השוכרים ביטלו את החוזה ויפצו על בזבוז הזמן
לאחר חתימה על הסכם שכירות לדירה בקריית מנחם חזרו בהם הדיירים הפוטנציאליים. ביהמ"ש קבע שמדובר בהפרת חוזה ועליהם לשלם על כך
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה ששני דיירים פוטנציאליים שחתמו על חוזה שכירות לדירה בקריית מנחם בירושלים ואז חזרו בהם, יפצו את בעליה
על בזבוז הזמן שלו ועל כך שנאלץ לבסוף להשכיר את הנכס במחיר מופחת.
בעקבות זאת נאלץ בעל הדירה להמשיך ולחפש דיירים, ולבסוף מצא שוכר חלופי, אך תמורת סכום חודשי מופחת – 3,250 שקל לעומת 3,400 שעליהם הסכים עם הנתבעים. לפיכך הוא פנה אליהם בדרישה שיפצו אותו ב-1,800 שקל – ההפרש בין שני החוזים ופיצוי על בזבוז זמנו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נדחתה תביעה של 900 אלף ש' על גניבת זרע
- הוכרה כ"ידועה בציבור" למרות מגורים בנפרד
- 3.7 מיליון ש' לאופנוען שנפגע כשרכב ללא רישיון
- תביעה קטנונית: תמ"א 38, המכירה והמקדמה
ב-2012 הציג המשכיר את הדירה לשני הנתבעים, ולאחר כמה ביקורים החליטו הצדדים לחתום על חוזה. השניים מסרו למשכיר המחאת "דמי רצינות" בסך 10,200 שקל, ופנו לבנק על מנת להוציא ערבות בנקאית בסך 15 אלף שקל. בינתיים, לבקשת השוכרים, החל בעל הדירה לבצע בה התאמות, אלא שלהפתעתו הם חזרו בהם ברגע האחרון לפני כניסתם, והודיעו לו על ביטול החוזה.
תביעה
לא שילמה שכירות שנתיים: 'כי שיפצתי בעצמי'
עו"ד ינון פריד
תושבת ביריה שבגליל הפסיקה לשלם בטענה שהשקיעה בדירה 100 אלף ש'. הסיפור הסתבך כשהתברר שמדובר בדירת עמידר. מה קבע בית המשפט?
לדבריו, הנתבעים סירבו לכך ולכן הפקיד את ההמחאה שמסרו לו, אלא זאת חזרה בגלל היעדר כיסוי מספיק. בעל הדירה פתח תיק בהוצאה לפועל, אבל עקב התנגדות השניים לשלם לו, התיק הועבר ב-2013 לבית המשפט.
הנתבעים לא הכחישו שביטלו את החוזה, אך טענו שמסירת הערבות הבנקאית לבעל הדירה הייתה תנאי לקיום החוזה. לשיטתם, מרגע שהבנק סירב לתת את הערבות, הרי שאין לחוזה תוקף.
ביטול חד צדדי
הרשם בנימין בן סימון האמין לגרסת התובע, שלפיה הפסיק להציג את הדירה לשוכרים אחרים לאחר החתימה על החוזה, וניסה להגיע להסכמות עם הנתבעים מחוץ לבית המשפט.
כמו כן, לאחר שעיין בחוזה, הוא דחה את פרשנות הנתבעים שלפיה קבלת הערבות הבנקאית היוותה תנאי לקיומו, באופן שבו אי השגתה מבטלת אותו.
הרשם בן סימון הבהיר שהמצאת הערבות הבנקאית הוטלה על הנתבעים ולא על התובע: "לו רצו הנתבעים לבצע את העסקה, ולו היו יסודיים ונחושים בדעתם לבצע את החוזה, צריכים היו לוודא מול הבנק כי יוכלו להמציא ערבות בנקאית טרם החוזה. משלא עשו כן, חדלו והפרו את החוזה".
לפיכך הרשם קיבל את התביעה וקבע כי הנתבעים הפרו את החוזה באופן יסודי. השניים חויבו לשלם לתובע 1,800 שק בנוסף להוצאות משפט בסך 2,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד רויטל ליטבק עוסקת בדיני חוזים ומקרקעין
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים