למ"ס: הישראלים ממשיכים לנטוש את ירושלים

יצוין כי מדובר בנתוני מאזן הגירה פנימית של הישובים בארץ, כלומר מספר הנכנסים פחות מספר היוצאים. יש להבדיל בין מאזן הגירה פנימית, המשקף מעבר של תושבים בין ישובים בתוך הארץ, לבין מאזן הגירה, שכולל גם מהגרים אל ומהישוב מחוץ למדינה, למשל עולים, תיירים ששינו מעמדם לעולים, כניסות לשם איחוד משפחות ותושבים קבועים ששבו לישראל לאחר שהייה של יותר מ-12 בחו"ל. נתוני ההגירה הפנימית לא מביאים בחשבון תושבים חדשים שהגיעו לישוב מחו"ל.

נראה שמצבה של ירושלים הוסיף להידרדר ביחס לנתוני השנה הקודמת. בעוד שמהנתונים שפורסמו אשתקד עולה כי מאזן ההגירה של ירושלים עמד על 6,740-, היות שעברו אליה 10,351 תושבים אך יותר אנשים עזבו אותה (17,091); הרי שהנתונים הנוכחיים מלמדים על החמרה נוספת ומאזן ההגירה העדכני עומד על 7,851-.

על פי הנתונים, נכנסו להתגורר בעיר 10,275 תושבים חדשים - עוד פחות משנה שעברה, ועזבו אותה 18,126 תושבים - מספר הגבוה ביותר מאלף איש מהנתון המקביל אשתקד. מרבית העוזבים את העיר, בעלת המעמד הסוציו-אקונומי 3 מתוך 10, הם צעירים בני 15-29, וליתר דיוק 6,975 במספר. גם מרבית המהגרים אל העיר, 4,449 מהם, הם בני אותה קבוצת גיל.

ירושלים. מובילה ברשימת ההגירה השלילית(צילום: דניאל אליאור)

העיר השנייה שסבלה ממאזן הגירה שלילי היא אשדוד, עם מאזן הגירה 2,502-. בשנת 2015 עברו להתגורר בה 3,645 תושבים חדשים, אבל עזבו אותה כמעט כפליים - 6,147 תושבים. מרבית העוזבים את העיר, בעלת הדירוג הסוציו-אקונומי 5, הם בגילאי 30-64 - מדובר ב-2,266 איש במספר. גם רוב העוברים להתגורר בה, 1,372 איש, הם בני אותה קבוצת גיל.

במקום השלישי ברשימת מאזן ההגירה השלילית נמצאת חיפה, עם מאזן של 2,051-. אל העיר, בעלת הדירוג הסוציו-אקונומי 7, נכנסו 7,302 תושבים בשנת 2015, אבל עזבו אותה 9,353 תושבים. מרבית הנכנסים אל העיר, 3,015 איש, הם בגילאי 30-64; ומרבית העוזבים, 3,852 איש, היו גם הם בני אותה קבוצת גיל.

(מקור: למ"ס)

(מקור: למ"ס)

ת"א במקום הרביעי, גם את רעננה נטשו

תל אביב נמצאת במקום הרביעי ברשימה, עם מאזן הגירה של 1,828-. את העיר, בעלת הדירוג הסוציו-אקונומי 8, עזבו יותר אנשים (21,796) משנכנסו (19,973). רוב הנכנסים להתגורר בעיר, 9,041 תושבים, הם צעירים בני 15-29; ואילו רוב העוזבים, 11,676 איש, הם בני 30-64.

גם בני ברק, בעלת המעמד הסוציו-אקונומי 2, סבלה שוב ממאזן הגירה שלילי, הפעם של 1,741-. זאת לאחר ש-5,137 איש עזבו אותה, לעומת 3,396 איש שעברו להתגורר בה.

תל אביב. גם אותה נוטשים(צילום: ירון ברנר)

בת ים ממוקמת במקום השישי של ערי מאזן ההגירה השלילי, עם נתון של 1,675-. זאת לאחר ש-5,703 איש עזבו אותה, לעומת 4,026 תושבים שנכנסו אליה.

רעננה שביעית עם מאזן הגירה של 1,147-. זאת לאחר ש-3,612 תושבים עזבו אותה ו-2,465 נכנסו אליה.

חולון שמינית עם מאזן 793-, לאחר שאותה עזבו 5,893 איש ונכנסו אליה 5,100 איש.

באר שבע ממוקמת במקום התשיעי עם מאזן הגירה של 759-. זאת לאחר אובדן של 5,338 תושבים וקבלה של 4,579 תושבים חדשים.

את העשירייה סוגרת לוד, בעלת המעמד הסוציו-אקונומי 4, עם מאזן הגירה של 757-. זאת לאחר שהיגרו ממנה 2,446 תושבים והיגרו אליה 1,689 תושבים חדשים.

עד כאן נתונים של מאזן ההגירה השלילי. אולם כשבוחנים את מאזן ההגירה ל-1,000 נפש, עולה שמאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה נרשם בערים רעננה וצפת, עם 1.6%-. ברעננה, מאזן ההגירה השלילי הוא 1,147- ביחס לאוכלוסייה של 70.8 אלף איש; ובצפת, מאזן ההגירה השלילי הוא 540- ביחס לאוכלוסייה של 33.4 אלף איש.

