"משפחת פאנג": אבא ואמא שוברי שיגרה
דרמות על משפחות לא נורמליות הפכו לעניין נורמלי בקולנוע האמריקני העכשיו. "משפחת פאנג" מציע זווית פחות שגרתית ומוצלחת. ג'ייסון בייטמן מביים ומככב לצד ניקול קידמן שסוף סוף מביאה תצוגת משחק טובה למסך
אם יש אלמנט הקולע ללב ליבו של הקולנוע העצמאי האמריקאי הרי שזהו דימוייה של המשפחה הלא קונוונציונלית. נדמה כי ה-DNA של משפחת גלאס של ג'יי.די סאלינג'ר מצוי בעשרות סרטים שבהם שונותן של הדמויות נבחנת, לעיתים כסוג של התרפקות, במסגרת המשפחה הלא קונוונציונלית. משפחות שחלק או כל חבריהן מפגינים יכולות ייחודיות (באמנות, ספורט או מבחינה אינטלקטואלית), ושלל תכונות אופי אקסצנטריות. דמויות אלו מציעות מערכת יחסים המתיימרת לחרוג מהשטאנץ המשפחתי (גם אם בפועל לא מעט מהסרטים חוזרים ומאשררים אותו), ואף יותר מכך - חיכוך בין חברי המשפחה הייחודית והנורמליות האמריקאית הממוצעת.
דוגמאות בולטות לכך הן הילדים הגאונים שהתבגרו לכישלון ב"משפחת טננבאום" (2001) של ווס אנדרסון, המשפחה המטורללת שמריצה את הילדה השמנמונת לתואר מלכת יופי ב"מיס סאנשיין הקטנה" (2006), ומהשנה הנוכחית - המשפחה כפנטזיית שמאל רדיקלי ב"קפטן פנטסטיק". הדרמה הקומית "משפחת פאנג" ("The Family Fang"), עיבוד מוצלח לספרו המוערך של קווין ווילסון מ-2011, משתייך ללא ספק לרשימה זו. האלמנט הייחודי בו (במסגרת תת-קבוצה זו) הוא העיסוק הישיר באופן הייצוג של המשפחה - כלפי עצמם וכלפי העולם. העיסוק בערך האמנותי של ייצוגים אלו ובהשפעתם על בני המשפחה.
בדומה לספרו של ווילסון, העיבוד הקולנועי ממשתמש במבנה נרטיבי הנע בין זמן עבר להווה. העבר הוא שנות ה-70 שבהם ההורים הצעירים קיילב פאנג (ג'ייסון באטלר האמר) והאם קאמיל (קת'רין האן) הם אמני פרפורמנס המשתמשים בעבודותיהם בילדיהם. אנני בת ה-13 (טיילור רוז) ובקסטר (ג'ק מקארתי) מכונים בסרטים אלו A ו-B, ומנוצלים במה שיכול להיחוות כהרפתקה משפחתית מסעירה, או, כמעשה קיצוני של חוסר אחריות ונצלנות של אמנים קודם והורים אחר כך.
המייצגים המשפחתיים הם אמנות רדיקלית החותרת ליצירת אי נוחות קיצונית בסיטואציה חברתית. כך, למשל, בקסטר משחק תפקיד של ילד המנסה לשדוד סוכריות מבנק באמצעות אקדח, מעשה המסתבך ומוביל למותה של אישה (המגולמת על ידי האם קאמיל). המצלמה של קיילב מתעדת את התגובות ההמומות והמבולבלות של הלקוחות בבנק - והנה מעשה אמנותי. אך מהו המחיר אותו גובים מעשים אלו מהילדים שהפכו למבוגרים?
ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :
הציר העלילתי המרכזי של הסרט מתרחש בהווה, כשהעבר עולה בו כסדרה של פלאשבקים או כפיסות מהתיעוד של קיילב המשולבות בסרט דוקומנטרי שקטעים ממנו מוצגים במהלך הסרט. תחבולה זו מאפשרת לדמויות לפנות אל המצלמה ולהעלות בצורה ישירה ומשעשעת את השאלות לגבי הערך האמנותי של מייצגי משפחת פאנג. תחבולת הסרט התיעודי מאפשרת לשמר את המבנה שקיים בספרו של ווילסון בתרגום לאפשרויות של המדיום הקולנועי.
