מבקר המדינה: תשתית האינטרנט לא פתוחה לתחרות בגלל סחבת במשרד התקשורת
משרד התקשורת מיישם באופן איטי וחלקי את רפורמת השוק הסיטונאי, כך לפי מבקר המדינה. חברות התקשורת עדיין לא יכולות לספק שירותי ספק+תשתית אינטרנט באופן חלק, ולא יכולות לספק שירותי טלפוניה קווית שאינם על גבי האינטרנט. בזק גררה רגליים, גם שימוש חברות תקשורת בתשתיות של HOT מתעכב
רפורמה שמיושמת באיטיות, מחירים גבוהים וחוסר תחרות: אלה הליקויים העיקריים בשוק התקשורת הנייחת בישראל, כך לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד').
דו"ח המבקר חושף: קשרי נתניהו-אלוביץ', הדיונים שהוסתרו וההטבה לבזק
למרות התערבות הרגולטור כדי להוריד מחירים לצרכנים, עדיין שולטות בשוק שתי חברות תשתית: בזק ו-HOT. רוחב הפס המסופק לצרכן בישראל מוגבל יחסית ומבנה השוק הדואופולי לא מעודד השקעה בתשתיות, כך לטענת המבקר. משרד התקשורת יצא לדרך עם תוכנית שאמורה להוריד מחירים לצרכנים ולשפר את השירות, אך היישום שלה איטי ורב כשלים. במקביל גם החלופה - מיזם הסיבים של חברת החשמל - עדיין לא שינתה את האיזון בשוק לפיו שתי חברות מחזיקות בתשתית ומוכרות לצרכן שירותים מוגבלים וביוקר.
לרוב חברות התקשורת הפועלות בתחום האינטרנט והטלפונייה הקווית אין עדיין גישה ישירה לתשתית המוחזקת על-ידי בזק ו-HOT והן אינן יכולות להציע בקלות לצרכנים סלי שירותים כוללים וכך נוצר למעשה שוק מוגבל. לפי מבקר המדינה, הכשלים נובעים מחברות התשתית שתוקעות מקל בגלגלים של הרפורמה וכן ממשרד תקשורת שאינו נחוש דיו.
בזק לא משווקת חבילות עם נטוויז'ן ו-012
כדי להתחבר לאינטרנט צרכן זקוק הן לגישה לתשתית והן לגישה לאינטרנט. יוזמי רפורמת השוק הסיטונאי ביקשו להפוך את כל החברות בשוק לכאלה שמספקות שירותי אינטרנט של ספק+תשתית וטלפונייה קווית. מהלך זה נועד בין היתר להביא לשיפור איכות השירות המוצע לצרכנים וכן להפחית את מחירי השירותים.
430 אלף מנויים הצטרפו לרפורמת השוק הסיטונאי מאז הושק ועד תחילת מאי 2017. הביקורת העלתה כי עם זאת, המספר הכולל של מנויי ספקיות הגישה לאינטרנט הוותיקות – סלקום (נטוויז'ן) ופרטנר (012) - דווקא פחת למרות שהיה אמור לגדול. הסיבה לכך, בין היתר, היא משום שבזק הפסיקה להכניס את סלקום ופרטנר במתכונת הבאנדל ההפוך שהיא משווקת (מתכונת בה בעלת התשתית בזק משווקת לצרכן את התשתית שלה ומקשרת אותו עם ספקית שירות לגישה לאינטרנט בשיחת טלפון אחת).
בעוד שמספר המנויים של נטוויז'ן ו-012 ירד מאז הרפורמה, במקום לעלות, מספר הלקוחות של בזק בבאנדל ההפוך גדל ל-350 אלף מנויים. אמנם מחירי השוק הסיטונאי (שבו ספק מציע ללקוח גם תשתית) ומחירי הבאנדל ההפוך (השירות הדומה שבו בזק מציעה ללקוח גם ספק) נמוכים ממחירי השוק ערב הרפורמה, אבל מחירי בזק עדיין גבוהים יותר, בעיקר במהירויות הגבוהות.