ערים בולטות נוספות במאזן הגירה שלילי ביחס לגודל האוכלוסייה הן ערד (1.5%-), בת ים ומעלה אדומים (שתיהן 1.3%-), עכו, כרמיאל, נצרת עלית וקריית מלאכי (כולן 1.2%-), אשדוד, דימונה, קריית ים ונשר (כולן 1.1%-) ובני ברק, לוד, אור יהודה ומעלות תרשיחא (כולן 1%-).

ערד. גם היא בולטת ברשימת העוזבים(צילום: הרצל יוסף)

בית שמש מפתיעה עם הגירה חיובית 

מנגד, העיר שרשמה את המאזן החיובי הגבוה ביותר היא בית שמש (מעמד סוציו-אקונומי 2), עם מאזן 1,917+. כך, לעומת 2,541 התושבים שעזבו אותה, נכנסו הרבה יותר (4,458) תושבים חדשים.

במקום השני ברשימת הערים בעלות מאזן ההגירה החיובי נמצאת הוד השרון, עם מאזן 1,870+. העיר נהנתה מכניסה של 3,567 תושבים חדשים, ואיבדה רק 1,697 תושבים שעזבו לישובים אחרים.

פתח תקווה שלישית במאזן ההגירה החיובי עם מאזן של 1,858+. עזבו אותה אמנם 6,261 תושבים, אבל השתקעו בה 8,119 תושבים חדשים.

אשקלון, שנמצאת במקום הרביעי במאזן החיובי, נהנתה אף היא מיותר תושבים חדשים (4,593) מאשר עוזבים (2,760) - מה שקובע שהמאזן שלה עומד על 1,833+.

בית שמש. ראשונה בטבלת ההגירה החיובית(צילום: בראל אפרים)

יבנה, החמישית ברשימה, נהנתה מ-2,909 תושבים חדשים לעומת 1,137 שעזבו, כך שהמאזן הוא 1,772+. אל כפר סבא, שממוקמת במקום השישי, היגרו 4,708 תושבים לעומת 3,015 שעזבו.

אל רחובות, המדורגת שביעית, היגרו 5,346 תושבים לעומת 3,797 שעזבו. חדרה מדורגת שמינית, עם 2,962 תושבים חדשים לעומת 2,188 שעזבו. עפולה מדורגת תשיעית, עם 2,096 תושבים חדשים לעומת 1,416 תושבים שעזבו. קריית אונו ניצבת במקום העשירי, עם 2,006 תושבים שהיגרו אליה, לעומת 1,332 שעזבו.

כשבוחנים את מאזני ההגירה ל-1,000 איש, מאזן ההגירה החיובי הגבוה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה, הוא ביבנה עם 4.2%, ביחס אוכלוסייה בת 42.3 אלף תושבים. מאזן ההגירה החיובי הגבוה הבא ביחס לגודל האוכלוסייה הוא בהוד השרון, עם 3.3% ביחס לאוכלוסייה בת 56.7 אלף תושבים.

ערים בולטות נוספות במאזן הגירה חיובי ביחס לגודל האוכלוסייה הן בית שמש וקריית אונו (שתיהן 1.8%), כפר סבא (1.7%), עפולה וטירת כרמל (1.5%), אשקלון (1.4%), נס ציונה (1.3%) ורחובות (1.2%).

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מאזן ההגירה מירושלים הוא משתנה אחד באוכלוסיית העיר ואינו המשתנה היחיד המעיד על פיתוחה. מאזן ההגירה נותן תמונה חלקית ולא מייצגת של דמוגרפיה, שלא לוקחת בחשבון 23 אלף לידות בשנה, 3,000 עולים חדשים ועוד. התמונה המלאה היא שהעיר צומחת ב-17 אלף תושבים בשנה, כך שירושלים גדלה ומתפתחת, והצמיחה באה לידי ביטוי בכלל המגזרים - הכללי, החרדי והערבי.

"בשנים האחרונות צומצמה ההגירה השלילית משמעותית, כך שירדה ב-2014 לרמה נמוכה מזה שנים. זאת הודות לפעולות העירייה לחיזוק המשפחות הצעירות הצעירות בעיר, חיזוק כלכלת העיר ומערכת החינוך. בעוד בשנים 2001-2008 כמות התלמידים במגזר הציוני (ממלכתי וממלכתי-דתי) התכווצה ב-12%, מאז 2009 חזרה ירושלים לצמוח ביותר מ-6% במגזר הציוני, כאשר מדי שנה נפתחים כ-50 גני ילדים חדשים.

"גידולה הטבעי של ירושלים מביא את העיר לשיאי אוכלוסייה חדשים, ואנו פועלים כל העת כדי להגדיל את אפשרויות המגורים והתעסוקה בעיר. בנוסף, אנו פועלים מול משרד האוצר ומשרדי הממשלה להגדלת התקציבים וההשקעות הממשלתיות בעיר, כדי להפוך אותה ליותר תחרותית ולהמשיך את ההתפתחות שחלה בה בשנים האחרונות".