שינוי התדמית של ישראל מתחיל בשינוי גישה

בשבוע החולף, בשקט בשקט, ביקרו כאן בארץ מגדולי השפים באנגליה, בהזמנת משרד התיירות. הצטרפה למשלחת השפים גם כתבת של עיתון ה"Times" היוקרתי, שתפרסם את רשמיה מהסיור יחד עם חוברת מתכונים שיכינו השפים בהשראת הביקור בישראל. מדובר בפעילות מבורכת ובעוד סממן לשינוי התודעתי במשרד התיירות בכל הקשור לאסטרטגיה היעילה ביותר לחיזוק התיירות לישראל.

עוד דעות ב-ynet

מפעל של ציניות, רעש וכותרות

דרשו מהממשלה לשפר את התחבורה הציבורית

למה לישראלים אסור לוותר על השלום

לדעת לבד מתי מגיע תורי

שינוי זה חשוב מאוד, מפני שהתיירות למדינה מהווה כלי אפקטיבי מעין כמוהו לא רק ליצירת הכנסות וחיזוק הכלכלה, אלא גם לשיפור תדמיתה וחיזוק המוניטין של המדינה בעיני העולם. ישראל כמוצר תיירותי היא ללא ספק יהלום לא מלוטש עם פוטנציאל עצום להשגת מטרה כפולה זו. אך על מנת להגשים פוטנציאל זה, ובכלל את הפוטנציאל לשיפור התדמית של ישראל, ישנן מספר תנאי סף שלא כולן בהכרח ממומשים כיום.

ראשית, וחשוב מכל, נדרש אותו שינוי תודעתי בכל הקשור לקהלי היעד הרלוונטיים לישראל, ונכונות ליישם שיטות שיווק וקידום תיירות חדשניות ועדכניות. משרד התיירות בהחלט עדכן בשנים האחרונות את פעילותו ומתאים את עצמו לדרכים השונות והמגוונות בהן ניתן לקדם את התיירות למדינה - החל מפעילות עם פלטפורמות אונליין כגון Trip Advisor, דרך סיורים ייעודיים כגון הסיור הזה, וכלה בקיום האירוע הגדול מסוגו בעולם לבלוגרי תיירות, כנס ה-TBEX, שעתיד להתרחש במרס 2017 בירושלים. מדובר בשינוי חשוב ומבורך, שכן עד לא מזמן ישראל עדיין שיווקה עצמה כמדינת דת והיסטוריה בלבד.

התנאי השני הינו השקעה מסיבית בפעילות עצמה, ולא רק בתקנים ובמטה. למשרד התיירות תקציב עתיר עם סעיפים משמעותיים המיועדים להשקעה בפרויקטים, והתוצאה בהחלט נראית לעין. אך לא כך המצב בכל המשרדים הממשלתיים, ואל לנו להלין על חוסר פעילות או פעילות מועטה של משרדים ממשלתיים אחרים אם לא מוקצים להם המשאבים הנחוצים להוציא לפועל את הפעילות עצמה.

הרי חברה לא תוכל לשווק את מוצריה רק באמצעות כך שישבו במחלקת השיווק שלה מספר דו ספרתי של עובדים. אם אין להם כסף ליישום התוכניות השיווקיות, הם למעשה יושבים בכלוב של זהב. אם למשרד החוץ, למשרד הכלכלה, למשרד התרבות והספורט ולמשרד המדע היו תקציבים גדולים להשקעה בפעילויות עצמן, היינו רואים שינוי עצום לא רק בתחום עצמו (קידום קשרים בינלאומיים, תרבות, כלכלה, מדע, אקדמיה), אלא גם בתדמית הכוללת של ישראל. שהרי, כל פעילות כזו - תיירותית, כלכלית, תרבותית, אקדמית-מדעית - מחברת אנשים לישראל, חושפת בפניהם ישראל אטרקטיבית, רלוונטית ואותנטית, ומאפשרת להם למצוא את היתרונות היחסיים של ישראל שהכי רלוונטיים להם. כל אזרח בישראל צריך להצר על כך שהתקציבים הניתנים לקידום פרויקטים בפועל, במשרדים הממשלתיים האחרים, לרוב קטנים ובלתי ממצים.

התנאי השלישי להגשמת הפוטנציאל התדמיתי של ישראל, הינו שהדבר יעשה באופן רוחבי, הוליסטי, משמע, שכל הביצים לא יהיו רק בסל התיירות. מדינה כמו ישראל, שחיה בתנאי חוסר וודאות ואי יציבות, אינה יכולה "להוביל" את שיווקה לעולם עם תיירות, שכן כל אירוע בטחוני שקורה לא רק כאן בארץ, אלא אפילו בטורקיה וודאי בסוריה, בלבנון או במצרים, משפיע על נכונות תיירים להגיע באופן פיזי לאזור.

לכן, התקציבים הגדולים צריכים להיות מתועלים לא רק למשרד התיירות, אלא גם - ובעיקר - למשרד החוץ, שיש לו גם מערך של נציגים ברחבי העולם שיכולים למנף כל פעילות שתיעשה מעבר לקמפיין עצמו; למשרד הכלכלה וזרוע השיווק שלו, Invest in Israel, כולל השקעה גדולה יותר במכון הייצוא; למשרד התרבות והספורט כדי שיוכל לתמוך באמנים וספורטאים ישראלים מוכשרים שיכולים ורוצים לייצג את ישראל ברחבי העולם באירועים שונים; ולקידום וחיזוק קשרים אקדמיים ומדעיים עם מדינות, ארגונים, ואוניברסיטאות שונות ברחבי העולם.

באמצעות תהליך שיווק ומיתוג הוליסטי, שמשקיע בקידום ישראל במגוון ערוצי התקשורת השונים שקיימים לכל מדינה באשר היא, ישראל תוכל לא רק לקדם את עצמה לצרכים כלכליים, ככל מדינה, אלא גם לנצל כלים אלו להתמודדות עקיפה עם תנועת החרם נגדה.