נדרש להתפנות והוכיח: התובעת אינה בעלת הדירה

הבעלות על דירה ברחובות עברה מיד ליד בין 3 אחים שירשו אותה. אחד מהם השכיר את הנכס, אולם אלמנת אחיו דרשה לפנות אותו. מה נקבע?

עו"ד נורית מנחםפורסם: 09.04.17 , 23:36

בית משפט השלום בראשל"צ הכריע לאחרונה בתביעה לסילוק שוכר מיחידת דיור ברחובות, שהבעלות עליה נמצאת במחלוקת כבר עשרות שנים משום שהזכויות בנכס עברו מיד ליד בין שלושה אחים שירשו אותה מאביהם. בסיום ההליך קבע השופט איל באומגרט כי השוכר יוכל להישאר ביחידה משום שמי הגישה את התביעה לסילוק – לא הייתה הבעלים בפועל.

לפני כשנה וחצי הגישה אישה תביעה לסילוק יד נגד אדם שגר בשכירות ביחידת דיור בת שני חדרים בעיר. את השטח שעליו הוקמה היחידה רכש חמה של התובעת (אבי בעלה) בשנות ה-40, ולאחר מותו ב-1970 חולק עיזבונו בין שלושת ילדיו, בהם בעלה של התובעת. הבעל עצמו הלך לעולמו ב-2001 והאישה ירשה את זכויותיו.

תביעה

השוכרים ביטלו את החוזה ויפצו על בזבוז הזמן

עו"ד רויטל ליטבק

לאחר חתימה על הסכם שכירות לדירה בקריית מנחם חזרו בהם הדיירים הפוטנציאליים. ביהמ"ש קבע שמדובר בהפרת חוזה ועליהם לשלם על כך

השוכרים ביטלו את החוזה ויפצו על בזבוז הזמן

לטענת התובעת, ב-1993 נחתם הסכם בין בעלה לבין אחד מאחיו, שזכויותיו ביחידה הועברו לבעלה כדי לכסות חוב כספי כלפיו. היא הוסיפה שבסביבות 1998 נחתם הסכם נוסף, הפעם בין הבעל לבין אחיו השני, שבו הוסכם שהבעל יקבל את הזכויות ביחידה גם ממנו. בהתאם, התקבלה בעבר בבית המשפט המחוזי תביעה לסילוק יד שהגישה נגד האח הזה.

לדבריה, בנסיבות אלה יחידת הדיור שייכת לה, ועל הנתבע, ששכר את היחידה מהאח השני, להתפנות.

הנתבע מצדו הגיש שני מסמכים - מ-1998 ו-2001 - שלפיהם הבעל החזיר לאחד מאחיו את מלוא זכויותיו ביחידת הדיור. הוא הציג במקביל הסכם מ-2015, שבמסגרתו שכר את היחידה מאותו אח, כך שלדבריו הוא מחזיק בדירה כדין ואין עילה לפנותו.

התובעת השיבה שהמסמכים שהציג הנתבע מזויפים ואין לתת להם כל משקל, אך נמנעה מלצרף חוות דעת של מומחה כתב יד.

השופט איל באומגרט ציין שנראה שבין הבעל ואחיו שררה מערכת יחסים מורכבת ורוויית יצרים שכללה מחלוקות על עבודות סופר סת"ם שביצעו אחד עבור השני. האחים, להתרשמותו, ניהלו עסקים משותפים וניסו מדי פעם להגיע להסדרים כוללים הן בעניינים כספיים והן בנוגע ליחידת הדיור.

השופט דחה את טענות הזיוף שהעלתה התובעת וקבע שלא הוכחו. לדבריו, הרושם הוא שלנוכח הסכסוך ארוך השנים בין הבעל לאח השני הוא לא היה חותם על המסמכים אלמלא רצה בכך.

בנסיבות אלה קבע השופט באומגרט שב-2001 הבעל העביר לאחיו את מלוא זכויותיו ביחידת הדיור, כך שלמעשה התובעת לא הוכיח שהיא בעלת הזכויות. התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.