שיקום שכונות: העצמה נשית לנערות
בתוך מועדון נוער בשכונה ד' בטבריה, פועלת מסגרת 'נערות נפגשות', המאפשרת מפגש אינטימי של העצמה נשית ואישית. עדן, שלוקחת חלק בקבוצה: "המסגרת של בנות בלבד מעודדת יותר שיתוף ופתיחות, ללא ספק"
בשיתוף משרד הבינוי והשיכון
הנוער הוא העתיד שלנו. ועל מנת לבנות תשתית בריאה לעתיד, יש לפעול רבות ולחנך את הילדים מגיל צעיר לערכים חיוביים של עשייה, ערבות הדדית ותרומה לקהילה.
כחלק מתכנית שיקום שכונות, הוקמו לאחרונה מועדוני נוער בלב שכונות מוחלשות בכל רחבי ישראל, אשר שמו לעצמם כמטרה נושאים חשובים כגון אלו.
המועדונים מהווים מקום מפגש ומפלט מהרחוב, והם מציעים מגוון פעילויות מותאמות לבני נוער. במועדון הנוער של טבריה, למשל, קיימת מסגרת שהיא 'מקום מפלט בתוך מקום מפלט'- מפגשים שבועיים של נערות בכיתות ז'-י"ב בשם 'נערות נפגשות', בהנחיית מדריכה מקומית שגדלה בשכונה ומכירה את הבעיות והאופי של האוכלוסייה הצעירה.
המפגשים מעודדים שיתוף, התייעצות והעצמה נשית, על פי תכנית מפורטת של 'מפעלות חינוך וחברה' וכחלק מתכנית 'שיקום שכונות חוזר'.
העצמה נשית ואישית
טוהר לחמני, בת 21, היא המדריכה של מפגשי 'נערות נפגשות' ופעילה במועדון הנוער המקומי הנקרא 'מועדון מנהיגות'. היא מספרת כי "המטרה של מפגשי הנערות היא להעצים את הבנות, העצמה נשית, אישית, לעורר חיבור לתוך השכונה. עמותת 'מפעלות חינוך וחברה', המפעילה את הקורס, בנתה תכנית יפה שבהתחלה עובדת על גיבוש הקבוצה, לאחר מכן דימוי נשי, עצמי, וכך מתקדמים עם התוכנית", משתפת לחמני.
לחמני מספרת כי היא עצמה גדלה בשכונה ועדיין מתגוררת בה. "תמיד היה חסר לנו את התוכן מעבר, מישהו שישקיע בשכונה. בזמנו ישבנו בחוץ, בגנים", כיום ישנה פעילות נרחבת של מועדון הנוער. אם היתה תכנית כמו 'נערות נפגשות' כשאני הייתי נערה, הייתי מאמצת אותה בשתי ידיים".
עדן בן דיין, 15, היא אחת מהמבקרות הקבועות במועדון הנוער, יחד עם חברותיה הקרובות. "הסתובבנו ברחוב, כמה בנות, ונתקלנו בחיילים שחיפשו ילדים שיגיעו למועדון. לקחנו את מספר הטלפון, אמרנו שנלך וננסה, ומאוד התחברנו לזה. בפעילות של בנות בלבד אנחנו יכולות לשתף מה שאנחנו רוצות לעשות, יש סרט, שיעור קונדיטוריה. מאוד התחברנו לפעילות". דיין מדגישה "זה שאנחנו רק בנות במפגשים, זה עוזר. המסגרת של בנות בלבד מעודדת יותר שיתוף, אין ספק".
שיר יצחק, 14, חברתה של בן דיין ומשתתפת קבועה גם היא, מוסיפה כי "הפעילויות במועדון מהנות מאוד, רק לאחרונה חזרנו מטיול של ריינג'רים. יש מגוון של פעילויות, לפעמים שרים, מכינים פיצות ועוגות. ממש כיף שם".
