זהירות סכנה? האותיות הקטנות והמפחידות שעל מוצרי הניקיון
מי שקורא את הכתוב על גבי אריזות מוצרי הניקיון, עשוי לפתח פוביה עם אזהרות כמו "עלול לגרום נזק חמור לעיניים", "אין להשתמש על משטח עם נקבים", "אסור להפיל את הבקבוק". וגם: הידעתם ששילוב בין שני חומרים נפוצים עלול לייצר גז כלור רעיל? פנינו למרכז להרעלות, מכון התקנים והחברות כדי להבין מה הסיבה לכל אזהרה ואם מדובר באזהרות יתר או בסכנה ממשית
מדי שנה מאות ישראלים מערבבים חומצה באקונומיקה בדרכם לניקיון הפסח המושלם, ובכך יוצרים גז מסוכן ורעיל ללא ידיעתם, ועלולים לגרום לעצמם נזקים חמורים. בנוסף, מיליוני ישראלים מכבסים את בגדיהם ללא משקפיים ולבוש מגן ומשאירים מסיר אבנית על המשטח יותר מ-2 דקות - ונשארים בחיים. על אריזות מוצרי ניקיון בישראל מופיעות שפע רב של אזהרות. חלקן משמעותיות, חלקן, ככל הנראה, די מוגזמות.
לפי הצד האחורי של אריזות רוב מוצרי הניקיון, הניקיון הוא מאבק. לא בלכלוך, מאבק להישאר בריא ושלם אחרי השימוש במוצר. לפי התיאורים, אם לא תיזהר מאוד, החומר יתנפל עלייך עם הכימיקלים שלו, ויאיים לבוא עלייך לכלותך עם כוויות, נזק חמור לעיניים, צריבות בעור ותגובה אלרגית.
כן, אם לא שמתם לב - זה מה שכתוב על גבי התווית האחורית. רק אריזות של תרופות מפחידות יותר מצדן האחורי של אריזות החומרים הנחוצים ביותר עבור ניקיון האביב.
נזק פוטנציאלי לרכוש
אם השארתם חומר לניקוי שירותים יותר מ-10 דקות באסלה - אבוד לכם. לא ברור מה יקרה, אבל האזהרות כל כך ברורות, שאין ספק כי משהו נורא יקרה לה. אם לא ניסיתם את החומר על אזור נסתר, אחד ממאות אזורים נסתרים שפזורים ברחבי הדירה שלכם בהם אתם עורכים ניסויים בחומרי ניקוי - תגידו שלום לשיש ולנירוסטה.
מאידך, מוצרים רבים מבטיחים כי הם משמידים 99.9% מהחיידקים והווירוסים (ומביאים לשלום עולמי?). הבטחה כה נוצצת שאולי שווה שבדרך תחטפו דלקת ריאות כימית.
לא להשתמש על רצפה רגילה, 0.12% רעילות לא ידועה
הנה כמה דוגמאות ספציפיות לכיתובים מפחידים, חידתיים ולעיתים משונים על תוויות מוצרי ניקיון. הכיתובים פה לרוב לא ייחודיים לחברות הללו ונפוצים בקרב רוב מוצרי הניקיון של כל החברות.
כלורוקס. היבואן: חברת רנדי: "0.12% מהתערובת מורכבת ממרכיבים שרעילותם אינם ידועה" (מה זה אומר? התקשרנו לחברה בתהייה, אבל לא חזרו אלינו. מ"ק). "לבש כפפות מגן, בגד מגן והרכב משקפי מגן פנים (אזהרה שמתנוססת על גבי מוצרים רבים, נמצאת גם פה. מ"ק). "פנה האריזה לאחר השימוש לאתר מורשה לטיפול בפסולת" (איזה אתר? ואם זרקתי לפח "הרגיל" אקבל קנס? מ"ק).
סיליט באנג של רקיט בנקיזר. "השתמש רק על גבי משטחים ללא נקבים" (כי החומר יצטבר בנקבים? מ"ק). "אחסן באריזה מוגנת מקורוזיה בציפוי פנימי עמיד" (מה לא טוב באריזה שאתם סיפקתם? לא קיבלנו תשובה מהחברה. מ"ק).