סלקום ופרטנר, שאינן יכולות להקים תשתית משלהן, התלוננו על כך שבזק מפלה אותן, הספקיות הגדולות, לרעה (שתיהן מתחרות בבזק בינלאומי) ואף דרשה כי המידע שנתנה להן לצורך קיום הבאנדל, לא ישמש אותן כדי לפנות לצרכנים בעצמן. משסירבו לכך היא הפסיקה לכלול אותן בבאנדל. כמו כן, בזק האריכה את תקופת ההתקשרות בינה לבין הלקוחות לשלוש שנים.
משרד התקשורת הסכים עם טענות החברות נגד בזק, אך הגיב מאוחר מדי ומנתוני משרד התקשורת עלה כי טרם חודש השיווק של סלקום ופרטנר במסגרת הבאנדל ההפוך.
משרד מבקר המדינה אף העיר למשרד התקשורת בנובמבר 2016 כי יש אמנם מספר מצטרפים קבוע לשירותי ספק+תשתית, אך יש גם גידול בשיעור הנוטשים את השוק הסיטונאי. זה עלול להביא לכך שבעתיד מספר מנויי השוק הסיטונאי ילך ויקטן. במשרד התקשורת השיבו שהנתונים תנודתיים ושיתכן שמגמה זו מעידה דווקא על שוק תחרותי גועש.
בזק עדיין לא מספקת שירותי טלפונייה קווית סיטונאית
ליקוי נוסף הוא שחרף העובדה שחלפו כמעט שנתיים מאז היתה אמורה בזק להתחיל לספק שירות טלפונייה סיטונאית השירות עדיין לא מסופק.
למרות שלבזק אין מניעה טכנולוגית לספק שירותי טלפוניה סיטונאית במתכונת שנקבעה בתקנות, ברישיונה ובתיק השירות, תוך זמן קצר ובעלויות זניחות, מנכ"ל משרד התקשורת החליט לקדם פתרון זמני, לפיו בזק מספקת לספקיות שירות מכירה חוזרת (בזק מוכרת את השירות לספקים והם מוכרים אותו לצרכנים, במקום שהספקים יתחברו פיזית לתשתית של בזק וימכרו תשתית ישירות לצרכנים).
למעשה, בשוק התקשורת נהוג כיום נוהל של שירות סיטונאי מסוג BSA (כלומר Bit Stream Access). שירות זה מאפשר לספקית השירות לרכוש מבעלת התשתית את הגישה לתשתית ולספק למנוייה חבילה הכוללת תשתית אינטרנט וכן שירותי אינטרנט. הרגולטור הוא שקובע את המחיר שמשלמת ספקית השירות לבעלת התשתית עבור הגישה לתשתית.
המבקר קבע כי "אין להשלים עם המצב בו בזק לא פועלת באופן מתמשך בהתאם לתקנות ולהנחיות הרגולטור, תוך פגיעה בתחרות ועקב כך בציבור כולו, מדובר בהתנהלות שאינה משקפת מערכת יחסים תקינה בין רגולטור לבין חברת תקשורת. רק במאי 2017 התקבלה החלטה במשרד התקשורת בעניין יישום מתכונת המכירה החוזרת, החל מיולי 2017. משהחליט משרד התקשורת ליישם את פתרון המכירה החוזרת כפתרון זמני, ראוי היה שיפעל לקידומו באופן מהיר הרבה יותר.
"התנהלות משרד התקשורת בכל הנוגע לאספקתם של שירותי הטלפונייה הביאה לכך שבמשך תקופה ממושכת ספקיות השירות לא יכלו להציע סלי שירותים המתחרים באלה של בזק, הכוללים טלפונייה קווית, והדבר גרם לפגיעה בתחרות ולפיכך גם באינטרס הציבורי".
הספקיות מציעות למנויים כבר שנים שירותי טלפונייה על גבי האינטרנט, אך אלה נחשבים פחות איכותיים מטלפון קווי והם אינם זמינים במקרה של הפסקת חשמל, כך ששירותים חיוניים כלחצן מצוקה או מוקד אזעקה לא יפעלו במקרה זה.
