יהודים - להתפקד!
פרויקט "מפוזרים" מציג תמונת מצב עדכנית של הדמוגרפיה היהודית על פני הגלובוס ערב שנת התשע"ז. איך יודעים כמה יהודים חיים בכל מדינה? כמה יישארו בעוד מאות שנים? איך בכלל סופרים אותנו – ולמה קשה כל כך לדעת כמה יהודים חיו בעולם לאורך ההיסטוריה?
מקור האובססיה של יהודים לגבי מספרם בעולם נעוץ בנסיבות הפסיכו-היסטוריות של הטראומה הלאומית: האתוס של 2,000 שנות מיעוט – רבות מהן תוך כדי רדיפה, מנוסה, פוגרומים והשמדה – הפכו את הדמוגרפיה למדד ההישרדות היהודי האולטימטיבי.
תוסיפו לזה את החיבה המקראית והחז"לית למספרים, ולפניכם תחביב עממי פופולרי שאין יהודי או יהודייה שלא השתעשעו בו פה ושם: כמה יהודים חיים בעולם? כמה במדינת ישראל? מה מספרם בקהילה הענקית בארצות הברית, או להבדיל במדינות באפריקה? ובכלל, כמה חיו בעולם בתקופת המקרא? ולפני מלחמת העולם השנייה? האם התבוללות תקזז את הריבוי הטבעי? ואיפה נהיה בעוד 50 שנה?
הכתבות והנתונים בפרויקט שלפניכם מנסים לענות על השאלות הללו, ומציירים תמונת מצב עדכנית עד כמה שאפשר בפתחה של שנת התשע"ז, ולפיה חיים כיום בעולם 14 מיליון, 410 אלף ו-700 יהודים. את המספר הלא-עגול בעליל הזה קבע פרופ' סרג'ו דלה פרגולה (ראו ראיון בנפרד), אוטוריטה בינלאומית בתחום, ומי שעל הנתונים שלו מסתמכים רבים בעולם.
אז מיהו יהודי?
השנתון היהודי האמריקני 2016 של פרופ' דלה פרגולה, הנמצא בתהליכי פרסום, משרטט כיצד מפוזרים היהודים על פני חמש היבשות: מהמיליונים שחיים בישראל או בארה"ב, דרך מאות האלפים בצרפת, ארגנטינה וקנדה, ועד עשרות בודדות במדינות שונות במרכז אמריקה, אפריקה ואסיה. באמצעות הקלדת שם המדינה במנוע החיפוש בעמוד הפתיחה של הפרויקט, ניתן לגלות כמה יהודים חיים כיום בכל אחת מהן.
אלא שגם המחקר האדיר והמקיף של פרופ' דלה פרגולה יתקשה לתת תשובות נחרצות לכמה שאלות קריטיות בנושא הדמוגרפי, שהראשונה והעיקרית בהן היא, כמובן: מיהו יהודי?
בעת העתיקה היה קל להגדיר מי שייך לעם זה או אחר לפי פרמטרים ברורים יחסית של דת, שפה, גבולות גיאוגרפיים, תרבות והיסטוריה. אבל בין אלה הנחשבים יהודים כיום יש דתיים אדוקים ואתאיסטים גמורים, דוברי שפות שונות ותושבי יבשות אחרות. הכרונולוגיה ההיסטורית שלהם התפצלה לפני מאות או אלפי שנים, כמעט מבלי להיפגש שוב, וכל אחד מהם עשוי להגדיר אחרת את הזהות האתנית שלו, את תרבותו ומן הסתם את המאוויים הלאומיים שלו – אם בכלל יש כאלה.
לכאורה, מה בין חרדי אנטי-ציוני דובר יידיש שמתגורר בברוקלין, לבין, למשל, אזרח דנמרק אתאיסט שבמקרה הוא צאצא של שומרי מצוות?
הסוגיה הזאת היא מקור ליותר מ-200 שנים של מחלוקות ופולמוסים, בערך מאז שהאמנציפציה החלה להוציא את היהודים מהגטאות באירופה, אבל הגישה הפרקטית של הציונות פתרה אותם מבחינתה בקלות יחסית: האנטישמים לא מבדילים בין אלה לאלה, ואם אתה קורבן פוטנציאלי של אנטישמיות – מבחינתנו אתה יהודי. במובן מסוים, פרופ' דלה פרגולה מתבסס על החוק במדינת ישראל, וההגדרה שלו למיהו יהודי קרובה לזו שפסק בג"ץ.
הלמ"ס בתקופת המקרא
המחלוקת סביב ההגדרה "מיהו יהודי" אכן מקשה את הניסיון לספור ולקבוע כמה יהודים חיים כיום בעולם, ולא פחות מכך - כמה יחיו בעולם בעשרות ובמאות השנים הבאות. אולם לא מדובר בבעיה חדשה. רחוק מזה. הניסיון להבין כמה יהודים חיו בנקודות השונות של ההיסטוריה, מסובך הרבה יותר.
