בגלל הטיפים: "זאפה" תשלם למלצריות שעזבו

3 עובדות במועדון בהרצליה תבעו פיצויים בטענה שלא קיבלו את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להן. הרשת תשלם להן מאות אלפי שקלים

עו"ד שיפרה גיטלמןפורסם: 27.06.17 , 22:44

בית הדין האזורי לעבודה קבע לאחרונה שרשת מועדוני "זאפה" תשלם פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים לשלוש מלצריות שעבדו בסניף בהרצליה ולא קיבלו את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להן.

המלצריות עבדו ב"זאפה" עד 2010 - בין שנתיים לארבע שנים - ולטענתן לא שולמו להן כל רכיבי השכר כחוק. לדבריהן, אף שהן פנו למנהלת העבודה בעניין, היא התעלמה מהן לחלוטין ולא נותרה להן ברירה אלא לתלות את הסינר ולתבוע את שכרן.

תביעה

המלון טען שמלצרית גנבה ז'קט - ויפצה אותה

עו"ד נאוה חן

מלצרית במלון חוף התמרים בעכו פוטרה על רקע חשדות לא מבוססים. בית הדין לעבודה קבע שמדובר בלשון הרע והיא תקבל כ-45 אלף שקל

המלון טען שמלצרית גנבה ז'קט - ויפצה אותה

לפי התביעה, בתקופת עבודתן נהגו המלצרים להעביר את הטיפים שהתקבלו לאחראי המשמרת, ואלה חולקו להם בהתאם לשעות העבודה. במקרה שסכום הטיפים שהצטבר עבור כל עובד היה נמוך מ-30 שקל לשעה, השלים המועדון את הסכום החסר לעובד עד לסכום זה, אולם אם הטיפים היו גבוהים – הסכום נשאר בידו במזומן ולא נכלל במסגרת השכר הקבוע (בתלוש השכר) שבגינו הופרשו תשלומים לזכויות סוציאליות.

התובעות טענו כי הן זכאיות להפרשי שכר וזכויות סוציאליות בהתאם לסכומי הטיפים וגם לפיצויי פיטורים שלא קיבלו כלל, אף שהתפטרו בשל הפרת חוקי העבודה. בנוסף הן טענו שצו ההרחבה מ-1979 החל על אולמות וגני אירועים חל גם על הזאפה, ולפיו, התשר שניתן למלצריות מהווה בונוס בלבד ואינו מתקזז משכר העבודה שעליו התחייב המעביד.

מנגד טען המועדון שאינו נחשב לאולם אירועים ולכן לא חייב בהשלמה לשכר המינימום או בשאר התשלומים שתבעו המלצריות. לעניין הפיטורים נטען שהתובעות עזבו מרצונן, לאחר שהפסיקו להגיש משמרות.

בפסק הדין נקבע שצו ההרחבה אמנם לא חל על הנתבעת, אולם בעניין הטיפים קבעה השופטת נטע רות כי "אופן תשלום השכר הביא לפגיעה בזכויותיהן הסוציאליות של התובעות, משלא הופרשו ולא שולמו מלוא ההטבות הסוציאליות בגין מלוא השכר".

גם בעניין הפיטורים התבלה טענת התובעות ונפסקו לכל אחת מהן פיצויי פיטורים שהתווספו לפיצויים אחרים כגון השלמה לשכר מינימום, דמי נסיעות שלא שולמו במלואם, דמי הבראה ופנסיה.

לאחר של כל אחת מהתובעות בנפרד, על פי היקף המשרה שלהן ונסיבות הפסקת עבודה, הוחלט לפסוק לתובעת הראשונה פיצויים בסך כ-10,500 שקל, לשנייה כ-24,500 שקל ולשלישית - שעבדה במשך התקופה הארוכה ביותר - כ-105 אלף שקל. לכל אחת מהן נפסקו גם 5,500 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

מחד יש לשמוח על פסיקה ראויה, שבה נערך איזון ונעשה צדק ברור לעובדים שאין חולק על כך שהם ב"תחתית שרשרת המזון" בתחום. מאידך, היה ראוי אילו בית הדין היה משקיע גם בהרתעת מעסיקים אחרים, על ידי פסיקת פיצוי משמעותי גם על עוגמת נפש.