קיר ירוק: פיתוח ישראלי לגינון לגובה
האם נתחיל לראות ריאות ירוקות על גבי קירות אנכיים? על רקע החיסכון הגדול בשטח והבנייה המואצת, חברה ישראלית פיתחה פטנטים שהוצגו היום ביריד החדשנות האורבנית בגני התערוכה בתל אביב. מהם היתרונות והחסרונות של הפטנטים?
בין הקירות הירוקים שהקימה השנה החברה ניתן למנות את מבנה התעשייה של חברת קרסו (800 מטר), בית המהנדס בתל-אביב, משרדי חברות אפל, פייסבוק ואינטל, בית הנשיא, קיר חקלאי במוזיאון המדע בירושלים ושדרה באורך של 200 מטר במודיעין.
היתרון הגדול הוא החיסכון בשטח בתוך הערים. "במקום לשתול עצים בשטחים ירוקים ההולכים ונעלמים, ניתן להקים 'יער תלוי' ולאפשר ריאה ירוקה בעיר", אומר גיא בר-נס, בעלי גרין וול. "קיר של 1,000 מ"ר המכוסה בצמחיה תופס רק 60-70 ס"מ רוחב על הקרקע. זהו חיסכון עצום של נדל"ן".
"ממילא המגמה היא מעבר לסביבה עירונית", אומר בר-נס. "בישראל 9 מכל 10 ישראלים חיים בעיר, והמצב לא עומד להשתפר ככל הנראה. השאלה היא אם אנו רוצים לחיות רק בין בלוקים ובניינים מבטון, או לצבוע אותם בירוק עם צמחיה שגם תשפר את איכות החיים שלנו. הגענו למצב שבו יער ורטיקלי בשטח של 800 מ"ר, סופג 400 טון גזים רעלים בשנה, מעבד 2 ק"ג של מתכות כבדות, מייצר חמצן ל-500 אזרחים בשנה וסופג זיהום של כ-450 כלי-רכב ביום. כל 2 מ"ר של יער תלוי כזה הוא שווה ערך לעץ שגובהו 15 מ"ר".
לפיתוח הטכנולוגי הזה הגיע בר-נס לגמרי במקרה. הוא עבד בתחום ניהול הקניונים והוזמן להקמת קניון בעיר טביליסי שבגיאורגיה. ראש העיר ביקש ממנו להקים את הקניון כך שלא יפגום במראה הכללי של העיר העתיקה, ולא יהיה נטע זר בעיר. בר-נס פנה לכ-20 אדריכלים עם בקשה להצעות שונות לחזית שתתאים. אחד מהם הציע את הרעיון של חיפוי כל חזית הקניון בצמחיה. בירור קצר העלה שחסרה טכנולוגיה שתאפשר תחזוקה של קיר כזה בעלויות סבירות, ובר-נס זיהה את הפוטנציאל העסקי. הקניון בסופו של דבר לא הוקם בטביליסי, אך השיטה פותחה תחילה על בתים פרטיים, בהמשך על חזיתות של בתי עסק וכעת הכיוון הוא רשויות מקומיות.
מכיוון שמדובר בפתרון לא זול במיוחד, השאלה המתבקשת היא האם בסופו של דבר התושבים הם אלו שיצטרכו לשאת בעלויות ההקמה והתחזוקה של קירות ירוקים ברחבי העיר.
"אנו מודעים לכך שאם עיריות יצטרכו לשלם מכיסן עבור העניין הזה, הן לא ימהרו להשקיע בכך משאבים. זאת, למרות שזה פתרון שהוא בפירוש לרווחת התושבים מבחינת איכות-סביבה, זיהום אוויר, הפחתת מחלות וחיים במרחב שהוא יותר קרוב לטבע. אנו מאמינים שרק אם עיריות יעניקו הטבות לקבלנים, ויחייבו אותם כחלק מהתקן גם שאחוז מסוים מחזית הבניין יהיה ירוק, השינוי יקרה. אין שום סיבה שכמו שמצליחים להעביר בניינים שלמים הליך של פרויקט תמ"א 38, כשכל הצדדים יוצאים מורווחים מכך, זה לא יקרה גם כאן. אי אפשר להתעלם מהמעבר לבנייה לגובה, וחלק מהעניין הוא גם מעבר לגינון לגובה".
בכמה כסף מדובר? בר-נס: "הקמה של קיר קטן ליד מרפסת עולה כ-2,000 שקל, וניתן לתחזק אותו באופן עצמאי מבלי לקרוא לגנן. קיר בגודל של כ-10 מ"ר עולה כ-30,000 שקל, כשהתחזוקה הנדרשת היא בעלות של כ-400 שקל בחודש. התחזוקה לא גבוהה יותר מאשר זו שנדרשת לגינון רגיל. היתרון הוא שהטכנולוגיה מאפשרת כיום לקיר הירוק לתחזק את עצמו עם מערכות השקיה אוטומטית, זהו קיר דינאמי ששולח התראות מדויקות על מחסור במים או בדשן והגינון הופך להיות ממוקד ולעתים אף ניתן לפתרון מרחוק".
אין חשש מרטיבות בקירות הפנימיים של בניין המחופה בצמחיה? בר-נס: "המערכת אטומה לחלוטין והיא 'מתלבשת' על קיר קיים".
ומה לגבי חשש ממזיקים שיגיעו בעקבות הצמחיה? "אנו דווקא רוצים להחזיר את הפרפרים לערים. יתושים מגיעים רק למקור של מים עומדים, והטכנולוגיה הזו מאפשרת השקיה בצורה שלא מזמינה מזיקים. בכל מקרה, ההדברה היא אורגנית. הרעיון הוא להחזיר את הטבע אלינו. בחברות כבר מכניסים קירות ירוקים כחיפוי לקירות פנימיים במשרדים. קוראים לזה 'קיר נשנוש' והעובדים מגיעים וקוטפים לעצמם תבלינים, ומכינים סלט מחסה טרייה שקטפו מהקיר".
אתם לא חוששים ממתחרים? בר-נס: "קירות ירוקים תמיד היו לאורך השנים ברחבי העולם. החידוש שלנו הוא בעיקר טכנולוגי, בשיטת ההקמה של קיר כזה ובשיטת התחזוקה שלו. אם יקומו מתחרים זה סימן שיש ביקוש לתחום הזה, אנו חושבים שתחרות דווקא טובה לענף הזה. מעבר לכך, אנו עם 'פור' של 10 שנים בשוק וחלק מהמוצרים רשומים כפטנט, אז אנחנו לא מודאגים".
לפנייה לכתב/ת 