חוקרים מתנועעים באי-נוחות בכיסאותיהם כשהם נשאלים כמה יהודים חיו בעולם בתקופת המקרא, בימי בית שני, בימי הביניים ואפילו בזמן מהפכת ההשכלה לפני מאות שנים בודדות. כך למשל, בתנ"ך צוין שממצרים יצאו 600 אלף בני ישראל (שישים ריבוא), אולם מאחר שמדובר במספר טיפולוגי שמהותו סמלית בלבד – ומשמעותו היא למעשה "יצאו הרבה אנשים" – אין דרך לקבל הערכה מדויקת.
פרופ' בן ציון רוזנפלד מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, המתמחה בתקופת המשנה והתלמוד, מסביר שעל פי מפקד שערכו הרומאים בתקופת בית שני בארץ ישראל, ייתכן שכבר אז עמד מספר היהודים בעולם (יחד עם הקהילות במצרים, בבבל ובאגן הים התיכון) על מיליונים. מספר זה ירד דרמטית רק אחרי החורבן ומרד התפוצות (117-115 לספירה). אלא שרוב החוקרים סבורים שליחידה הגיאוגרפית בין הירדן לים כלל לא הייתה קיבולת של אוכלוסייה כזאת (מבחינה חקלאית), ולכן המספר בפועל היה נמוך הרבה יותר.
"החוקר פרופ' מגן ברושי העריך שבתקופת בית ראשון, למשל, חיו כחצי מיליון איש בארץ ישראל, יהודים ולא יהודים", מסביר פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר אילן. "הוא סבר שרק בעת המודרנית ניתן היה לעבור את המספר הזה בזכות התפתחות החקלאות והמסחר. מנגד, חוקר אחר, מיכאל אבי יונה, העריך שחיו כאן 2.8 מיליון בני אדם בנקודה מסוימת בתקופת בית שני. אבל הערכה מבוססת או הסכמה בין חוקרים קשה למצוא".
אבל יש הסכמה שמספר ה"יהודים" גדל והלך בתקופת בית ראשון ובית שני. מדובר בגיור? ריבוי טבעי?
"היה מוטיב מרכזי של התלכדות. אנשים שהיו בארץ חברו ליצירת ישות אתנית-דתית-לאומית שבסוף נקראת ישראל ויהודה. גיור הוא משהו ששייך לתקופות מאוחרות במקרא. אני מתכוון לכך ששבט איקס שחי כאן, ולצורך העניין הוגדר 'פלישתי', שינה בשלב מסוים את ההקשר התרבותי שלו והתחבר לשבטים הישראליים. סביר מאוד שרבים ממי שאנחנו מכנים ישראל הגיעו כשבטים מבחוץ – אולי ממצרים, אולי מארם, אולי מעבר הירדן".
כניעה והמרת דת
כך או אחרת, ההערכה של פרופ' דלה פרגולה (במאמר "דמוגרפיה ועמיות יהודית") גורסת שמספר היהודים לאורך שנים רבות בימי הביניים עמד סביב מיליון בלבד, כמעט ללא שינוי, עד לצמיחה האדירה של שהחלה במאה ה-18. מה גרם לעצירת הגידול הדמוגרפי מבית שני והלאה?
"מרגע שעלתה הנצרות נוצר לחץ כבד להמרת דת, ורבים נכנעו לו", אומר ד"ר מיקי ארליך מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר אילן. "כך היה גם כשהגיע האיסלאם. הסיבות להמרת דת הן מגוונות. הרבה פעמים הן מקומיות, אבל בסופו של דבר יש תהליכי-על בכל האזורים, כאלה שמושפעים מתהליכים גלובליים.
"באלף הראשון חלק גדול מהעם היהודי היה מרוכז בבבל, איראן, מצרים וסוריה. אבל האזור הזה נפגע כלכלית, תרבותית ופוליטית, דבר שגרם להגירה, לרוב מערבה לכיוון ספרד. ייתכן שמי שעזבו היו ראשי קהילות, אלה שהיו בידיהם האמצעים. וכשהמנהיגים עוזבים – הקהילות מידלדלות. בלי הנהגה נוטים לאבד את הזהות הדתית. מי שנשאר בלי הנהגה רוחנית-חברתית – הקשר שלו ליהדות נחלש".
מימי הביניים יצאו יהודי העולם – כמו אוכלוסיית כדור הארץ כולה – מלוע של תותח דמוגרפי. המדע, הרפואה והמהפכה בתנאי ההיגיינה הביאו לכך שמבערך שני מיליון במאה ה-18, נאמד מספר היהודים ערב מלחמת העולם השנייה ביותר מ-16 מיליון.
עדיין נותרו שאלות פתוחות ומחלוקות סביב סוגיות כגון הצטמקות הקהילות במזרח התיכון או היווצרות "עם היידיש" האדיר במזרח אירופה, אך בשורה התחתונה, הסוגיה הרלוונטית ביותר בדמוגרפיה היהודית היא כיצד נעצר בעשורים האחרונים הגידול האדיר של המאות האחרונות, ולאן הוא מוביל.
פרויקט זה עוסק בתהליכים הדמוגרפיים ובתוצאות שלהם מסביב לגלובוס, והוא מציג מספר עדכני של יהודים בכל מדינה בעולם, כמו גם תחזית – יש שיגדירו אותה אזהרה – לשנים הבאות.