אסטוניש לתנורים, יעקובי: עלול לגרום "גירוי חמור בעיניים", אסטוניש עם אקונומיקה: "הרחק מחומצות, פולט גז רעיל (כלור)". נציין כי אלו אזהרות נפוצות על מסירי שומנים ואקונומיקות של כל החברות.
ג'ט סנו לאמבטיה: "אין להשתמש במוצר על רצפות רגילות" (אם השתמשתי בטעות? "הכל בסדר", טוענים בשירות הלקוחות. אז למה להזהיר? מ"ק), "אין לשאוף את התרסיס; מחטא בדקה 99.9% מהחיידקים" (למה לא 100%?).
אג'קס חגיגת הפרחים. יבואן: שסטוביץ. "עלול לחולל תגובה אלרגית" (למה? מ"ק). "להימנע ממגע עם שמש" (מה קורה במגע עם שמש? מ"ק).
חלק מהאזהרות -מקורן בתקן
מקור חלק מהאזהרות הוא ב"תקן ישראלי 2302 חלק 1 - חומרים ותכשירים מסוכנים סימון, סיווג תיווי ואריזה". התקן מתבסס על תקן בינלאומי ועל רגולציה אירופית.
לפי ראשת ענף כימי סביבתית במכון התקנים, קרן זיסמן, "היצרן מפרט את המידע על החומר בגיליון בטיחות של המוצר, והתווית שעל גבי המוצר מכילה את סיכום הוראות הבטיחות הנדרשות ממנו לפי התקן. התקן הישראלי דורש גם מתן הוראות שימוש, אבל היצרן או היבואן אמון עליהן ומה שכתוב בהן - על אחריותו".
כיוון שלכל אזהרה יש מקור שונה ומידת אמינות שונה, החלטנו לנסות למצוא תשובות לכל התהיות בעניין רשעותם של חומרי הניקיון שנמצאים בכל בית בישראל ובתפוצות. הנה התוצאה.
1. צריך או לא צריך משקפי מגן ובגד מגן?
התקשרנו למרכז השירות של אחת מהחברות הגדולות לייבוא מוצרי ניקיון ושאלנו: האם צריך להרכיב משקפי מגן ושאר אמצעי מיגון בשימוש במסיר שומנים קר, כפי שכתוב על גבי האריזה? "לא מגן ולא לרוץ למקלט", ענה לנו הנציג. "כשתהיה הפצצה כימית של אסד נצטרך משקפי מגן, הכל בסדר".
זו אזהרת יתר?
"זו אזהרת יתר, יש אנשים שמתקשרים אלי פה עם אלרגיות, אז אנחנו זהירים, זה חומר ניקוי. אבל אלה חומרים בתוך בקבוקי פלסטיק לשימושים ביתיים, לא חומרים תעשייתיים. כן מומלץ לעבוד עם כפפות, במיוחד נשים שהן טיפה יותר עדינות. להיזהר על העיניים, אבל לא להיות בלחץ. נכון, לשתות את זה לא מומלץ ולא כדאי".
ובגד מגן?
"כדאי, כדי שזה לא ייגע בבגדים, כי זה עלול להכתים".
גם במרכזי שירות לקוחות אחרים הרגיעו אותנו לגבי שימוש כזה באביזרי מגן. גורם בכיר באחת מהיבואניות הגדולות אמר: "באירופה כבר מדברים על זה שיש יותר מדי אזהרות על גבי מוצרי ניקיון, והצרכן כבר לא קורא אותן, אבל אנחנו מחויבים לתקנים".
קרן ממכון התקנים, מי באמת מרכיב משקפי מגן כשהוא משפשף עם אקונומיקה?
"תתפלאי, אצלי בבית מנקים עם משקפי מגן".
2. מה יקרה לעיניים ולעדשות מגע אם נכנס חומר ניקוי לעיניים?
