet: "אני מתנגדת מאוד לפירוק, אני חושבת שבהסכמה אנחנו נוכל למזער את הנזק כמה שאפשר. ברור לי שגם אני וגם כל האנשים שהיו אתמול באסיפה לא יקבלו שום דבר. זה ברור לנו לחלוטין שרוב הכסף ילך למפרק ולא יודעת לאן עוד. ברור לך שכולנו נפסיד. אף אחד לא יקבל אולי גרושים ספורים. זה תמיד ככה בפירוק. מי שנדפק פה זה אנחנו. וזה כואב נורא. אם הולכים לתהליך שאנחנו בעצם מפסידים בו, אז בשביל מה עושים את זה?".
לדבריה, "המטרה היא לא להציל את ענבל, אלא שאנחנו נצא בנזק מינימלי, למזער נזקים עד כמה שאפשר. חוץ מזה מדובר בסך הכל בשבועיים, מה הבעיה, בתום שבועיים אפשר לחזור על הליכים, וכן להיכנס לפירוק אם היא לא תעמוד בזה. אם היא כן תעמוד בזה, כולם יצאו נשכרים. בפרויקט בבלי שלה, שהתבטל, היא הזמינה את כולם ונתנה להם במקום צ'קים. אמנם צ'קים דחויים ב-60 יום, אבל נתנה. אז צריך לתת צ'אנס. רק 14 יום. זה לא בשמים. זה אינטרס של כל הנפגעים".
צפו: הסיכונים בהצטרפות לקבוצות רכישה
עו"ד גיורא רובננקו, המייצג 50 רוכשים בפרוייקטים חיבת ציון והירדן 91-93 ברמת גן, סיפר היום ל-ynet כי לא חתם אתמול על כניסה למו"מ, כיוון שלאחרונה כבר הגיש בקשה דומה לבית המשפט: "הלקוחות שלי נתנו לפני שבועיים הודעה מפורטת לבית המשפט שבה ציינו את עמדתנו לגבי עניין כינוס נכסים האישי של ענבל אור.
"הודעה זו מורכבת משני רכיבים: רכיב אחד זה תיאור בזעיר אנפין של מה קרה לאותם לקוחות שאני מייצג, והואיל וראיינתי את כולם יש לי ספקטרום רחב לגבי מה קרה לכל אחד מהם. תיארתי את המכנה המשותף של כל אותם רוכשים ואת התמונה העגומה המצטיירת כתוצאה מאותו מכנה משותף, והתמונה עגומה גם מבחינה משפטית ולמרות זאת כתבתי בסוף שאני סבור שלא היה קורה דבר אם היינו מחכים עד חודש ספטמבר לראות אם היא תבקש הסדר נושים.
"המייחד את הפרויקטים שאני מטפל בהם זה אנשים ששילמו מקדמה ולא קיבלו דבר. לא נרשמה לטובתם הערת אזהרה על חלקת קרקע, והסיבה שלא קיבלו דבר כי תהליך הרכישה של הקרקע על ידי חברת ענבל אור לא הושלם. כל לקוח שילם בממוצע 100 אלף שקל, ובפועל האדמה שעליה אמור היה הבניין להיבנות לא נרכשה.
"זה מה שמייחד את שני הפרויקטים האלה חיבת ציון והירדן 91-93 כמעט מכל הקבוצות האחרות. לכן מבחינתי המרפא לאותם נושים - זה לקבל כסף. מה שהם שילמו הם צריכים לקבל בחזרה. דירות הם לא יכולים לקבל, כי אין קרקע, אי אפשר לבנות בניין אם אין אדמה וגם לא תהיה אדמה. לכן מבחינתי הדבר הסביר ביותר זה לנסות 'לעודד' את החברות להציע הסדר נושים, שבמסגרתו יציעו כסף לנושים.
"פרויקט כזה אינו דומה לפרויקט שנמצא בשלבי בנייה מסוימים, כי שם הצרות של הלקוחות הן צרות אחרות – צריך להשלים בנייה או להתחיל בנייה, אז המחלות של אותם פרויקטים לא משותפות לפרויקטים שאני מייצג. את ההסדר צריך להוציא לפועל אך ורק בהסכמת בית משפט. הכוונה הייתה שכל פרויקט ישב ויראה מה ניתן לעשות עבורו ואז יגיעו להסכמות עם כל אותם דיירים עם כל פרויקט ופרויקט. אחד יקבל כסף, אחד ישלימו לו את הבנייה, אחר ימכרו את הנכס לקבלת רווחים. יכול להיות שלא יגיעו לכלום ואז עמדת הפירוק תישאר".
