"עסק משפחתי": התער לא חד, אבל חותך
רוברט קרלייל, המוכר לכם כבגבי מ"טריינספוטינג", מתנסה כבמאי בקומדיה האפלולית "עסק משפחתי", שבה הוא מגלם ספר רצחני. אין פה הברקות מהסוג שהתרגלנו אליו מסרטי האחים כהן, אך אפשר בהחלט ליהנות מתצוגות המשחק וגם מכמה סצנות מזעזעות ומשעשעות במיוחד
החיבור בין סָפָרים ומוות, בין גזיזת השיער וביתוק החיים, בין כסא הגלבים והכסא החשמלי, ועוד כיו"ב אסוציאציות מסצנת המספרות מוכר כבר מ"סוויני טוד", אותה אגדה אורבנית ויקטוריאנית על ספר הדמים מפליט סטריט שנהג לחסל את לקוחותיו ועל שותפתו לפשע שאפתה מהם פשטידות. הסיפור זכה לכמה גרסאות קולנועיות (בין היתר של טים ברטון), ועובד למחזמר מצליח בידי סטיבן זונדהיים.
והיה כמובן "האיש שלא היה שם", סרט הניאו-נואר המצוין של האחים כהן מ-2001, שגיבורו הוא ספר שתקן שמסתבך בפרשת סחיטה ורצח. עתה מצטרף אליהם "עסק משפחתי", עוד אחד מאותם שמות עבריים גנריים (בעלי זיקה קלושה למקור) שמוענק לקומדיה סקוטית אקסצנטרית הקרויה "The Legend of Barney Thomson".
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:
האמת, הסיפור מבטיח יותר משהסרט - עבודתו הראשונה כבמאי של השחקן הסקוטי רוברט קרלייל ("טריינספוטינג" ובקרוב סרט ההמשך) שגם מככב - מקיים. הוא מבוסס על הראשון מבין סדרת פשע קומית בת שבעה ספרים מאת דגלאס לינדזי, שגיבורה הוא ספר עצוב מגלאזגו הנהפך באקראי לרוצח סדרתי ידוע לשמצה. השילוב בין גופות קצוצות איברים ודמויות מקומיות אותנטיות אינו מייצר קומדיה שחורה העונה לציפיות, אבל גם מה שיש הוא סביר בהחלט.
ברני תומסון הוא הספר הנ"ל, שצירוף נסיבות אומלל הופך אותו לחשוד המרכזי בסדרה של רציחות הפוקדת את גלאזגו. זה קורה אחרי שברני הורג בשגגה את הבוס שלו, ומסתבך בניסיונותיו הנואשים להיפטר מהגופה. עזרה בלתי צפויה הוא מקבל מאמו (אמה תומפסון), אישה מפלצתית וגרוטסקית בלבוש צעקני, שהמקפיא בדירתה עמוס בבשר קפוא מהסוג שלא חשבתם עליו.
במקביל מנסה חוקר משטרה מתוסכל ורטנן (ריי ווינסטון המעולה כתמיד) להוכיח שהספר הוא-הוא הרוצח שמבתר את גופות קורבנותיו ושולח את איבריהם המובחרים בדואר (על רקע הכותרות נראית חבילה המגיעה ליעדה ובה פין קטוע). כאשר המשטרה ניצבת חסרת אונים, מחליט המפקד (טום קורטני משעשע בהופעת אורח) להפקיד את החקירה בידיה של בלשית נוקשה (אשלי ג'נסן) שמתעמרת בשוטר המשוכנע בזהות הרוצח.
"עסק משפחתי" אינו סרט מבריק או מקורי במיוחד. אבל ניכר בו שילוב מהנה של אלימות אבסורדית ומקאבריות שמעלה חיוכים רחבים פה ושם. קרלייל מגלם את ברני תומסון כאפס נצחי המתעב את סביבתו ולקוחותיו (מה שמביא גם לפיטוריו) וחש זר ובודד בעולם. מין איש ללא מוצא. גרסה קיצונית וקומית של הספר ההוא מסרטם של האחים כהן.
ישנן בסרט דמויות משעשעות כמו זו של שוטה מקומי בעל מראה של ליצן עגמומי (בריאן פטיפר), והופעה הגובלת בהתבזות מודעת לעצמה של אמה תומפסון שבדמות אמו הוולגרית של ברני המתפלשת בזוהמה מילולית מגישה, כן, קראתם נכון, את תפקידה הטוב ביותר מזה שנים.
קרלייל מעצב את דמותו של תומסון כקריקטורה שאינה משעשעת במיוחד, וכבמאי הוא מתקשה להעניק לסרטו את הגוון הנכון. כתוצאה זהו סרט שנשען פחות על תחכום נרטיבי וסגנוני (כפי שהם פני הדברים בסרטי האחים כהן), והוא יותר מהתלה חביבה היוצאת נשכרת מדמויות המשנה המקיפות את ברני. השקפת העולם הזדונית שמאפיינת את הסיפור - אין בו ולו דמות אחת חיובית לרפואה - אינה נהפכת לסרט מרושע ואכזרי באמת, אבל גם במה שיש אפשר איכשהו להסתפק.
"עסק משפחתי" (בריטניה) - במאי: רוברט קרלייל. שחקנים ראשיים: רוברט קרלייל, אמה תומפסון, ריי ווינסטון, טום קורטני ואשלי ג'נסן. אורך הסרט: 96 דקות.