לעומת זאת במרכז הארצי למידע בהרעלות, שנמצא בביה"ח רמב"ם בחיפה, חושבים שעדיף אמנם להיזהר ולהיצמד להוראות, אפילו אם הן כוללות הרכבת משקפי מגן, למרות שגם ניקיון העיניים אחרי שנכנס אליהם חומר עשוי להספיק.
לפי מנהל המרכז, פרופ' ידידיה בנטור: "אם נכנסת טיפת אקונומיקה מתחת לעדשה, החומר נצמד לעין והנזק הולך ומתקדם. לכן כתוב להסיר את העדשות ולשטוף את העין. לגבי המשך השימוש בעדשה - זה כבר לא בתחום ההתעסקות שלי".
3. לא להפיל את הבקבוק!
למה כתוב על מוצרים: "לא להפיל את הבקבוק"? מדובר בחומר לניקוי רצפות, מקסימום נפל, נשפך - ניקה את הרצפה. לא?
"אחת מדרישות התקן היא לבדוק את האריזה מנפילה מגובה מטר לאריזות פלסטיק עד 5 ליטר", אומרת קרן זיסמן ממכון התקנים, "אבל אין דרישה מהיצרנים לרשום אזהרה כזאת והם כותבים זאת על דעת עצמם. אולי כדי שאם מישהו מחזיק את המוצר בסופר והוא נופל לו מהידיים שזה לא יישפך עליו או על הסביבה שלו".
לפעמים מנקים יחפים.
"גם אז, את מוהלת את החומר במים. החומר באריזה המקורית שלו הרבה יותר מרוכז".
4. מאות מקרים בשנה: לא לערבב חומצה עם אקונומיקה
עוד אזהרה נפוצה היא לא לערבב אקונומיקה עם חומצה. למה שמישהו יעשה את זה? ובכן מתברר שרבים וטובים נוהגים כך. פרופ' בנטור: "אנשים חושבים שערבוב חומרים ינקה את האמבטיה והשירותים טוב יותר. הם נוטלים אקונומיקה ומוסיפים על זה חומצה. זה יוצר ריאקציה כימית, שכתוצאה ממנה משתחרר גז כלור".
אז איך יתכן שרובנו עדיין בחיים אחרי ניקיונות הפסח?
"אנחנו רואים מאות מקרים כאלה בשנה", אומר פרופ' בנטור, ומוסיף כי "הפגיעה מכימיקלים היא תמיד בהתאם לריכוז החומר, משך הזמן שהאדם נושם אותו ובהתאם למצב התחלואות הקודמות של המשתמש. אם יש לי אסתמה - אפגע יותר. אם אני מעשן - אפגע יותר.
"זה יכול לגרום לתופעות החל מגירוי של העור והריריות העיניים, האף, נזלת עיטוש שיעול, דרך התקף אסתמה או דמוי אסתמה, אם החשיפה מספיק ארוכה לריכוז מספיק גבוה כמו שקורה בשירותים. ובמקרים קיצוניים, זה יכול להגיע עד סוג של בצקת ריאות - הצטברות של נוזלים בריאות. המצב הקיצוני הזה מאוד לא שכיח בניקיונות הביתיים, אבל כן קורה בבריכות שחיה עם גז כלור".
5. מה עושים במקרה שנשמתי או טעמתי חומר מסוכן?
אם נשמתי אדי כלור אחרי שהשתמשתי בחומצה ואקונומיקה יחד מה אתם מייעצים לי לעשות?
פרופ' בנטור: "קודם כל לצאת מיד החוצה לאוויר הצח ולשתות חלב או מים. כל מקרה לגופו".
אם הורעלתי ככה, למה שאתקשר למרכז במקום לרוץ למיון?
בנטור: "אנשים מתקשרים אלינו, ואנחנו מייעצים להם, לפי טבע המקרה, אם הם יכולים להישאר בבית או לגשת מרפאה. זה חוסך להם ביקור מיותר במיון וחוסך למערכת הבריאות טיפולים מיותרים".
