אבא דורש שלא אשב עליו שבעה. מה לעשות?
שאלה:
גיסי דתי ואביו חילוני במצב סופני. הוא ערך צוואה והורה שלא יגידו עליו קדיש, לא יפרסמו את דבר האבל ולא ישבו "שבעה", אחרת לא יירשו כלום. מה עושים?
יש לכם שאלה? לחצו על "שלח שאלה" - כתבו ותיענו
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
תשובה:
מנהגי האבלות משקפים צורך אנושי בסיסי שיש בו גם חשיבות גדולה הן לנפטר, הן לקרוביו והן לחברה הכללית: מבחינת הנפטר, בזמן האבלות נאמרות תפילות ומתבצע לימוד לעילוי נשמתו. מבחינת הקרובים, תקופת האבל מסייעת להיווצרות תהליך רגשי שתורם לעיבוד התחושות הקשות שנוצרו בעקבות האובדן, ותורמת לבריאות הנפשית של האבלים. מבחינת החברה, ימי האבל יוצרים גיבוש וחיזוק חברתי, ומאפשרים לאנשים רבים להיפרד מהאדם שהכירו ומן הסתם גם הוקירו.
מעבר לחשיבות הפסיכולוגית של תקופת האבלות, יש למנהגי האבל גם ערך דתי, שכן בתקופה זו האבל והמנחמים אמורים להתעורר לעריכת חשבון נפש ולעשיית תשובה. שבעת ימי האבל שבהם האבל נמנע מלעבוד בעבודתו ולעסוק בענייניו, מבטאים גם כבוד לנפטר, שכן הם מתמקדים בזכרו ומביעים צער על הסתלקותו.
פרק הזמן המשמעותי ביותר של האבלות הוא זמן ה"שבעה", אז האבל ממוקד ואינטנסיבי. הנוהג לקיים אבלות במשך שבעה ימים היה קיים עוד לפני מתן תורה, וכך מסופר על יוסף הצדיק שקבע שבעת ימי אבל על יעקב אביו: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" (בראשית פרק נ', פסוק י').
חכמים הצביעו על פסוקים נוספים שרומזים לשבעה ימים של אבלות. על הפסוק: "ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ" (בראשית ז', י') אמרו חז"ל, שהיו אלה שבעת ימי אבלות של מתושלח הצדיק. דברי הנביא: "והפכתי חגיכם לאבל" (עמוס ח', י') התפרשו על ידי חכמים: "מה חג שבעה אף אבלות שבעה". וכן דבריו של משה לאהרן ובניו לאחר מות נדב ואביהו: "ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים" (ויקרא ח', ל"ג).
לאור החשיבות הדתית של שבעת ימי האבל, ובהתחשב בערכם של ימים אלה עבור האבלים להתחזקות נפשית ולהתחזקות רוחנית כאחד, ישנה חובה מדברי חכמים לשבת "שבעה".
מה הדין במקרה שהאב מצווה שהבן לא ישב עליו "שבעה"?
בשאלה זו ישנן שתי דעות בקרב הפוסקים: המקובלת יותר היא שיש חובה אישית על האבל לשבת שבעה, ולכן גם אם הנפטר ציווה לפני מותו שלא ישבו עליו שבעה, אין שומעים לו (הרמ"א לשולחן ערוך, וכן "ברכי יוסף", "ערוך השולחן" ועוד).
הדעה השנייה טוענת שהשבעה היא לכבוד הנפטר, ואם הנפטר אינו מעוניין בכך, זכותו למחול על כבודו, ויש לכבד את רצונו (שו"ת "שבות יעקב" הוכיח זאת מדברי הרמב"ם והשולחן ערוך). כדעה זו פסק הרב עובדיה יוסף בספרו "חזון עובדיה" על הלכות אבלות.
לפיכך, במקרה שלך אתה יכול לסמוך על הפוסקים שקבעו כי יש לכבד את רצון האב, ולהבטיח לו שלא תשב עליו שבעה.
יחד עם זאת, אם לאחר פטירת האב ירגיש הבן שחשוב ונכון בכל זאת לקיים את מנהגי האבל של השבעה – ניתן לשבת שישה ימי אבל, ובכך לנהוג אבלות כמקובל מבלי להפר את ההבטחה שניתנה לאב.
לא להודיע לאיש - מותר
לגבי דרישתו האחרת של האב, שלא להודיע על הפטירה לאיש - אין כל בעיה למלא את מבוקשו, שכן אין חובה להודיע לאנשים על פטירה, ואפילו כשמדובר בפטירת קרוב משפחה שצריכים לשבת עליו שבעה אין חובה להודיע (שולחן ערוך, יורה דעה).
באופן עקרוני היה עדיף שלא לבשר לאנשים על מוות, וחכמים דרשו על כך את הפסוק: "מוציא דיבה הוא כסיל" (משלי י', י"ח). אמנם מקובל כיום להודיע לקרובים על פטירה, משום שאנשים רוצים להגיע להלוויה ולניחום אבלים, והקרובים רוצים לאמר קדיש ולהתאבל. אולם אין זו חובה הלכתית, ועל כן אפשר להבטיח לאב שלא להודיע על מותו.
מעבר להיבטים ההלכתיים שבנושא זה, דומני שהמשאלות של האב משקפות מצוקה נפשית שראוי לתת עליה את הדעת. ייתכן מאוד שרצונו להסתלק מן העולם בחשאי, נובע מתחושות קשות באשר ליחס של בני האדם אליו בחייו שאין לי כל יומרה לאבחן.
כך או אחרת, חשוב שלקראת מותו ייעשה מאמץ לעודד את רוחו, לסייע לו לסכם את הדברים החיוביים שעשה, ולעזור לו לסגור מעגלים של יחסים עם אנשים שהותירו בו כאב והטביעו בתחושותיו רגשות שליליים. ליווי האב בשיחה קרובה, מתוך רגישות והקשבה בתקופת חייו האחרונה - הוא מצווה גדולה של חסד וכיבוד אב (משיב: הרב רונן לוביץ').
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
לפנייה לכתב/ת 
