שברה את תקרת הזכוכית: הדתייה הכי בכירה בשב"ס
היא אם לחמישה, אך מדגישה כי "אמא לא חיה רק בשביל הילדים שלה" - וגאה במדים, אך גם בכובע: "כל נאום שלי פה מתחיל בדבר תורה". תת-גונדר פרומית כהן לא מצייתת לסטריאוטיפים, ומאושרת לראות עוד ועוד קצינות עם כיסוי ראש בשירות בתי הסוהר
בכיסוי ראש מלא ומדים צנועים הכוללים חצאית ארוכה, תת-גונדר (תג"ד) פרומית כהן - ראש מנהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר - היא האישה הדתייה הבכירה ביותר בשב"ס, המקבילה הפורמלית לתת-אלוף בצבא, ונחשבת בפועל לדרגה מקבילה לאלוף.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כהן (47), היא שוברת סטריאוטיפים קלאסית. אם לחמישה (ולא פחות חשוב, סבתא גאה לשניים), תושבת היישוב התורני נוף אילון, גדלה ברמת גן למשפחה דתית-לאומית, ועשתה הכל "לפי הספר": אולפנה, שירות לאומי ותואר ראשון במשפטים ב"בר אילן".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- ההשראה של חולת הסרטן: החרדיות ברשת התפללו בזריחה
- מחכה לגט 17 שנים: "בשבילי - כל יום תשעה באב"
- "ואהבת לרעך כמוך", ומה עם ההומואים
?/ פרופ' רוחמה וייס
"במהלך התמחות בבית משפט השלום בפתח תקווה נחשפתי לתובעות המשטרתיות", היא מספרת. "היו שם גם נשים דתיות, והרעיון מצא חן בעיניי. המחשבה הייתה בהתחלה מאוד קונפורמיסטית" היא מודה.
"מקום עבודה ציבורי, מסודר, זה היה הכיוון. עברנו בדיוק לגור בנוף אילון, וחיפשתי עבודה בסביבה". מודעה שראתה במקרה, הובילה אותה לראיון בשב"ס. "שלחו אותי ללשכת הגיוס, כי לא היה לי אפילו פרופיל. בדקו אותי כמו כל חייל, ונתנו לי פרופיל 97".
יותר מ"האישה עם הכובע"
עד מהרה מצאה עצמה כהן בלב העניינים: "הרעיון של צבא, תפקידים והיררכיה לא היה זר לי, היה לי אבא בקבע", היא אומרת. "נכון שעשיתי שירות לאומי ולא צבא. האופציה של צבא לא הייתה אז במחשבה".
"התחלתי כעורכת דין בנציבות ולא בבית סוהר, והרגשתי שזו עבודה ערכית יותר מלהיות עורכת דין בשוק הפרטי. שאני מייצגת את המדינה, דואגת לארגון עם מטרה בטחונית וחברתית, והחלק הזה דווקא מאוד הסתדר עם החינוך שקיבלתי בבית".
כהן מקפידה להדגיש כי השב"ס הוא ארגון פלורליסטי עם אחוז גבוה של משרתים לא יהודים, ונציגות לכל החוגים והעדות המרכיבים את הפסיפס הישראלי. אבל זה לא אומר שאין תיוגים: "יזכרו אותי כ'זאת עם הכובע'. נתקלתי במצבים שבהם אנשים חשבו שבגלל שאני דתייה, העמדות שלי כבר נקבעו מראש, מה שלא בהכרח נכון".
"אני משתדלת להביא תמיד את עצמי. וכן, כבר יודעים פה שכל נאום שלי מתחיל בדבר תורה. התרגלו כבר לזה שצריך ללכת למסעדה כשרה, שיש חגים ושבתות. שיש כללי התנהגות, בלי חיבוקים ובלי דיבורים לא מתאימים".
איך הגיבה הסביבה לרעיון של אישה דתייה במדי שב"ס?
"אני זוכרת שהייתי מגיעה עם מדים לקחת את הילדים. הגננות אצלנו ביישוב היו אז חרדיות, כי הגנים היו של 'אגודת ישראל'. הן היו ממש נבהלות. אז זה היה מחזה נדיר לראות אישה דתייה במדים. כולן היו מורות פלוס-מינוס, שזה אומר להישאר בחממה הדתית, בשיח פנים-דתי והמאוד נשי. הארגון פה הוא בהגדרה ארגון גברי, עם 30% נשים, וצריך ללמוד להסתגל לזה, כשכל חייך גדלת בחברה אחרת".