6. לא להקיא
"בשום פנים ואופן לא לגרום להקאה. גרימת הקאה מסלקת רק כמות קטנה של החומר היא לא משנה את תוצאת ההרעלה ויש סבונים, חומצות ובסיסים מתוצרי נפט שעצם ההקאה אותם יכולה לגרום לנזק נוסף. המעבר של אותו חומר רעיל בוושט גורמת לנזק ושאיפה של החומר עלולה לגרום לדלקת ריאות כימית", מסביר פרופ' בנטור.
7. מתי להתקשר למרכז למידע בהרעלות?
כאמור, על גבי אריזות מוצרי ניקיון רבים ממליצים להתקשר למרכז למידע בהרעלות, במקרה של חשש להרעלה מהחומר המשווק. המרכז עובד 24 שעות ביממה, כלומר המומחים לרעלים נמצאים שם כדי לעזור לכם - גם אם אתם מנקים בלילה.
במרכז מדווחים על עלייה במספר השיחות הנכנסות לקראת פסח. ברוב המקרים מדובר בהרעלות קלות. המקרים הקשים יותר הם של בליעה. "יש מרכזים כאלה בעולם המערבי מ-1954", מסביר בנטור.
"כל שנה, יש עשרות ומאות כימיקלים חדשים שנכנסים לשוק: בחומרי ניקוי, הדברה, תרופות, צבעים וחומרי דישון. על כל כימיקל יש כמות מאד גדולה של מידע ובתי הספר לרפואה לא מסוגלים להתמודד עם כמות המידע הזו.
"לכן צריך מרכזי הרעלות. אנחנו רופאים שעברו התמחות בטוקסיקולוגיה קלינית. אנחנו גם אוספים מידע על החומרים וגם על איך לאבחן ולטפל.
"40% מהפניות שמגיעות אלינו הן על תרופות, 50% על כימיקלים ו-10%-5% פגיעות של בעלי חיים ארסיים וצמחים רעילים ועוד מספר מסוים של פניות לידע כללי".
למה בכלל לקחת את הסיכון ולנקות בחומרים המפחידים האלה?
"אנשים רוצים לנקות, לפתוח סתימות, למה לבזבז כסף על שרברב".
8. למה חשוב לחברות לכתוב שיש במוצר פחות מ-5% פעילי שטח אניונים פעילי שטח נון יונים?
לפי פרופ' בנטור, "במדינות מתוקנות שיש להן מכון תקנים, כמו ישראל, אירופה וארה"ב, יש הגדרות של מהו הריכוז הרעיל והמסוכן לכל חומר וחומר. ההצהרה הזאת משמעותה שריכוז החומר הפעיל נמוך.
"למשל, אם ילד שותה קצת סבון כלים, הוא יכול להשתעל לפעמים. תוך כדי שיעול הוא שואף לריאות חומר לא מרוכז שאין בו סכנה לגירוי משמעותי. אבל גם הכמות חשובה. בכמות גדולה, גם חומר בריכוז נמוך עלול לגרום נזק, כי המכפלה של האחוז בנפח הופכת לכמות שהיא מסוכנת".
9. מה יקרה אם שתיתי שאריות של חומר ניקוי שנשארו בכוס?
"חשוב להדגיש לציבור לשמור על אמצעי בטיחות, ולקנות חומר באריזה בטוחה עם סגר קשה פתיחה, ולהחזיק את החומרים הרחק מטווח הראייה והישג היד של ילדים. חשוב שלא לשמור תרופות או חומרי ניקיון בכוסות שתייה או בבקבוקי שתייה", מסביר בנטור.
לדבריו, "לפעמים נשאר מעט חומר בבקבוק. אז זורקים את הבקבוק מעבירים לכוס את מה שנשאר ממסיר השומנים ושוכחים. או שמנקים כתמי קפה מכוס עם קצת אקונומיקה ושוכחים. כמות קטנה לא גורמת לנזק אבל זה מסוכן.
