שיקום שכונות: הפרויקט שמחזיר לתושבים את הכבוד

בשיתוף משרד הבינוי והשכון

תכנית שיקום שכונות מלווה שכונות וערים בישראל כבר כמעט ארבעה עשורים, אך בכל רחבי המדינה, אין אישה שמזוהה עם פעילות שיקום שכונות בעיר שלה כמו מירה שם טוב, שמובילה את תכנית שיקום שכונות בבית שמש כבר 36 שנים.

לכבוד חידוש הפעילות, במסגרת פרויקט 'שיקום שכונות חוזר' של משרד הבינוי והשיכון, חזרנו עם שם טוב לסיפורים המרגשים ביותר במהלך שנות עבודתה, ובדקנו מה נותן לה את הכוח להמשיך ולפעול למען התושבים בכל יום מחדש.

"שואלים אותי איך את יכולה להיות במקום עבודה אחד כל-כך הרבה שנים", מספרת שם טוב. "כל שנה יש פרויקטים חדשים, אני נפגשת עם אוכלוסיות חדשות, אין שנה שאין בה דברים חדשים, תוכניות חדשות, אנשים חדשים. רק בשבוע שעבר פתחנו את מרכז הנוער המחודש, היה טקס מאוד מכובד, כולם נרגשים, כל מי שנאם אמר שהוא מתרגש, ירדנו לחדר מוזיקה, ראש העיר יושב ומנגן, שיחק סנוקר עם המנהל של המרכז. כל שנה יש דברים חדשים ומעניינים. זה נותן את הדרייב", היא מספרת.

מלבד הפרויקטים והאנשים החדשים, שם טוב מדגישה כי היא רואה בכל השנים "איך אנחנו עוזרים לפרט ומשנים חיים. בחינוך, בתעסוקה. פשוט משנים לאנשים חיים".

שילוב של פעילות חברתית ושיפוץ פיזי

פעילות 'שיקום שכונות' התאפיינה במהלך השנים בחלוקה לשני סוגי יוזמות - מצד אחד, פעילות פיזית, שכללה שיפוץ בניינים, שיפור תשתיות ושיפור מראה הרחוב. מצד שני, שיקום שכונות שכולל יוזמות מגוונות בהיבט החברתי, סביב נושאים של תעסוקה, הכשרה, תרבות, ספורט ועוד.

בתוכנית 'שיקום שכונות חוזר' שמו דגש מיוחד על פעילות נוער, מתוך הבנה כי מדובר בהשקעה לעתיד הרחוק והנחת התשתית לשנים הבאות. "כשקיבלנו את רשימת הפעילויות לבחירה, זימנתי חמישה בני נוער מקומיים, שיבחרו יחד איתנו את הפעילויות שהכי יתאימו לבני הנוער המקומיים", מספרת שם טוב. "כך העצמתי את אותם נערים, והפכתי אותם לשגרירים של הפעילויות. הם משווקים את הפעילויות בבתי הספר ובין החברים שלהם".

לדברי שם טוב, התכנית החדשה נתנה מענה מצוין לצרכים של הצוות, משום שמדובר בתקציב למספר שנים, ובהיקף מספיק על מנת ליישם מספר רב של פעילויות במקביל. "הנערים בחרו בעצמם פעילויות אמנות, 'נערות נפגשות', פעילויות ספורט, וכו'. בני הנוער לוקחים היום חלק בפרלמנט הנוער המופעל על ידי התכנית, ומובילים את העיר שלהם קדימה. האיכות הגבוהה של הפעילות, שנובעת מהתקציב המכובד, מאפשרת לי להשיג את המטרה החשובה ביותר מבחינתי - שהנערים לא יסתובבו ברחובות, יעשו מעשי ונדליזם. הם צריכים להיות גאים בעצמם ובשכונה שלהם, ולשם אני מכוונת בכל יום מחדש".

שם טוב משתפת סיפור מרגש על ילדה שאפתנית במיוחד, שלקחה חלק בפעילות החברתית של 'שיקום שכונות': "היתה בעבר בבית שמש פנימיית יום. אל הפנימייה הגיעו ילדים עם מקרים מאוד מזעזעים בבית. היתה ילדה שבאה מבית קשה מאוד. הילדה היתה נבונה מאוד, חרוצה במיוחד, מדברת באנגלית באופן שוטף, והיא אמרה כל הזמן 'אני אהיה הנשיאה הראשונה של מדינת ישראל". בהמשך הדרך, מספרת שם טוב "היא סיימה י"ב, התגייסה, התחילה ללמוד משפטים, כאשר כל הלימודים מומנו על ידי מלגות של שיקום שכונות".