עזרה מלב אל לב
לחמני מספרת כי "אמנם יש לנו תכנית קורס מפורטת, אבל המפגשים מאוד דינמיים, זה לא תמיד לפי הספר, אחרי הכל מדובר בבני הנוער, והכל דינמי אצלם". לחמני אומרת כי יש תעצומות רגשיות בקרב בני הנוער, "לפעמים אני מתכננת משהו ואחרי שאני באה למועדון ונתקלת במצב רוח חריג, אני שולפת משהו אחר להעביר לקבוצה".
"הנערות שמגיעות למפגשים משתתפות באופן פעיל. הן רואות שאת לא באה ממקום שיפוטי, את כמו חברה שלהן. יש טלפונים והודעות באמצע הלילה, אבל זה שווה את הכל".
מעבר לפעילות של 'נערות נפגשות', לחמני נמצאת במועדון ב'"מרחב פתוח", שכולל שיחות אישיות, התייעצויות, שיתופים וכד'.
המפגשים של 'נערות נפגשות' החלו לפני מספר חודשים, "וכבר עכשיו רואים את השינוי בדימוי העצמי אצל הנערות", אומרת לחמני.
בן דיין מספרת כי היא מגיעה למועדון כמעט על בסיס יום-יומי. "אנחנו פשוט נהנים שם, אם אחד מההורים שלנו לא בבית, אפשר לשתף שם את המדריכים שהם גם בוגרים וגם לא יספרו לאף אחד". יצחק מוסיפה ואומרת כי "גרתי בשיכון ד' ועברתי לשכונת גולדה – אבל כל החברים שלי בשכונה הישנה, גדלתי איתם ואני שמחה להיות איתם – ובגלל זה אני שמחה להגיע למועדון, להיות שם במשך אחר הצהריים, ופשוט לעשות כיף".
איך מושכים את הנערים אל מועדון הנוער? חלק מהאתגר של הקמת המועדון לנוער, הוא הסטת הנערים והנערות מבילוי ברחוב בשעות אחר הצהריים, אל הפעילויות והמסגרות השונות. "קודם כל, הפעילויות מותאמות לבני נוער- משחקי וידיאו, שולחן סנוקר שיהיה עוד מעט, ערכת קריוקי, ועוד. אנחנו גם מביאים להם המון תכני העשרה", אומרת לחמני. לדבריה, "בשעות הפעילות של המועדון הייתי שומעת נערים ונערות משוטטים, צועקים. ועכשיו זה הכניס שקט לשכונה".
"מועדון כזה הוא במקום ילדים שעושים בלאגן, במקום ללכת ולפרוץ למכוניות או להשתתף בקטטות, הם באים למועדון", אומרת בן דיין.
"הנערים מסתובבים ב'חבורות', והם באים כל החבורה, יושבים ומשחקים, שרים", אומרת לחמני. "אין אווירה של מועדון משעמם ומרובע, אלא מועדון נוער שיודע מה להציע לנערים של ימינו. נוצרת גם היכרות עם בני נוער חדשים וגיבוש של צעירי השכונה במסגרת של מועדון נוער".
לחמני מסתכלת קדימה אל האופק ומנסה להגדיר מה תהיה 'הצלחה' מבחינתה. "בשבילי, הצלחה זה קודם כל להרחיב את הקבוצה, להגיע לכל הבנות". כך למשל, לדבריה, טבריה עוברת תהליכים שונים ביניהם גידול באוכלוסייה החרדית. משפחות מהמגזר החרדי לא מעוניינות לשלוח את הילדות כי אין הפרדה בין בנים לבנות במועדון. "הצלחה בשבילי זה להגיע לכל נערה ונערה, גם אם לא בסביבה של המועדון, שידעו שיש למי לפנות, להתייעץ, לדבר".
בשיתוף משרד הבינוי והשיכון
לפנייה לכתב/ת 