"לגבי ניקוי אבנית מקומקומים - אלה חומצות חלשות שכששמים אותן במים החומר נעשה מאוד מדולל. לכן סיכויי הפגיעה קטנים, אחרת היו מגיעים מאות מקרים הגיע למיון. בדרך כלל לא קורה כלום למעט טעם חמוץ בפה או שהחלב מתגבש בקפה. גם פורמולה לתינוקות מתגבשת ככה בנוכחות חומצה חלשה".
10. למה כתוב על חלק מהחומרים "עלול לחולל תגובה אלרגית"?
קרן זיסמן: "אם יש רכיב אלרגני במוצר כמו לימונין, גלוטרל, ציטרולול, יש חובה לכתוב זאת. אלה בדרך כלל חומרי ריח".
11. אם לא תבדקו את טמפ' המשטח בשימוש במסיר שומנים – ישתחרר גז
לפי זיסמן, "אם הכנסת את המרכיבים א', ב' וג' בריכוזים מסוימים - זה הסיכון הסופי של החומר והוא מצריך את משפטי הבטיחות: א, ב, וג'. היצרן רושם את המידע על החומר בגיליון בטיחות של המוצר, והתווית מכילה את סיכום הוראות הבטיחות.
"התקן הישראלי דורש גם הוראות שימוש. אבל היצרן או היבואן אמון עליהן ומה שכתוב בהן - על אחריותו. יש אזהרות שמקורן בתקן, למשל מסיר שומנים דורש לבדוק טמפרטורה של משטח העבודה".
למה?
"רוצים למנוע פגיעה מהנחת חומר בתנור חם. זה יוצר אדים רעילים".
12. ההצהרה "משמיד 99.9% מהחיידקים" נכונה?
איש לא רצה לענות על השאלה הזאת בצורה חד משמעית. גורמי המקצוע מתחמקים, בחברות יאמרו שנערכו בדיקות. האמת היא שזו הצהרה שיווקית. יש מאחוריה גרעין של אמת.
כלומר, אלכוהול יכול לנקות ולהשמיד חיידקים, אבל כשמדובר במשטח באוויר הפתוח, שאנשים מתעטשים עליו וחומרים מונחים עליו – אין כזה דבר השמדה טוטאלית של וירוסים וחיידקים.
13. כמה אזורים נסתרים יש בבית של בן אדם, בהם הוא יכול לנסות חומרים?
דלית ברנד לוין, מחברת סנו, אמרה ל-ynet: "אנחנו וגם חברות אחרות משתדלים לפתח מוצרים שיתאימו למגוון רחב של משטחים, אבל אנחנו לא יכולים להתכוונן לכל בית. אנשים משקיעים המון בבתים שלהם ואנחנו לא רוצים לגרום נזק למשטחים שחלקם לא נפוצים, ולכן מומלץ לבדוק את עמידות המשטח.
"יש הרבה חומרים חדשים בשוק: סינתטיים שנראים כמו טבעיים, טבעיים שנראים כמו סינתטים. יש לנו אחריות לומר לצרכן לבדוק את ההתאמה למשטח. יש לנו מוצרים שפיתחנו עבור משטחים ספציפיים".
היו צרכנים שתבעו אתכם?
"לא זוכרת כזה דבר. אנחנו מייצרים דברים ששומרים על הבית ולא שפוגעים בו".
14. חייבים להשליך אריזות לאתרי פסולת כפי שכתוב על גבי אריזות?
לפי קרן זיסמן ממכון התקנים: "רק אם נותר בה חומר".
תמיד נשאר מעט חומר. אם אשליך לפח הרגיל, יקרה משהו?
"זו ההמלצה אבל היא לא באחריות מכון התקנים".
עם כל האזהרות האלה, פלא שאנשים משתמשים בחומרי ניקיון
"ב-10 השנים האחרונות הרבה מאוד יצרנים הורידו ריכוזים כדי להוריד את רמות הסיכון במוצרי ניקיון. בעבר היו כותבים 'רעיל' על כל מוצר'".
גם כי זה חוסך ליצרנים וליבואנים כסף, להפחית בחומר הפעיל.
"אלה החלטות של ועדות תקינה במכון התקנים"
שהם חברים בהן.
"הן מורכבות מגופים שונים בסקטור הציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
