עקדת שרה: כשאברהם הקריב את אשתו

אני האיש אשר תמיד בוגד

ארבעה פסוקים בדיוק לאחר שאברהם יוצא למסע "לך לך" משנה העולמות, הוא עוזב את הארץ המובטחת ויורד למצרים. אברהם יודע נטישות ובגידות מהן, ואת הבגידה המהירה בארץ החדשה הוא "מעטר" בבגידה אנושית; בגידה בשרה שהלכה אתו מארצה וממולדתה ומבית אמה.

• לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן 
  

אברהם קרוע – מצד אחד, בארץ יש רעב, ובמצרים אפשר להשביעו. מצד שני, רעבונם של המצרים לנשים יפות מלחיץ אותו (בראשית י"ב, י"א-י"ג): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְריְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ, וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיוּ. אִמְרִי נָא אֲחותִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".

סטארט-אפ ושמו "אחותי את"

בחרדתו מחמדנות המצרים, שיחשקו בשרה ועל כן יהרגו את בעלה (כלומר, אותו) - הוגה אברהם את נוסחת ההצלה: שרה תגיד שהיא אחותו, וכך יינצל אברהם ואף ייטב לו בעבורה.

על כורחה, שלא בטובתה

שרה שותקת. אברהם נושא את הנאום הקרבני שלו, נאום ה"באמת לא הייתה לי ברירה", ושולח את שרה אל עקידתה, והיא שותקת. בשביל שלא תגידו שזאת רק אני והפמיניזם שלי, הנה מדרש שמבקש למלל את שתיקתה ("לקח טוב", וירא כ'): "'ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא'. על כורחה שלא בטובתה, שהרי בראשונה אמר לה אמרי נא אחותי את, והיא לא רצתה לומר, לכך כתוב ויאמר אברהם".

אין צופים ניטרליים

חלק חשוב במאמץ למיגור תופעת הניצול המיני, הוא המאבק בעמדת ה"צופה מהצד", אותם שמודעות ומודעים לסיטואציה, וטועים לחשוב שאינם מעורבים בה. אין אנשים ניטרליים, אין מי שלא מעורב ומעורבת. כל מי שנמצאת בסיטואציה אלימה, כל מי שיודעת על אלימות – היא חלק מהסיפור, ועליה לבחור אם להיות חלק מהבעיה או חלק מהפתרון. אין מקום באמצע.

חיים עם קלון נמרץ

דברים קשים אמרו פרשנים מסורתיים על בחירתו של אברהם להציל עצמו בגופה של אשתו, ואביא כאן את דבריו החריפים של האברבנאל (פרשן מקרא ומנהיג בתקופת גירוש ספרד):

מפתח אפשרי ליחסי שרה והגר

בתווך, בין מסירת שרה לפרעה למסירתה לאבימלך, נמצא סיפור גירוש הגר על ידי שרה. לאחר שקראנו על עלילות אברהם במצרים, מציג בפנינו המספר, לראשונה וכאילו בתמימות את הגר (בראשית ט"ז, א'):

אין על הפטריארכיה

תראו איך בעלי הכוח מאוהבים בעצמם. כל כך מאוהבים, שהם בונים סצנות אונס מפוארות לנשותיהם ולבנותיהם. פרעה של המדרש מתלהב מהשמירה האישית שהציע אלוהים לאברהם, עד שהוא מוכן להתעלם מהסבל שהמיט אברהם על שרה; עד כדי כך לשכוח – שהוא נותן לו את הגר בתו כשפחה לאברהם, בעודו אומר לעצמו: "מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר". כן, אין בעולם אהבה כמו אהבה של אבא.

הגר היא האישה שמזכירה

הגר היא אולי האתנן שקיבל אברהם תמורת מכירת שרה. הגר מזכירה לשרה את חוסר הנאמנות של אברהם, את האונס וההזניה. ואם לא די בכל אלה – הגר מצליחה במשימה היחידה שבה שרה מבקשת להצליח, ולשווא.

ובבית המדרש של הטוקבקים

במהלך השבוע הועלו בבית המדרש הצעות שונות לפתרון החידה מדוע קולל כנען בעוון אביו חם. מישהי (או מישהו) בתגובה 118 כתב: "כרגיל לוייס - מאמר מגמתי ולא מדויק במתכוון: כנען הוא זה שבלש אחרי נוח, ראה אותו בשיכרותו וערומו, ורץ להביא את הסקופ לאביו. באמת העבד הוא חם, אולם לא כל צאצאיו היו במעשה ולכן נתקללו צאצאיו של זה שידו היתה במעל, אבל למה לתת לעובדות לקלקל דעה?"

שבת שלום!

לכל הטורים של רוחמה וייס