תעריפים לשירותים הסיטונאיים על גבי רשת HOT נקבעו באיחור ניכר
ומה לגבי שימוש בתשתית של HOT? גם מהלך זה מתקדם בעצלתיים. יישום רפורמת השוק הסיטונאי החל בפברואר 2015, אך רק ביוני 2017 קבע משרד התקשורת תעריפים מחייבים לשירותים הסיטונאיים ב-HOT. עד אז כל המנויים שהצטרפו לשוק הסיטונאי עשו זאת על גבי תשתית של בזק, מה שעורר חשש לפגיעה בתחרות (ל-HOT יש עוד יתרון על בזק: היא משווקת טריפל בו היא כוללת תשתית אינטרנט, דבר האסור על בזק מבחינה רגולטורית מ.ק).
ב-HOT מתנגדים לשימוש בתשתית של החברה בטענה שהיא לא שליטת השוק כשמדובר בתשתית אינטרנט ובטלפונייה קווית, ועל כן אין לכפות עליה לשתף את התשתית שלה עם מתחרות, בדומה למה שנכפה על בזק.
אי קידום חובת "ההדדיות הפסיבית"
עיכוב נוסף הוא בשימוש חופשי בתשתיות פסיביות. בחוק ההסדרים הוצע לכל חברות התקשורת לעשות שימוש בתשתיות הפסיביות אחת של השנייה. הכוונה לתשתיות כגון קופסאות ועמודים. מטרת השיתוף היא "שדרוג תשתיות התקשורת בישראל, פיתוח התחרות בשוק, בדגש על שוק התשתית הנייחת", כך נכתב.
כבר 4 שנים שעל שולחן משרד התקשורת מצויה סוגיית ההדדיות בשימוש בתשתיות אלה. המשרד אמור היה לקדם הליכים המאפשרים לבעלות התשתית להשתמש בתשתיות הפסיביות האחת של השנייה. בדו"ח המבקר נכתב כי "על משרד התקשורת להשלים את התשתית הרגולטורית הנדרשת ליישום התיקון לחוק, באופן שיבטיח שניתן יהיה ליישמו במועד שנקבע בחוק.
"על משרד התקשורת לפעול לכך שהמחלוקת שהתגלעה בנוגע למחירים בגין העבודות הנוספות שהוטל לבצע על בעלות התשתית (בזק ו-HOT מ.ק), במסגרת תיק שירות שימוש בתשתיות פיזיות (עבור חברות תקשורת אחרות מ.ק), לא תביא גם היא לעיכוב נוסף".
משרד התקשורת: "השוק הסיטונאי נמצא בישורת האחרונה"
בדו"ח המבקר נכתב לסיכום: "משרד התקשורת אמנם שקד תקופה ממושכת על הכנת התשתית הרגולטורית, אך רפורמת השוק הסיטונאי אינה מהלך חד-פעמי,שבו הרגולטור מכין את הקרקע לעידוד התחרות ולאחר מכן השוק פועל בכוחות עצמו. רפורמה זו היא רפורמה מורכבת, שדורשת פיקוח הדוק מצד הרגולטור והתערבות מהירה על מנת למנוע את סיכולה.
"המציאות הרגולטורית היא כזו, שבעלות התשתית נדרשות לספק שירותים סיטונאיים לספקיות השירות, כאשר בעת ובעונה אחת הן מספקות בעצמן אותם שירותים למנוייהן (במישרין או על ידי חברות אחרות בקבוצה שהן נמנות עמה). מטבע הדברים, הדבר עלול ליצור תמריץ שלילי שיניא את בעלות התשתית מלסייע להתפתחות השוק הסיטונאי. הדבר מחדד את הצורך במעורבות פעילה, מהירה ואפקטיבית של משרד התקשורת.
"..מצבור ההחלטות שהתקבלו (חלקן שלא בהתאם לעמדת הדרג המקצועי במשרד), בצירוף למשך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות, הובילו למעשה לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי ובהתפתחות התחרות".
בינואר 2017 מסר משרד התקשורת למשרד מבקר המדינה בתגובה, כי "השוק הסיטונאי נמצא בישורת האחרונה של יישומו המלא: תיק שירות שימוש בתשתיות פיזיות ניתן לשימוש באופן מלא; ואילו משרד התקשורת מתכנן לקיים בתוך זמן קצר שימוע בנוגע לשירותי הטלפונייה".
לפנייה לכתב/ת 
