הסכם פשרה בייצוגית: 1+1 על גלידת ג'ויה
כל מי שירכוש גלידת המותג באריזה משפחתית, יקבל מוצר זהה חינם. בתמורה: בוטלה התביעה שהוגשה בטענה שאסם הציגה את ג'ויה כ"גלידת שמנת אמיתית", למרות שאין שמנת ברכיביה. שווי הפיצוי לצרכנים: 1.5 מיליון שקל. גובה התביעה המקורי: 167 מיליון שקל. במקביל, החברה מתכוונת לבטל בקרוב את המותג ג'ויה בגלידות משפחתיות
ההטבה עליה הוחלט במסגרת הסדר הפשרה, תסתיים כשיחולקו גלידות בשווי של 1.5 מיליון שקל לצרכנים. סכום התביעה המקורי עמד על 167 מיליון שקל. מספר הגלידות שיחולקו במסגרת הסכם השרה מחושב על פי מחירה הממוצע של הגלידה ב-2016 שעמד על 17.13 שקל.
ההסדר קובע ויתור והסתלקות מהתביעה. התובע הייצוגי יקבל 50 אלף שקל ובאי כוחו יקבלו 250 אלף שקל בתוספת מע"מ. במקביל ובלי קשר לתביעה, אסם מתכוונת לבטל את המותג ג'ויה בגלידות משפחתיות ולהמשיך להשתמש בו רק בשלגונים, בשל מכירות מאכזבות. לפני כשנה החברה עדכנה את הכתוב על גבי אריזות הגלידות המשפחתיות של המותג מ:"גלידת שמנת אמיתית" ל"גלידת שמנת".
אין בגלידה שמנת, אלא חמאה
הבקשה לתביעה הוגשה על ידי חגי שור, באמצעות עורכי דינו רן אפק ויהודה בוקוולד, נגד אסם תעשיות מזון, אסם השקעות ונגה גלידות, בטענה שהחברות "הטעו את הציבור ומכרו לציבור הישראלי את גלידת ג'ויה של נסטלה כגלידת שמנת אמיתית בעוד שלמעשה עיון ברשימת הרכיבים של הגלידה, מלמד כי שמנת אינה נמנית עמם, כי אם חמאה".
לטענתו, בשימת הדגש על כך שזו "גלידת שמנת אמיתית", החברות מפרות את התקן הישראלי ת"י 327 חלק 1 - "מוצרי גלידה, קרחונים ותערובות להכנתם: דרישות למוצר".
בנוסף, "הן יוצרות מצג שווא בכך שהן מטעות צרכנים לחשוב כי הגלידה איכותית יותר משהיא באמת, משום שכביכול היא מכילה שמנת. לשיטתו מצג זה מאפשר להן לגבות מחיר גבוה יחסית תמורת המותג, כך שהן מתעשרות שלא כדין על חשבון הצרכנים", כך נכתב.
"למה הבאת גלידה מזויפת"?
בכתב הבקשה לתביעה סיפר שכשנפגש עם חברים, נתבקש להביא גלידה. בחפשו "גלידה איכותית", רכש את ג'ויה (אחרי שכבר טעם ממנה), בניגוד למנהגו לרכוש בן אנד ג'ריס. לטענתו, חש בהבדל בטעם, אבל רעיו היו אלה ש"תהו באוזניו מדוע הביא למפגש 'כל מיני דברים מוזרים', 'גלידות מזויפות".
או אז פנו כולם לעיין ברשימת הרכיבים ונוכחו לדעת ששמנת אינה כלולה בהם. לטענתו, מי שקונה גלידה, לא קורא בהכרח את רשימת הרכיבים, אבל כן מסתמך על תיאור המוצר. הוא טוען שגם הפרסומת של המוצר הדגישה כי יש לג'ויה "שמנת אמיתית ו-100% רכיבים טבעיים".
אסם טענה: "יש בגלידה 8% שומן לפי התקן"
החברות טענו מנגד, כי לפי התקן, הנתון הקובע אם מותר לכנות גלידה "גלידת שמנת", זה שיעור שומני החלב בה - 8% לכל הפחות, בלי שומן מהצומח, ואין זה משנה אם היא מכילה שמנת ניגרת או חמאה. כיוון שג'ויה עומדת בקריטריונים, ניתן לכנותה גלידת שמנת.
עוד טענו כי שמנת זה בכל זאת אחד מחומרי הגלם של המוצר, למרות שאינו מצוין ברשימת הרכיבים, שכן חמאה היא תוצר של שמנת וערבובה עם חלב יוצר שוב שמנת. "הצרכן מקבל מוצר מוגמר, כך שבכל הנוגע לטיב הגלידה אין בין החמאה ולא כלום, ובלאו הכי הימצאותה של שמנת בגלידה אינה משפיעה על איכותה".
אשר לתואר "אמיתית", התקן לגרסתן, אינו אוסר על השימוש בו ומכאן שהן "אינן מפרות חובה חקוקה". הן גם דוחות את הטענה כי בכינוי זה יש מן ההטעיה.
השופטת שושנה אלמגור, פנתה ללשון תקן 327. לפי סעיף 108.2.1, "שם המוצר יסומן בהתאם למינו בכינויו העיקרי... וסמוך לכינויו העיקרי, מותר להוסיף כינוי משני".
עוד נכתב בתקן כי "מוצר יכונה 'גלידת שמנת', בתנאי ששיעור שומן החלב בו לא יפול מ-8% ועל כינוי עיקרי זה, ניתן להוסיף את כינוי המשנה 'משובחת'. אין שום אזכור לגבי כינויים אחרים המותרים להוספה לצד הכינוי העיקרי 'גלידת שמנת'".
התובע הייצוגי טען עקב כך, שאסור להוסיף את הכינוי "אמיתית" לגלידה הזאת, אם היא בכלל גלידת שמנת והחברה טענה לעומת זאת, שלפי פרשנותה לתקן, אמנם אסור להוסיף כינוי נרדף למשובחת, אבל מותר להוסיף "אמיתית".
השופטת הסכימה עם התובע הייצוגי וקבעה שיש אפשרות סבירה שיש פה הפרה של התקן. בטח כשכינוי המשנה שמחזק את הכינוי הראשי, לא מנוי ברשימת הכינויים ומטרתו לגרום לצרכן לבחור בגלידה הזאת.
לפנייה לכתב/ת 
