הסירו שיער, טיפחו עור: המטרוסקסואלים של חז"ל

מעשה בשני גברים יפים

יוסף המקראי ורבי יוחנן, ראש ישיבת טבריה בראשית תקופת האמוראים, הפכו בבית היוצר של חז"ל לנשמות תאומות. שניהם מוצגים כגברים יפים, חכמים, מצליחים וכריזמטיים, גברים שלא סובלים מדימוי עצמי נמוך. וחשוב במיוחד – גברים שמבליטים את הצדדים ה"נשיים" שלהם, ומאתגרים את גבולות המִגדר.

• לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן 
  

אני יפה?

התורה לא חוסכת במילים בכל הקשור ליופיו, בטחונו העצמי וכשרונו של יוסף (בראשית ל"ט, ב'-ו'): "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ... וְכֹלאֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו... וכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ... וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". בחירתו לשתף בחלומותיו את אחיו ואת אביו, מעידה גם היא על מידה נאה של ביטחון עצמי.

איך באים ילדים יפים לעולם?

נשים טובלות במקווה עם סיום תקופת המחזור, ועל מנת לקיים יחסי מין. על פי האמונה התלמודית (שנמצאת גם בסיפור המקראי אודות ייחום הצאן של יעקב), למחשבות החולפות בדעתה של האישה בשעת קיום יחסי המין, השפעה על מראה הילד הנוצר באותם רגעים ממש.

זו תוכניתו של רבי יוחנן להשבחת ילדי ישראל; הוא, החכם והיפה מכל אדם, ישב בפתח המקווה. הנשים יתבוננו בו ויחשבו עליו בשעה שייקימו יחסי מין עם בעליהן, ולעולם היהודי יצטרפו יוחננים טובי שכל ומראה.

יהירים וטוב להם

יוסף לא פחד לספר את חלומותיו ולפעול למימושם. רבי יוחנן לא פחד להתפאר ביופיו ובתבונתו. לנוכח תמיהת החכמים, מייחס רבי יוחנן את עצמו ליוסף, וטוען לשייכות לענף יהודי מיוחד שלא נשלט על ידי העין הרעה.

"אתה החברה שלי / יש לך ראש של בחורה" (יונה וולך)

רמזים מקראיים דקים שולחים את חז"ל לשאול שאלות על המִגדר ועל ההעדפות המיניות של הגבר היפה ששלט על מצרים. בדרשה מאתגרת אחת קובעים החכמים ביחס ליוסף (בראשית רבה, וישב, פ"ד): "שהיה עושה מעשה נערות, ממשמש בעיניו מתלה בעקבו מתקן בשערו". האם אומרים החכמים על יוסף שהיה עושה מעשי נערוּת או מעשי נערוֹת? הטקסט המקורי לא מנוקד, והבחירה נותרת בידינו.

(ציור: גוסטב דורה)

יפה כמו נשים, או יפה לגברים?

ובאותה סירה מגדרית שט גם רבי יוחנן. אגדה תלמודית מפורסמת מספרת כיצד התוודע רבי יוחנן לריש לקיש, החברותא שלו (בבא מציעא פד ע"א. מתורגם): "יום אחד שחה רבי יוחנן בירדן. ראה אותו ריש לקיש וקפץ לירדן אחריו. אמר (רבי יוחנן לריש לקיש) כוחך לתורה. אמר (ריש לקיש לרבי יוחנן) יופיך לנשים..." וכך נפתח סיפור אהבה מרגש ומייסר בין שניים מגדולי חכמי ישראל.

מה מרגיע אתכם יותר?

בחלק מכתבי היד של התלמוד כתוב שריש לקיש חשב שרבי יוחנן הוא אישה, ועל כן קפץ אחריו לירדן. והנה לפנינו הדילמה הפרשנית; האם ריש לקיש קופץ לירדן כיוון שחשב שראה גבר יפה או אישה יפה?

ויש עוד?

במקור תלמודי אחר יסופר שלרבי יוחנן יש לחיים אדומות שלא מצמיחות זקן, ובמקור נוסף ידווח שהוא, בדיוק כמו הנשים (והגברים הרומאים), מגלח את שיער גופו. ויש עוד, אלא שקצרה יריעת הטור מהכיל.

ולמה זה חשוב?

ראשית, למה לא? לספרות אין חשיבות עצמאית, כוחה תלוי בנו ובדרך שבה נבחר לקרוא אותה. האינפורמציה על המורכבות המִגדרית של יוסף ושל רבי יוחנן, חשובה ככל פרט אחר באגדות אודותיהם, והאינפורמציה הזו חשובה לי.

הרב לוינשטיין מול יוסף ורבי יוחנן

בקיץ האחרון זכיתי להשתתף במצעד הגאווה. בדאגה נשאתי בידיי כרזה עם ציטוט מדברי הרב יגאל לוינשטיין נגד הלהט"בים: "סוטים שאיבדו את הנורמאליות". הרב לוינשטיין איננו רק אדם פרטי, הוא ניזון מכספי ציבור בתפקידיו כמנהל מכינה קדם-צבאית דתית, וגם כמורה במכינות חילוניות.

רוחניות מרעילה

רוחניות היא לא תמיד טובה ומוסרית. יש תורות רוחניות רעות, והתורה של הרב לוינשטיין היא דוגמה לכך. אי אפשר לטעון שתורתו איננה תורה או אינה עוסקת ברוח, שכן דבריו מתייחסים לסוגיות של ערכים, אמונות ומשמעות החיים, ואלה עניינים רוחניים.

אם נתקלת במורה רוחני שלבו גס במצוקות אנושיות

אם נתקלת במורה רוחני שנטפל לאוכלוסיות מוחלשות בחברה

אם נתקלת במורה רוחני שתובע מהזולת לשלם מחירים כבדים

אם נתקלת במורה רוחני שזורע שנאה

דעי שלפנייך רוחניות מרעילה.

ובבית המדרש של הטוקבקים

בשבוע שעבר כתבה לי שני העם, רמת אביב (בטוקבק מספר 12): "רוחמה היקרה,אם אכן אנו אוהבים את חג החנוכה וחג המולד וחג הקורבן... באשר כל בני הדתות השונות באשר הם כולם דומים ונבראו, בצלם האל נשאלת השאלה הזועקת השמיימה. מהו המשותף לנו, היהודים או הישראלים. האם אנו עם? ואם כן, במה ניכרת עובדת היותנו לעם. אודה על התייחסותך לשאלה מהותית זאת".

שבת שלום!

לכל הטורים של רוחמה וייס