גזל סוד מסחרי – והורחק לשנתיים מהתחום

עובד לשעבר במפעל לטיח דקורטיבי לקח נוסחאות סודיות במטרה להקים עסק מתחרה. בית הדין הרחיק אותו לשנתיים מעיסוק בתחום וחייב אותו בפיצוי

עו"ד ערן מרינברגפורסם: 14.02.17 , 22:58

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שעובד בכיר לשעבר במפעל לטיח דקורטיבי לא יוכל לעסוק בתחום למשך שנתיים, משום שגנב נוסחאות במטרה להקים עסק מתחרה. השופטת עידית איצקוביץ קבעה שבנוסף שהוא יפצה את מעסיקו לשעבר ב-85 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הנתבע עבד ב"דקוליין ציפויים דקורטיביים" במשך כ-12 שנה, תחילה כפועל ייצור, ובתפקידו האחרון כאחראי על המעבדה העוסקת בגווני המוצרים ובטיב הייצור. הוא היה אחד ממעטים שהייתה להם גישה לנוסחאות ששימשו בסיס לחומרים שהמפעל מייצר ומשווק. בתביעה שהגישה ב-2016 דרשה החברה פיצויים וצווי מניעה שיאסרו עליו לעסוק בתחום, לאחר שלטענתה נעלם מהעבודה ופעל להקמת מפעל מתחרה.

ממך ייצאו

תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

עו"ד אבישג ראבד

שני צעירים התפטרו מחברת "אופקים פיננסיים" והקימו חברה משלהם לניהול סיכונים. מעסיקתם לשעבר טענה שהם גנבו סודות מסחריים – אבל נדחתה

תביעה: "העובדים שלי הקימו חברה מתחרה"

טענתה המרכזית הייתה שהוא גזל ממנה סודות מסחריים על מנת לעשות בהם שימוש. לדבריה, במהלך 20 השנים מאז הוקם המפעל היא רכשה מחברה איטלקית נוסחאות ואף המציאה נוסחאות משלה, תוך השקעת סכומי עתק, ואלה משמשות בסיס לייצור חומרי הציפוי. לשיטתה, נוסחאות אלה הן בגדר "סוד מסחרי מוגן" המהוות למעשה את הבסיס לפעילותה ומאפשרות לה להתחרות בהצלחה במתחריה.

הנתבע טען מנגד שמטרת התביעה היא למנוע ממנו להקים עסק עצמאי בתחום שבו צבר ניסיון וידע רב לאחר כ-12 שנה של עבודה מאומצת. הוא הכחיש שנעשה שימוש בתרכובות על פי נוסחה שפיתח דקוליין, ומכל מקום לא מדובר בנוסחאות יקרות ערך או במוצרים ייחודיים העונים על הגדרת "סוד מסחרי".

אולם השופטת עידית איצקוביץ קבעה שהנוסחאות כן מהוות סודות מסחריים. נפסק כי הן מהוות מידע סודי שאינו נגיש לציבור, המקנות יתרון מסחרי לבעליהן ויצירתן הייתה כרוכה בהשקעה של זמן, ממון ומאמץ. "על פי הראיות שהוגשו הוכח מעשה גזל הסוד המסחרי על ידי הנתבע", נכתב בפסק הדין. "הוא לא הגיע לפורמולות בעצמו, הוא לא ביצע כל תהליך של הִנדוּס חוזר וכדומה. כלומר היכולת התיאורטית לפתח פורמולות בהליך מעבדה אין בה כדי לסייע לנתבע בהגנתו".

השופטת איצקוביץ השתכנעה לנוכח צילומי אבטחה שבהם הנתבע נראה מעתיק לדיסק און קי את הנוסחאות והמידע השייך לנתבעת. בעניין זה השופטת דחתה את הסברו לפיו בסך הכול ביצע גיבוי לבקשת המנהל. בנוסף, מתמלילי שיחות שצירפה החברה, ובהן שיחה בין הנתבע לבין חוקרת פרטית, הוא הודה בגזל סודות מסחריים וכוונה להשתמש בהם.

"הנתבע ניצל את מעמדו בתובעת כדי להתחרות באופן לא לגיטימי איתה, תוך הפרת חובת הנאמנות, חובת תום הלב וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, שהן התשתית ליחסי עבודה הוגנים", נקבע.

השופטת איצקוביץ הוציאה צו המונע מהנתבע לייצר טיח דקורטיבי מכל סוג שהוא למשך שנתיים, עד פברואר 2018. בנוסף היא חייבה אותו לשלם לחברה 85 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

יש לציין כי החברה תבעה סכום גבוה בהרבה (כשני מיליון שקל), אלא שלא הוכח שנגרם לה נזק ממשי, והסכום נפסק כפיצוי ללא הוכחת נזק.