אוהבים להיות בבית
המשפחתיות הישראלית מקבלת ביטוי בעיצוב הבית: פינות האוכל מרווחות, הצעצועים מפוזרים בסלון, וכולנו מארחים סביב האי במטבח. פרויקט "בית הילדות שלי" בשיתוף אפריקה־ישראל מגורים מציג: איך הדי־אן־איי הישראלי משתקף במרחב המגורים ולמה, באמת, כל בית צריך מרפסת
בשיתוף אפריקה ישראל
ביקרתם חברים שמתגוררים בחו"ל, בוודאי הבחנתם בהבדלים בין המבנה והעיצוב של הדירות שלהם לדירות המוכרות לכם מישראל. זה לא מקרי. הקודים התרבותיים של החברה הישראלית, וגם האקלים המזרח־תיכוני, מחלחלים לסגנון המגורים שלנו ומקנים אופי שונה לדירות הישראליות בהשוואה לדירות במדינות אחרות.
"ישראל היא אלופת העולם המערבי בהקמת משפחות ובהבאת ילדים לעולם", קובע ד"ר אייל דורון, מומחה לחשיבה יצירתית ומוכנות למאה ה־21, המשמש כיועץ מלווה ל"אפריקה־ישראל מגורים". "ישראל", הוא מסביר, "היא חברה מאוד משפחתית וזוגית בהשוואה לחברות מערביות אחרות. נשים אצלנו, למשל, בשונה מנשים באירופה ובארה"ב, מרגישות שהן מממשות את עצמן רק אם הן מצליחות לשלב בין קריירה לגידול ילדים. יש לזה השפעה ניכרת על המבנה והמראה של דירות מגורים בארץ".
במה זה מתבטא?
"קודם כל, בכך שחשוב מאוד לישראלים לקנות דירה ולהשקיע בה. הבית הוא מרכז החיים של הישראלים. זהו המבצר המשפחתי ושם טמונה ההבטחה לאושר האמיתי. דימוי האושר הישראלי מורכב מדירה או בית צמוד קרקע, שניים־שלושה ילדים לפחות וכלב. כמו כן, הישראלים רוצים דירה שניתן לקיים בה חיי משפחה תוססים ולארח הרבה. לכן, בדירה הישראלית יש דגש על החלל הציבורי: על המטבח, הסלון וחדר האוכל. לעיתים קרובות אנחנו רואים זליגה של חדר הילדים לשאר הבית. הריהוט בסלון עשוי מחומרים עמידים במיוחד שלא מתלכלכים בקלות, וההורים משאירים בחלל הציבורי מרחב פנוי מריהוט כדי שהילדים יוכלו לרוץ ולשחק בחופשיות".
מיכל גינזבורג, מעצבת פנים ויועצת לאפריקה־ישראל מגורים, מדגישה שהחום והמשפחתיות הישראליים ניכרים היטב באגף הציבורי של הבית. "בדירות אירופאיות המטבח בדרך כלל מנותק לגמרי מהסלון, עם דלת סגורה. בדרום אפריקה, למשל, התחושה היא שהמטבח בכלל מיועד למשרתים ולא לבני הבית. במדינות אחרות לא נראה בכלל פינות אוכל וגם לא שולחנות אוכל גדולים ונפתחים. בישראל, לעומת זאת, המטבח והסלון הם מרכז הבית. יש מטבחים גדולים הפתוחים אל הסלון ופינות אוכל מרווחות. כיום מקובל מאוד להציב אי במטבח, שיאפשר לכל בני הבית להתכנס יחד. משטחי העבודה במטבח הם גדולים, כי המשפחות הישראליות מתנהלות סביב בישול ואירוח".
גינזבורג מתייחסת גם להמצאה הישראלית - המרפסת. אכן, כל בית צריך מרפסת, ורצוי גדולה ומותאמת לאירוח. "ההתעסקות סביב המרפסת אופיינית לנו וייחודית לארץ. במדינות אחרות המרפסת חשובה בעיקר בבתים יוקרתיים ששוכנים על החוף, אבל בארץ אוהבים מרפסות באופן די גורף. היום כבר מבקשים ממני לתכנן במרפסת גם ג'קוזי ובריכה ודואגים שהיא תחובר לתשתיות של גז ומים בשביל פינת ברביקיו. זה קשור גם לאקלים הישראלי שמאפשר שהייה במרפסת במשך ימים רבים בשנה, וגם לנטייה של ישראלים לאירוח ולמשפחתיות".
