דו"ח המבקר: ליקויים ביישום הרפורמה בשירות המדינה
ב-2103 אושרו המלצות הוועדה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, אך מבקר המדינה מצא ליקויים ביישום: נציבות שירות המדינה לא קבעה תקן למשך פרסום המכרזים, לא פורסם מראש טווח השכר במטרה לקצר את ההליכים, ולא פורסמו באתר מתאים נוהלי מיון העובדים
למרות כוונת ממשלת ישראל בשנת 2011 לבצע שינוי משמעותי במנגנון שירות המדינה, כולל מאפייני הרכב ההון האנושי, ממשקי הקשר עם הציבור ומנגנוני תכנון כח האדם, נדמה כי גם לאחר שנתיים ב-2013, עת התקבלו המלצות יישום הרפורמה הנדרשת, ועד היום - תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
כתבות נוספות מדו"ח המבקר:
עבירות המשמעת הנפוצות בשירות המדינה: התנהגות בלתי הולמת, הטרדה מינית ואונס
המבקר: מרצים יוצאים בזול מהטרדה מינית - "מחדל חמור"
המבקר: אלפי מקרי אלימות שוטרים לא טופלו
בין מסקנות דו"ח המבקר, בנוגע ליישום המלצות הוועדה לתכנון רפורמה מקיפה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, ניתן לראות כי נציבות שירות המדינה לא קבעה תקן למשך שלב טרום פרסום המכרזים לתפקידים בשירות המדינה - שלב שכיום נמשך זמן רב ומהווה אחד הגורמים להימשכותם של מכרזים לגיוס עובדים. כמו כן נמצא כי אי פיצול ועדת הבוחנים של מועמדים למשרות בשירות המדינה - עיכב קשות את תהליכי קבלת העובדים.
בין מטרות הרפורמה: שיפור הליכי המכרזים, קידום שוויון מגדרי
נכון להיום, שירות המדינה כולל כ-75 אלף עובדים שפועלים במסגרת כ-80 משרדי ממשלה ויחידות הסמך. נציבות שירות המדינה היא ארגון המטה שאחראי ומוסמך לתכנונם וניהולם של ההון האנושי והמערך הארגוני בשירות המדינה.
יישומן של המלצות ועדת הרפורמה היה אמור לשנות את תהליכי תכנון ההון האנושי במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, להביא לשיפור הליכי המכרזים לגיוס משרות בשירות המדינה, לשנות את תהליך הערכתם של העובדים, לקדם שוויון מגדרי ולהפוך את נציבות שירות המדינה לגוף שמתמקד בהתוויית מדיניות ובבקרה על משרדי הממשלה.
למעשה, הצורך בביצוע רפורמה עלה לאחר שמאמצע העשור הקודם חלה עלייה מתמדת במספר המועמדים למכרזים, התארכות זמן איוש המשרות, היעדר מערכות מחשוב מתאימות והנגשת מכרזי כח האדם לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר תוך שוויון והגינות.
הרפורמה קבעה כי יש לקיים תהליכי תכנון אסטרטגי שנתיים ורב-שנתיים של ניהול ההון האנושי. בנוסף, הוחלט כי תהליכי הגיוס והמיון הם מיושנים ומסורבלים, והליך המכרז הוא ארוך במיוחד עם מאגרי מידע חסרים, ועל כן יש לקיים תהליך גיוס מועמדים חדשני ויעיל, ולהקים מערכת ממוחשבת שמאפשרת מעקב מקוון אחר המכרזים והמועמדים.
לאחר שהתברר כי ל-44% מהעובדים בשירות המדינה לא נערכות שיחות משוב שנתיות, הוחלט להקים מערכת להערכות תפקוד העובדים. המבקר מצא כי לוועדת ההיגוי שמונתה ביוני 2013 ליישום הרפורמה לא נקבעו סדרי עבודה או שהוגדרו תפקידי וסמכויותיה.
למרות שסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש בנציבות שירות המדינה נדרשה לשפר את נתוני הנציבות על כח האדם שבה לקראת יישום הרפורמה, הרי שגם כעבור שנה וחצי לאחר המועד שנקבע, לא הושלמה המשימה בנתוני הנציבות.
הסמנכ"לית השיבה למבקר כי טיוב הנתונים הושלם בתחום הפרט, אך לא בתחום התקינה, משום שהנציב טרם קיבל החלטה על המבנה העתידי של הנציבות.
"הנציבות לא פעלה בשקיפות"
במהלך השנים 2013-2015 הוקצו לנציבות כ-40 משרות חדשות לקידום הרפורמה, אך רק 32 מהן אוישו בהליך מכרזי. יישום הרפורמה מצריך את איושן של משרות אלה בפרק זמן סביר, אך לדברי המבקר, "הטיפול באיושן של המשרות נעשה באיטיות שפגעה בלוח הזמנים והצרכים ליישום הפרויקט".
