זוג גילה אחרי 20 שנה: לדירה אין היתר בנייה

תושבי נתניה ניסו למכור את דירתם ונחשפו לראשונה לתקלה הבירוקרטית. עורך הדין שייצג אותם ברכישה, יחד עם העירייה, ישלמו להם 250 אלף ש'

עו"ד עידן קייפיפורסם: 04.07.17 , 18:35

בית משפט השלום בנתניה קבע לאחרונה שבני זוג שביקשו למכור דירתם בעיר זה 20 שנים, וגילו להפתעתם שלא היה לה היתר בנייה מלכתחילה, יפוצו בכ-251 אלף שקל. את רוב הסכום ישלם עורך הדין שייצג אותם בזמנו, ואת השאר עיריית נתניה.

הבניין הוקם ב-1974. חברת הבנייה חרגה מהיתר בנייה, שניתן לשמונה קומות, ובנתה קומה נוספת שעליה דירת גג. כשנתיים לאחר מכן הורשעה החברה בביצוע עבודות בסטייה מהיתר, וחויבה בקנס. השנים חלפו עד שהתובעים – שעלו מצרפת ורכשו את הדירה ממשפחה אחרת ב-1990 – החליטו ב-2010 למכור אותה ולקנות במקומה דירה חדשה. הם הופתעו לגלות שלדירתם אין היתר בנייה.

תביעה

זוכתה מבנייה לא חוקית בגלל בעיות נפשיות

עו"ד טליה ברזאני

תושבת הרצליה לא קיימה צו הריסה והוגש נגדה כתב אישום. אבל בית המשפט בעיר קיבל חוות דעת שלפיה האישה סבלה ממצב פסיכוטי

זוכתה מבנייה לא חוקית בגלל בעיות נפשיות

ב-2014 הם הגישו תביעה נגד עיריית נתניה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, וכן נגד עורך הדין שערך בזמנו את עסקת המכר לרכישת הדירה ב-1990. העירייה והוועדה הגישו הודעת צד שלישי נגד עורך הדין שבה טענו כי הוא והתובעים הם שהתרשלו כאשר לא עשו את הבדיקות הנדרשות לפני הרכישה.

עורך הדין טען כי העירייה והוועדה הן שהתרשלו, שכן בעוד שהוא ערך את כל הבדיקות הנדרשות, העירייה לא רשמה הערת אזהרה בפנקס הבתים המשותפים, שלפיה לדירה אין היתר. הוא הוסיף שהעירייה הגישה כתב אישום נגד הקבלן אולם לא עשתה דבר על מנת להרוס את הנכס. עם זאת, בבית המשפט הוא העיד שלא בדק את תיק הבניין, והודה שהיום היה נוהג אחרת.

השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ לא חסכה ביקורת מהנתבעים, וקבעה כי שלושתם התרשלו. בחלוקת האחריות השופטת החליטה להטיל על עורך הדין 75% מהאחריות ואילו על העירייה והוועדה 25%. היא הבהירה שעורך הדין לא יכול היה להסתפק באישור מחלקת הגבייה של העירייה, שלפיו על הדירה לא רובצים חובות כלשהם, אלא היה עליו לבדוק את תיק הבניין ומצבה התכנוני של הדירה. אילו עשה זאת - היה מגלה שלדירה אין היתר.

לגבי הנתבעות ציינה השופטת שהשתיים לא פעלו כפי שמצופה מרשות ציבורית. כך למשל, היא תהתה "מדוע כאשר בסופו של יום הורשעה החברה הקבלנית, לא דאגה הנתבעת שניהלה ההליך מולה שנושא זה יקבל ביטוי ויצוין בלשכת הרישום שלדירה אין כל היתר? מדוע לא דאגה הנתבעת שתירשם הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין שתזהיר קונים פוטנציאלים?".

השופטת קולנדר-אברמוביץ הסבירה שאם הייתה נרשמת הערת אזהרה כלשהי בלשכת המקרקעין, סביר להניח שההמשך היה נמנע, שכן קונה סביר היה מגלה בקלות שקיימת בעייתיות בדירה מבחינה רישומית. "על אחת כמה וכמה על העיריה לדאוג לכך שתוצאות ההליך הפלילי יירשמו, על מנת שכל אדם יכול לראותן", הוסיפה.

היא ניתחה את הטענות בדבר הנזקים השונים שנתמכו בחוות דעת מומחים, ובסופו של דבר חייבה את שלושת הנתבעים לשלם לבעלי הדירה 251,510 שקל – ביחס שנקבע כאמור – בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

סכום הפיצוי הורכב מעלויות הכשרת הדירה, דחיית המכר וכן מפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים. בהקשר זה השופטת ציינה כי "אין ספק שהידיעה שהדירה בנויה ללא היתר כדין הכתה בתובעים וגרמה להם לעוגמת נפש רבה".