"היא עברה את מבחן הלשכה בקלות, משרדי עורכי דין נלחמו שהיא תעבוד אצלם. היא בחרה במשרד בתל אביב, הכירה מהנדס תוכנה, יש לה בית בהרצליה ושני ילדים. לפני שנה הייתי בהרצליה, אמרתי לעצמי שאני חייב לבקר אותה. בכל זאת, ליוויתי אותה מכיתה א'. יצרתי איתה קשר והגעתי לביקור. היום היא בת 34, בעלת משפחה, קריירה מצליחה. כששאלתי אותה מה בדבר ההבטחה להיות הנשיאה הראשונה של ישראל, היא ענתה לי בפשטות 'אני רק בת 34, ההצהרה עדיין בתוקף'. כשאני רואה הצלחה כזו, זה ממלא אותי".

עוד מספרת שם טוב על אחד המדריכים שעלה לדבר במהלך טקס חניכת מרכז הנוער המחודש, שהתקיים לאחרונה. "כשפתחנו את מרכז הנוער, בחרתי צעיר מהעדה האתיופית שיישא דברים. בדברים שלו הוא אמר שכל מה שעניין אותו בהתחלה, היה לעשות צרות, 'לשרוף את המועדון'". היום הוא מדריך נוער, בשכר, והוא מתגייס לגולני, ועשה בגרויות. מבחינתי זו ההצלחה האמיתית של העבודה שלי".

כבר לא מתביישים להביא אורחים

בכל הנוגע לשיפוץ הפיזי של הבניינים והרחובות, שם טוב מדגישה את ההיבט החברתי-מנטאלי של השיפוצים. "בסופו של דבר, השיפוצים האלו גורמים לתושבים שלא להתבייש בבית שלהם, ואפילו לדאוג לבניין שלהם ולשמור עליו".

במהלך שנות עבודתה, היא הובילה שיפוצים של 26 בניינים. "רק לאחרונה קיבלנו אישור על שיפוץ של 4 בניינים גדולים, שיפוץ מלא בבניינים שיש בהם רוב שוכרים, כך שהסיכוי לשיפוץ ביוזמת בעלי הדירות הוא נמוך. מדובר בנתון משמעותי שאף פעם לא היה לנו בעבר. יש תקציבים מצוינים, אני הולכת לשפץ שכונה שלמה, עשיתי תשתיות ועכשיו עוברת לבניינים".

"באחד השיפוצים האחרונים", מספרת שם טוב, "אחד השכנים קיטר בפנינו ללא הפסק על הרעש והלכלוך של השיפוצים. לאחר שהסתיים השיפוץ, הוא בא להגיד לנו תודה, בעקבות משפט שהבן שלו אמר לו: 'אבא, עכשיו אני לא מתבייש להביא חברים הביתה' ".

עבור שם טוב, "זה מראה לי ששיפוץ פיזי משפיע גם חברתית. זה יכול לשנות משפחות, זה משנה לבני נוער, לילדים. שמעתי על מישהו שלילדה שלו יש בן זוג מתל אביב והיא התביישה להביא אותו לשכונה שלה בבית שמש. זה בדיוק העניין שאנחנו רוצים לשפר".

"בשכונת המעפילים, למשל, שיפצתי תשתיות, ועשיתי לתושבים סדנה על הבית המשותף, על גינון, על ניקיון. עשינו יום ניקיון בעזרת העירייה, והיום כולם שומרים על הבניין והשכונה, כי הם ניקו בעצמם ויש להם על מה לשמור. זה מוביל לערכים של שמירה על הקיים, על איחוד כוחות ובעיקר לגאווה".

גם הגופים והחברות שעובדים עבור היוזמות מבינים את הערך החשוב של השיפוצים והפעילויות. "היה לי קבלן בשיפוץ האחרון", מספרת שם טוב, "שהוסיף אלמנטים בנוסף למה שאושר בהסכם הראשוני, מהכיס שלו, בשווי של אלפי שקלים. הזמנתי אותו לטקס החניכה, נתתי לו את הכבוד הראוי לתרומה שלו למאמץ החשוב הזה".

שם טוב מעידה על עצמה שהיא לא מרגישה שחיקה אפילו לרגע. "אני נושקת ל-60, ומי שרואה אותי אומר שאני נראית בת 40, ולדעתי כל זה בזכות העבודה".

לסיום, שם טוב מספרת משהו אישי במיוחד. "לפני כמה שנים, כשהייתי מדברת בטלפון עם אמא שלי, הייתי אומרת לה שאני עסוקה ולא יכולה לדבר. יום אחד היא אמרה, 'תראי לי מה את עושה, למה את עסוקה כל הזמן'. לקחתי אותה ל-3 בניינים בעיר, הדיירים באו, דיברו איתי, חיבקו אותי, עטפו אותי באהבה. הייתה לי כזו גאווה, והיא חיבקה אותי ונשיקה אותי. אמרתי לה 'עכשיו את מבינה למה אני עסוקה?'. בסופו של דבר, מה שגורם לי לגאווה, זה שהתושבים בבית שמש גאים בבית, בשכונה ובעיר שלהם".

בשיתוף משרד הבינוי והשיכון