מעשה אמהות סימן לבנות
גם בזה הייתה כהן פורצת דרך, וגם על זה זכתה לפני מספר שבועות בתואר "אשת השנה" של תנועת האישה הדתית "אמונה". "היום תבואי לקורסים ותראי בנות דתיות עושות הכל - כולל קרב מגע וירי ופריצה לאגף", כהן מדגישה.
"יש היום נשים דתיות בשב"ס, ולא מעט וגם בתפקידים בכירים. יש הרבה עובדות סוציאליות. שנים, אגב, שאלו אותי אם אני עובדת סוציאלית. היום זה לא נדיר לראות אישה במדים בכיסוי ראש, כבר לא. יש יותר ויותר נשים דתיות שמוכנות להיכנס לבתי הסוהר, ולשרת בתפקידים מקצועיים שונים".
"מעשה אמהות סימן לבנות". בִּתה של כהן בחרה אף היא בחיים של שירות בטחוני כקצינה בצבא. "היא עשתה שירות לאומי, נישאה צעירה, למדה תואר ואז התגייסה לשירות. היום היא משרתת באגף התקשוב עם מדים ומטפחת, וגם היא לא מחזה נדיר בנוף".
איך משלבים עבודה כל כך תובענית עם חמישה ילדים?
"עם הרבה עזרה. אף פעם לא ניקיתי לפסח. אולי יום לפני, אם יכולתי. הסכמי השכר הכי חשובים נחתמו בערב החג. בעלי (הרב ד"ר עמיחי כהן) עובד במערכת החינוך, כך שהוא יותר גמיש. בעבודה צוחקים עלי שאני מנהלת בשלט רחוק. הגדולים היו מוציאים את הקטנים. אף פעם לא הספקתי להגיע בארבע, וקיבלו את זה בטבעיות. ידעו שאני בבית רק בחופשת לידה, שאף פעם לא הוארכה".
תג"ד כהן עשתה את כל זה בלי נקיפות מצפון או התנצלויות. "אמא לא חיה רק בשביל הילדים שלה", היא מצהירה. "מי שרוצה לחיות רק את האימהות והבית, וזה היא - זה בסדר גמור, אבל לא כולנו ככה. חדוות היצירה, העשייה והחזון באים לי גם ממה שאני עושה בעבודה, ביכולת להוביל דברים".
"זה משפיע בבית שאמא היא כזו. ילדות לומדות ששום דבר לא צריך להפריע לך להגשים את עצמך, ושלא צריך לוותר לעצמך כשאת מתחתנת ויולדת. גם אצל בתי הקצינה כל המשפחה נרתמת, כולל הסבתא רבתא והסבא רבא, כי מבינים שצריך לסייע. החלק של הבעל הוא כשותף אמיתי, לא כ'מסייע', אחרת זה לא עובד".
"הניהול הנשי הרבה יותר רגוע"
במסגרת עבודתה, כל יום הוא מאבק חדש על זכויות הסוהרים. "הם עושים עבודה מאוד קשה. הם שצריכים להתמודד יום-יום עם מחבלי חמאס ולהסתכל להם בלבן של העיניים".
כך טיפלה תג"ד כהן באסון הכרמל למען זכאויותיהם של בני זוגם של הנספים. "הרגשנו שאנחנו חייבים למשפחות של הקצינים האלה, הסוהרים האלה שנפלו על משמרתם בדרך להציל אסירים, וזה היה מאוד קשה נפשית ומאוד ארוך ומורכב".
פולמוס מקומן של הבנות בצבא הקורע את החברה הדתית בחודשים האחרונים, מוצא את תג"ד כהן עם עמדה ברורה מאוד: "אין סיבה שנשים דתיות לא יהיו איפה שיש נשים אחרות", היא קובעת.
"בתפקידים שבהם אישה יכולה לבטא את עצמה, זה מאוד תורם. הניהול הנשי הרבה יותר רגוע. הבנות הדתיות מגיעות עם חינוך שלא מתבייש להגיד שהוא נשען על ערכים. זה מאוד תורם לחברה הישראלית שיהיה מגוון, ושהנשים הדתיות תהיינה בכל מקום, אבל גם לחברה הדתית עצמה לא יזיק שחלקים מאתנו יחשפו וייצאו מהבועה; זה לא מזיק לבוא במגע עם החברה הישראלית על כל גווניה".
