בלי ליבה, בלי אנגלית: 500 סטארט-אפים חרדיים
על מה חולם ילד חרדי? להיות ראש ישיבה, ואם זה לא יילך, אז סטארט-אפיסט. החרדים מצטרפים לעולם ההייטק בהמוניהם, בלי לימודי אנגלית או מתמטיקה - ומשלימים פערים במהירות שמפתיעה גורמים בענף: "כנראה שאת יכולות הלימוד המוקנות בעולם החרדי, ניתן להמיר תוך תקופה קצרה ללימוד תוכנות, מתמטיקה ואנגלית"
זה לא קרה בבת-אחת, אבל הרבה יותר מהר מהמשוער: החרדים יוצאים מהישיבות היישר לעולם ההייטק . לצד הכשרה מקצועית בתחום המחשבים, נוטלים חרדים רבים נתח בעוגת הסטארט-אפ הישראלית. ב"קמא-טק", מאיץ ליזמות חרדית בתחום ההייטק, מדווחים על למעלה מ-500 סטארט-אפים רשומים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"אם לפני ארבע שנים, כשעשינו את האירוע הראשון של 'קמא-טק' היו חמישה יזמים חרדים – הרי שלמחזור השני של מאיץ הסטארט-אפים, השנה, נרשמו קרוב ל-500", אומר המנכ"ל משה פרידמן. "מ-5 ל-500 זו קפיצה אדירה".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מאפיה מאחורי תעודות הכשרות: "זה כמו להתמודד מול ארגון פשע"
- "אין חינוך חילוני בישראל": ההורים החילונים יוצאים למאבק
- יהורם גאון ועובדיה חממה מתפללים עליכם
מדהימה לא פחות היא המעורבות הנשית בתחום: "למרבה ההפתעה יש אחוז מאוד גבוה של חרדיות בתוכניות שלנו - מעל 50% נשים יזמיות", פרידמן אומר. "בדקנו, וזה האחוז הכי גבוה של נשים באיזושהי תוכנית יזמות בישראל".
פרידמן מסביר את הנתון בתכונות ייחודיות לנשים החרדיות, לצד הכשרה טכנולוגית שהופכת לפופולארית יותר ויותר. "הן ממציאות דברים, יש להן יכולת ניהול - והן יזמיות בדם. כך יש המון סטארט-אפים מעניינים שמגיעים דווקא מנשים חרדיות".
"העולם החרדי נפתח להייטק, וגם עולם ההייטק נפתח לקבל מכל המגזרים", אומרת נעמה רוזנברג, אחת מחמישים יזמים חרדים שנטלו חלק במיזם "אוטובוס קמא-טק" ללימוד על עולם ההייטק.
"המוחות החרדיים חסרים בתעשייה"
מאיר גורדון מחברת No pain, הגיע לעולם ההייטק הישר מספלסלי הישיבה: "אבא שלי חולה סכרת", הוא מספר. "במקרה הוא שמע על פיתוח ניסיוני של בדיקה למדד סכרת ללא מחט, והוא נכנס לזה. דרכו נכנסתי לתחום".
ואיך מסתדרים בלי מתמטיקה ואנגלית, או לימודי ליבה באופן כללי? לא רע, מסתבר. "אנגלית ומתמטיקה הם לא צדדים חזקים אצלי", הוא מודה, "אבל יש לנו את היתרונות שיש לציבור החרדי: דרך חשיבה שונה ואחרת מכל מגזר, שמפצה על החוסרים. צורת הלימוד והחשיבה שלנו היא אחרת. אז נכון שתחום ההייטק קשה, אבל המוחות החזקים של הציבור החרדי זה דבר שחסר בתעשייה".
נמרוד קוזלבסקי, שותף בחברת JVP, מודה כי הופתע ממהירות השלמת הפערים במגזר החרדי. "זה מרשים מאוד", הוא מודה. "כנראה שאת יכולות הלימוד המוקנות בעולם החרדי, ניתן להמיר תוך תקופה קצרה של הכשרה ללימוד תוכנות, מתמטיקה ואנגלית".
"ראיתי יזמים מהעולם החרדי שהגיעו עם חוסר יידע מוחלט, וכעבור תקופה קצרה השלימו פערים כמו בוגרי תיכונים בישראל", הוא מוסיף. "אין ספק שיש דברים בשיטת הלימוד החרדית שהם יתרון גדול. חלק משיטות הלמידה והדרך שבה לומדים ללמוד, זה יתרון משמעותי שיש לתלמידים החרדים, על פני מערכת החינוך הרגילה".
לפנייה לכתב/ת 
