"מחירי הדיור יעלו ב-4.5% עד לסוף השנה"

"אם תכניות הממשלה יימשכו ללא הפרעות - תירשם עד לסוף השנה עלייה של 4.5% במחירי הדיור, ועלייה של 3.5% בשנת 2018", כך אמר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, במסיבת עיתונאים שפתחה את הוועידה השנתית של ההתאחדות באילת. מדובר בהתמתנות לעומת עלייה של 6.5% ו-7.9% בשנים 2016 ו-2015, בהתאמה.

על פי ניתוח שערכה ההתאחדות, היקף העסקאות בפועל למכירת קרקע עלה ב-2016 ב-16% לכ-36 אלף דירות, לאחר שלוש שנים יציבות של כ-30 אלף דירות בשנה. בהתאחדות מעריכים כי מספר העסקאות במסגרת "מחיר למשתכן" עמד על 22 אלף עסקאות בשנה שעברה, לעומת 5,000 עסקאות ב-2015. עסקאות מחיר למשתכן היוו ב-57% מסך העסקאות ב-2016.

"קצב הבנייה רחוק מהנדרש"

בתחילת השנה הציגה הממשלה יעד תכנון של 2.6 מיליון דירות עד לשנת 2040, שמהן יבנו עד אז רק 1.5 מיליון דירות. בהתאחדות מזהירים כי היעדים לא ימלאו את הצרכים הצפויים במשק בטווח הארוך - וכי דרוש תכנון של למעלה מ-4.5 מיליון דירות.

אתר בנייה בקרית גת(צילום: רויטרס)

"מעבר לגידול המתמיד במספר משקי הבית שרק הולך וגדל, יש לזכור כי עד 1950 נבנו בישראל 500 אלף דירות בבניה רוויה, אך כ-300 אלף מהן יצטרכו להיהרס ולהיבנות מחדש בעתיד בהתחשב בסוג הבניה בשנים אלו", אמר מנכ"ל ההתאחדות, עו"ד אליאב בן שמעון. על פי התחזית שלנו, המדינה צריכה להגיע לקצב של למעלה מ-131 אלף דירות חדשות בשנה. המצב רחוק מזה לאור קצב מימוש התכניות האיטי כיום, שנוצר כתוצאה מחסמי תשתית, התניות בתוכנית בניין העיר השונות, בעיות קנייניות וכדומה".

"מאז 2009 התחלות הבנייה שלא למגורים הסתכמו בשטח של 58 מ"ר על כל דירה חדשה שנוספה למשק", הוסיף. "גם על פי תחזית שמרנית, המשק זקוק לתוספת של כ-135 מיליון מ"ר בבנייה שלא למגורים עד 2050. כלומר, ממוצע של 4.2 מיליון מ"ר בשנה, לעומת 2.2 מיליון מ"ר כיום בלבד".

"דרושה הקמה של קבינט מאוחד לתשתיות"

בריק ציין כי על פי ממצאי מחקר של הטכניון, שלושת הגורמים המובילים לחריגות בפרויקטי תשתית הם מכרזים לא בשלים, ריבוי שינויים בדרישות ובהגדרות היזם, ומחירים שבהם זוכים קבלנים במכרזים הנמוכים מהשווי הכלכלי האמיתי של העבודות. "אנחנו קוראים כאן לממשלת ישראל להקים קבינט תשתיות שינהל את כל הבנייה הציבורית משלב תיעדוף הצרכים, דרך התכנון, התיאום בין כלל הזרועות המעורבות בתחום זה - ממשלתיות ומוניציפאליות, קביעת אחידות של דרכי התקשרות והבטחת רווחיות".

"מספר החודשים להשלמת דירה ממוצעת עלה בשנתיים האחרונות בכ-3% לכ-28.3 חודשים", אמר מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון. "לכן גדל הפער בין גמר הבנייה לתוספת משקי הבית לכ-149 אלף דירות שלהן המשק זקוק כיום. קצב הבנייה נותר נמוך ונראה, כי גמר הבניה לא ישתווה לתוספת משקי הבית בשנתיים הקרובות".

"לא יתכן שמחד הממשלה משתפת איתנו פעולה ורואה בנו כשותף, ומצד שני מייצרת החלטות חד צדדיות שלא לוקחות בחשבון את הקשיים הבירוקרטים שעלינו כקבלנים לעבור על מנת לבנות מטר אחד", אמר אבנר לוי, יו"ר ארגון קבלני תל אביב.

לדבריו, "לא יתכן כי מנהל מקרקעי ישראל מחליט בוקר אחד כי הוא יטיל קנסות על קבלנים שזכו במכרזי קרקע לפיתוח וטרם התחילו בניה בשל חסמי תכנון או חסם אחר שתלוי בתשתית שלא נבנתה וכדומה. קנסות של 12% עם לוח זמנים קצר - זו פשוט הלאמה. ענישה והטלת קנסות כנראה אינם התמריצים אותם אנו הקבלנים צריכים כדי לבנות 80 אלף דירות בשנה".

בדיקה: אחד מכל 10 קבלנים בסכנת קריסה

במקביל מסתמן מחסור ביכולת הביצוע בענף, על בסיס מספר הקבלנים הפעילים בשוק, כך עולה מסקירה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi ואשר ממצאיו הוצגו במהלך הכנס.

על פי הנתונים, בחמש השנים האחרונות יש מגמה של עלייה במספר הקבלנים שנגרעים מהענף בכל שנה לצד ירידה בקבלנים שמצטרפים לענף - לדוגמה, בשנת 2016 נגרעו מהענף 458 ונוספו 98 בלבד. בשנת 2015 נגרעו מהענף 409 קבלנים ונוספו 223.

בנוסף טוענים מחברי הבדיקה כי ב-2016 איבד השוק כושר ביצוע בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, כתוצאה מקריסתן של חברות כמו אורתם, שגראווי ואחרים. "קיימת הסתברות גבוהה לכשל בענף קבלני הבניין והתשתית לעומת כלל המשק", אמר אייל ינאי, מנכ"ל משותף בחברת CofaceBdi . "כמעט כל חברה עשירית בענף נמצאת בסכנת סגירה". הוא ציין, כי אחת הסיבות לסיכון הגבוה בענף היא "בעיית מוסר תשלומים קשה גם מול החברות הממשלתיות והתאגידים העירוניים וגם במגזר הפרטי".