שני הילדים גדלו למבוגרים שעוסקים בתחומי האמנות, אך כל אחד מהם מצוי בצומת דרכים משלו. אנני (ניקול קידמן) היא שחקנית מתבגרת שכבר לא תזכה להגיע לשורה הראשונה של כוכבות הוליווד, ולמעשה נמצאת בסכנת נסיגה נוספת בקריירה. בקסטר (ג'ייסון בייטמן - שהוא גם הבימאי של הסרט) כתב ספר שזכה להצלחה ביקורתית, אך ספרו השני נכשל כלכלית והיה שנוי במחלוקת מבחינה ביקורתית. כעת, בעודו תקוע בניסיון לכתוב את ספרו שלישי, הוא מחלטר בכתיבה עיתונאית לא רצינית. במסגרת עבודה זו הוא מגיע לבית חולים לאחר שנפגע בפניו מרובה שיורה תפוחי אדמה.
ההורים המבוגרים קיילב (כריסטופר ווקן) וקאמיל (מריאן פלנקט) זכו למעמד מיתי בחוגי הפרפורמנס, אך עבודתם נמצאת בסימן דעיכה מאז שילדיהם התבגרו והפסיקו להיות חלק מהמיצגים. קיילב הזועם על נטישת הילדים מפגין בוז למעשיהם כאנשים בוגרים, והאם קאמיל ממשיכה להכפיף עצמה לבכירותו של קיילב כאמן וכבעל. הילדים שהפכו למבוגרים זקוקים לעימות עם ההורים שטרם התקיים ואולי יצליח סוף-סוף לשחרר אותם.
האירוע המשנה את הדינמיקה של המשפחה הלא מתפקדת הוא היעלמותם של ההורים ממכוניתם. כל שנותר במכונית הם כתמי דם. האם בוצע כאן פשע חטיפה ואולי גם רצח - כפי שמאמינה המשטרה, או שזהו עוד פרפורמנס משפחתי קיצוני של זיוף מוות (בנוסח החשדות שהיו לגבי אנדי קאופמן מאז מותו ב-1984). אנני מאמינה כי ההורים זייפו את מותם. בקסטר מתלבט ומהסס.
"משפחת פאנג" אינו עוסק בתעלומה בלשית, אלא בניסיון של אנני ובקסטר להבין את עצמם ואת יחסיהם עם הוריהם. להבין את ההשפעה המתמשכת של משפחה המתנהלת כמעשה אמנותי ולהשתחרר מהשפעות אלו. החזרה לעבר מקנה לצופים פיסות נדרשות המאפשרות להבין את המשמעות של גדילה בצל הורים שבשם המניפולציה של הפרפורמנס, עשו מניפולציות גם על ילדיהם.
"משפחת פאנג" מצליח להקנות לתהליך אותו עוברות הדמויות תוקף רגשי. חלק מהקרדיט שייך לבייטמן שמצליח, בעבודתו השנייה כבמאי, לנוע באופן חלק למדי בין אלמנטים סגנוניים. מעבד הספר לתסריט, המחזאי דיוויד לינדסי-אבאייר, התמחה בכתיבה על דמויות הנתונות בסיטואציות אבסורדיות. קידמן באחת ההופעות היותר מוצלחות שלה בשנים האחרונות מעצבת היטב את הפגיעות והנחישות של אנני. גם בייטמן מתמודד עם התפקיד הלא פשוט של אדם חלש ומבולבל, שורד של ההורות המפוקפקת אותה חווה.
"משפחת פאנג" (ארצות הברית) - במאי: ג'ייסון בייטמן. שחקנים ראשיים: ג'ייסון בייטמן, ניקול קידמן, כריסטופר ווקן, מריאן פלנקט, קת'רין האהן וג'ייסון באטלר האמר. אורך הסרט: 105 דקות.
