זוכה מעבירות מס: "מחדל של רשות המסים"

בעשור שעבר איחר מנהל חברת תשתיות בהגשת דוחות למס הכנסה, אבל בביהמ"ש כשלה רשות המסים בהצגת ראיות בסיסיות. השופטת נזפה בה

עו"ד אלון רוןפורסם: 23.02.17 , 19:02

בית משפט השלום ברחובות זיכה לאחרונה מנהל לשעבר של חברת תשתיות שהואשם באי הגשת דיווח במועד למס הכנסה בעשור שעבר, משום שרשות המסים כשלה מלהגיש ראיות בסיסיות שיתמכו באישומים. השופטת אפרת פינק הגדירה את התנהלות רשות המסים כ"מחדל", בעיקר משום שהתנהלותו של הנאשם אכן הייתה בעייתית.

בכתב אישום שהגישה ב-2013 טענה רשות המסים שבשנים 2006-2005 הנאשם לא הגיש בזמן דו"חות של חברת "ר.א.מ. מעוף ניהול פרויקטים ותשתיות" שהייתה בבעלותו, וכן דו"חות אישיים שלו בשנים 2009-2008. הנאשם הכחיש שניהל את החברה בשנים האמורות וטען שמדובר בחברה ששימשה קבלנית משנה של חברה בבעלותו. הוא ציין שאף ברישומי רשם החברות ובמסמכי החברה הוא לא חתום כמנהל או כבעלים.

אישום

העלים 3.5 מיליון שקל – ונידון לעבודות שירות

מערכת PsakDin

בשנים 2012-2010 חמק הנאשם מתשלום מס של 640 אלף שקל. אבל אחרי שהודה ושילם את הכסף, החליטה השופטת להקל עמו

העלים 3.5 מיליון שקל – ונידון לעבודות שירות

ביחס לדו"חות האישיים טען הנאשם שאמנם הם הוגשו באיחור, אך זאת מכיוון שבאותה תקופה כל חומר הנהלת החשבונות נלקח ממנו במסגרת החקירה של רשות המסים.

התביעה הביאה מנגד כמה עדים שסיפרו שהנאשם היה בעל סמכויות רחבות ומעמד בחברה, וקיבל החלטות ניהוליות ומקצועיות. בנסיבות אלה, טענה, יש לראות בו "מנהל פעיל" שיכול היה למנוע את ביצוע העבירות.

השופטת אפרת פינק הבהירה ש"מנהל פעיל" הנושא באחריות לאי הגשת דו"חות לא חייב להיות רשום כמנהל חברה אצל רשם החברות או במסמכי החברה, והשאלה המהותית היא אם הייתה לו יכולת למנוע את העבירה בתוקף תפקידו. "מבחן הניהול הפעיל הוא מבחן מהותי ורחב, שמטרתו הסקת מסקנות מתוך מכלול מסוים המצביע על ניהול חברה הלכה למעשה", כתבה.

נקבע שהעדויות המצטברות הוכיחו שהנאשם היה המנהל הפעיל של החברה ושהרישומים ברשם החברות לא שיקפו את הניהול הלכה למעשה. לדבריה, בגרסת הנאשם נמצאו "קשיים בלתי מבוטלים", כמו למשל העובדה ששמר על זכות השתיקה בחקירות שנערכו לו במס הכנסה ועדותו הייתה "נעדרת היגיון ורצופת סתירות ותמיהות".

ואולם, השופטת פינק בכל זאת זיכתה את הנאשם לאחר שקבעה שהתביעה לא הוכיחה שהוא לא הגיש את הדו"חות במועדם. לדבריה, התביעה לא הציגה ראיות בסיסיות דוגמת מה היה המועד להגשת דו"חות מס הכנסה באותן שנים או הוכחה כלשהי לכך שהנאשם לא הגיש אותם.

"אי הבאת עדים וראיות בסיסיות בתיק מהווה מחדל של ממש מצדה של התביעה והיא אינה מאפשרת לבית המשפט להתרשם מהתמונה העובדתית המלאה", נכתב בהכרעת הדין. לדברי השופטת פינק, אמנם התביעה הביאה מספר לא מבוטל של עדים, אך רובם ככולם התייחסו רק לשאלת תפקידו של הנאשם בחברה ולא לנושא הגשת הדו"חות.

הנאשם זוכה גם מאי הגשת הדו"חות האישיים למרות הודאתו משום שהתביעה לא טרחה לחקור את הסבריו בעניין העיכוב בהגשתם. לדברי השופטת, מאחר שהנאשם הסביר שהייתה לו "סיבה מספקת", הודאתו בכך שהדו"חות לא הוגשו במועד אינה מספיקה כדי להרשיעו.

השופטת סיכמה שהתביעה לא עמדה בנטל הבסיסי להוכחת העבירות ולכן היא מזכה את הנאשם.