עוד נמצא כי מערך הרכש של הנציבות מאופיין בחולשה מקצועית וניהולית, ואינו מספק את התשתית הנדרשת למטה הרפורמה לצורך רכש יעיל ומהיר של מוצרים ושירותים.
המבקר העלה כי למרות שהטלת המשימה הכבדה של יישום הרפורמה על הנציבות חייבה עריכת התאמות נדרשות במבנה הארגוני של הנציבות, הרי שעד מועד סיום הביקורת לא הושלמו פעולות מרכזיות לצורך התאמת המבנה הארגוני למטרות הרפורמה.
כדי לגייס עובדים בשירותי המדינה מתנהלים אלפי מכרזים מדי שנה, ומספר המועמדים בהם עולה על 100 אלף. במהלך ארבע שנים חוללה הנציבות שינויים משמעותיים בדפוסי הגיוס והמיון, כולל שינויים באופן בחינתם ומיונם של המועמדים, שיפור נגישותה של האוכלוסייה למידע על מכרזים והקלה על המבקשים להתמודד בהם.
המבקר מציין שעד מועד סיום הביקורת נעשו שינויים בולטים במערך הגיוס והמיון, אך עם זאת, נמצאו ליקויים מסויימים בתכנון ובביצוע. למשל, הרפורמה התמקדה, בין היתר, בפרק הזמן הארוך של שלב טרום פרסום המכרז, המהווה אחת הסיבות להתמשכות ההליך המכרזי, ועל כן כדי לקצר את ההליך המכרזי, נדרש לקבוע תקן מפורט למשך הזמן המרבי.
אולם, הנציבות לא קבעה תקן למשך שלב זה. מאחר וההליך איננו מנוטר, הנציבות לא יודעת מה משך התהליך לאיוש משרה בשירות המדינה בכל סוגי המכרזים. נציין כי במקביל, משך הזמן הממוצע של תהליך המכרז הפנימי (בלבד) עדיין גבוה מהתקן שנקבע - 27 ימים.
בתשובתה למבקר מסרה הנציבות, שקביעת תקני זמן בהליכים מכרזיים היא אתגר מורכב ובשל עומס המשימות שמוטלות עליה נקבעו סדרי עדיפויות לטיפול במשימות העומדות לפתחה, ונושא זה טרם טופל, אך בכוונתה לנסות ולהתמודד עם נושא זה במקביל למטלות הרבות האחרות של הרפורמה.
בנוסף, בעוד שברפורמה נקבע שעל הנציבות לפעול לשיפור הליך הבחירה בוועדת הבוחנים, בין השאר כאמור, באמצעות פיצול עבודת הוועדה לשתי ועדות, הרי שבמועד הביקורת טרם החל פיצול זה. הנציבות ציינה בתשובתה למבקר כי פיצול הוועדות מיועד למשרות ייחודיות שייקבעו בהמשך, לא לכלל המכרזים בשירות המדינה.
כמו כן, למרות שברפורמה נקבע שאחת הדרכים להתמודד עם התארכות המכרזים, היא בפרסם טווח השכר הצפוי כבר בעת פרסומם, הרי שעד מועד סיום הביקורת לא נקבעו כללים לפרסום טווח השכר.
עוד נמצא כי לצורך שקיפותם של הליכי המיון בשירות המדינה, הנציבות תפעל לפרסם באתר מתאים את נוהלי מיון העובדים שאושרו ויאושרו למשרדים השונים. אבל עד למועד סיום הביקורת, בפברואר 2016, לא פרסמה הנציבות את שלושת נוהלי המיון הייחודיים שאישרה, ובהם נוהל קליטת עובדים לאגף התקציבים באוצר, "ומשכך לא פעלה בנושא זה בשקיפות, כנדרש בדו"ח הרפורמה".
הנציבות: הדו"ח נערך בעיצומו של התהליך
נציבות המדינה מסרה בתגובה:
"הנציבות גאה ברפורמה ובתוצריה המוכחים, במיוחד נוכח העובדה שאלו הקודמות לה נכשלו. אנו גאים בעשייה מתמדת ורבת חשיבות, חרף חסמים וקשיים.
"דו"ח מבקר המדינה העוסק ברפורמה במנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, בשונה מהמקובל, נערך תוך כדי ובעיצומו תהליך היישום. כך שתמונת העשייה אשר באה לידי ביטוי בדו"ח משקפת את העשייה בשנת 2015 עד מחצית 2016. אנו מפנים לאמירות בדו"ח אודות הישגיה הרבים של הרפורמה ושל היותה מיושמת, הלכה למעשה.
"אין שום סיבה שרפורמה חשובה ומוצלחת זו לא תושלם עד תומה. פרסום הדו"ח יסייע בחיזוק התמיכה ההכרחית להשלמת הרפורמה - מה שיביא עמו את השלמתו של המסע החשוב והמשמעותי הזה".
לפנייה לכתב/ת 