בהיר ומינימלי
לחום, ללחות ולאבק יש תפקיד משמעותי בעיצוב דירות מגורים בישראל. "יש העדפה ברורה בקרב הישראלים לעיצוב מינימליסטי, מחומרים טבעיים, לזכוכיות ולסל צבעים חיוור שנע בין לבן, אפור ובז' בקירות ובריהוט, כי זה יוצר תחושה של אווריריות וקלילות שממתנת את ההשפעה של החום הכבד בחוץ", מחדדת גינזבורג.
"מה גם שעל צבעים בהירים פחות רואים אבק. האבק והחום מחייבים גם ניקיון שוטף. זו אחת הסיבות לכך שבארץ יש הרבה פחות שימוש בפרקט מאשר בארצות קרות יותר, ואם כבר - הפרקט ימוקם בחדרי השינה ולא בחלל הציבורי. הרצפה תהיה עשויה מחומרים מקומיים עמידים כמו גרניט־פורצלן ולא רואים הרבה טפטים. באירופה יש טפטים אפילו בחדרי רחצה".
מינימליזם בריהוט חוסך גם פעולות ניקיון, לא?
"בהחלט. ישראלים רבים ממקמים את הספרייה שלהם בתוך הקיר כדי שהספרים יצברו פחות אבק, ומטעמי ניקיון וקלילות נמנעים מעומס של שידות, מדפים ופריטים, בניגוד לדירות אירופאיות רבות שמעוצבות בסגנון תיאטרלי, עם ריבוי פריטים ורהיטים ושנדליירים".
דורון מדגיש כי עיצוב הדירות בישראל מושפע גם ממגמות עולמיות. בשנים האחרונות ניכרת בישראל עלייה ברגישות העיצובית של בתי המגורים, "רגישות שהפכה מנחלתם של מעצבים בלבד לנחלת הכלל. לישראלים חשוב מאוד לעצב את הדירה שלהם באופן מוקפד שמתכתב עם טרנדים עדכניים בעולם".
איך החשיבות שישראלים מייחסים לעיצוב הבית מתיישבת עם הדימוי הנונשלנטי, אפילו השלומפרי, שלנו?
"אפשר לראות בכך ביטוי לשינוי שהתחולל בחברה הישראלית ולדגש החזק שיש כיום על האינדיבידואל וצרכיו, לעומת שנים עברו שבהן הדגש היה על הקולקטיב. עם זאת, עדיין רואים פער מובהק בין מידת ההשקעה של ישראלים בבית הפרטי שלהם לעומת מידת ההשקעה בסביבת המגורים החיצונית. ישראלים ישקיעו עשרות אלפי שקלים בשיפוץ הבית מדי כמה שנים, למרות המשכנתה שמכבידה, ויקפידו שהגוון של הקרמיקה במטבח יתכתב עם צבע הארונות, אבל יחיו בשלום עם חצר מוזנחת ומלוכלכת או עם חוסר הרמוניה מוחלט בין בניינים שונים באותו רחוב".
מה ההסבר לפער הזה?
"האהבה הישראלית לשיפוץ קשורה לזה שהבית נחשב למרכז החיים ולמקור האושר, ולכן רוצים לשפר אותו כל הזמן. אסתטיקה חיצונית פחות מעניינת את הישראלים. אין אח ורע באירופה המערבית לחוסר ההרמוניה שקיים ברחוב הישראלי. באירופה בניינים מתכתבים זה עם זה, ולפעמים יש העדפה לחזות החיצונית לעומת פנים הדירה. בקופנהגן, באמסטרדם ובערים רבות נוספות אנשים מקפידים להניח עציצים על אדן החלון, מעבר לווילון, כדי שיפנו החוצה, לטובת הזולת שעובר ברחוב. יש טיפוח אדיר של חזות הבית, שמי שנמצא בתוך הבית למעשה לא נהנה ממנה. בישראל זה לא אופייני".
אז אנחנו יותר מרוכזים בעצמנו?
"זה קשור לכך שלזולת ולצרכים שלו יש פחות מקום בחוויה הסובייקטיבית של הישראלים. מאותה סיבה שהישראלי יצפצף לנהג שלפניו מיד כשהרמזור מתחלף לכתום, גם פחות חשוב לו מה רואים אנשים שהולכים ברחוב שלו. אבל זה מבטא גם את הפן החינני יותר של הישראליות: ישראלים הם פחות מרובעים ונוקשים, ומאוד אוהבים לבלות בבית".
בשיתוף אפריקה ישראל