לפני השריפה: החוקים שימנעו אסון בבניין
מי אחראי על תחזוקת מערכות לגילוי וכיבוי אש בבניין, האם החוק מחייב התקנת מערכות אלו בכל בנייני המגורים, ומה באשר לפיצוי של דיירי הבית המשותף במקרה של שריפה? מדריך
שריפת הענק שפרצה לפני מספר חודשים במגדל בן 24 קומות בלונדון, גבתה את חייהם של אנשים רבים, וגרמה נזק רב לרכוש. חודשי הקיץ החמים בישראל בשילוב עם העובדה כי רוב הישראלים מתגוררים בבתים משותפים, מעלים שאלות רבות.
כך למשל, מי אחראי על תחזוקת מערכות לגילוי וכיבוי אש בבניין, האם החוק מחייב התקנת מערכות אלו בכל בנייני המגורים, ומה עושים אם לא קיימת מערכת לגילוי וכיבוי אש בבניין? לפניכם כל מה שצריך לדעת.
האחריות על תחזוקת מערכות לגילוי וכיבוי אש בבניין
בשנים האחרונות שיטת הבנייה בישראל החלה להתמקד בעיקר בבנייה לגובה. שינוי זה בשיטה הוליד תקנות חדשות אליהם מחויבים הקבלנים. תקנות אלו מחייבות התקנה של מערכות גילוי וכיבוי אש. מהרגע שהקבלנים יוצאים מחוץ לתמונה, והבניין נמסר לדיירים, עלולה להיווצר בעיה.
בהתאם לחוק, האחראיות על תחזוקת ציוד הכיבוי הינה בידי מחזיקי או בעלי הדירות עצמם והמשמעות היא שאם קיימת בבניין נציגות דיירים, היא זו שאמורה לוודא תחזוקה נאותה. המערכות הדורשות תחזוקה שוטפת נותרות פעמים רבות מוזנחות, וללא פיקוח ובקרה. גם כאשר הדיירים שוכרים חברת ניהול שתהיה אחראית על התחזוקה, חשוב לוודא שיש גורם המפקח על פעילותן התקינה של חברות אלו בכלל ובפרט בהקשר למערכות כיבוי האש.
מה קובע החוק?
על פי תקנות שירותי הכבאות, חובה שיהיו בכל בניין מעל ארבע קומות ויותר ברז כיבוי בכל חדר מדרגות של מפלס קומתי בבית מגורים, בקרבת כל ברז כיבו יותקן ארון לציוד כיבוי, שיכיל שני זרנוקי כיבוי, ובמקומות מסוימים כמו חדר עם מיכל גז, חדר המתנה, חדר אשפה, הסקה ומיזוג יותקן גלגילון כיבוי קבוע ועליו צינור לחץ. בנוסף, התקנות קובעות שליד כל חדר מדרגות בכל מפלס קומתי של בית מגורים יותקן מטף כיבוי אחד מסוג אבקה יבשה בגודל של 6 קילוגרמים.
על אף הוראות החוק, בתים משותפים רבים אינם מקפידים על קיומן של התקנות ותחזוקה נאותה של המתקנים, בין אם בשל הזנחה ובין אם בשל חוסר ידיעה. מחסור בציוד כיבוי אש תקין עלול לגרום להתפשטות מהירה יותר של האש ולנזק כבד יותר בנפש וברכוש.
על מנת להימנע מאסון עתידי, על דיירי הבניין לדאוג כי בבניינם נמצא הציוד הנדרש על פי התקנות, וכי הוא מתוחזק על ידי גורמים מוסמכים. על הדיירים לדאוג לבצע ביקורת שנתית על תחזוקת המערכות על ידי גורם הנדסי מקצועי, ולקיים הדרכת בטיחות והתגוננות מפני אש לדיירי הבניין.
פיצוי לדיירים במקרה של שריפה
סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע כי במקרה של תביעת נזיקין העוסקת בנזקי אש שפרץ מדירת מגורים, בשונה מתביעה נזיקית רגילה, חובת הראיה היא דווקא על בעל הדירה (הנתבע) להוכיח כי השריפה לא פרצה עקב רשלנותו. אם לא יצליח להרים את נטל הראיה, בעל הדירה יחויב בתשלום הנזק שיוכח.
שריפה בשטחים המשותפים
מה באשר לשריפה שפורצת בשטחים המשותפים של הבית המשותף ולא בדירה עצמה? בשאלה זו עסק בית המשפט בבואו להכריע במקרה בו פרצה שריפה בלוח חשמל בחדר המדרגות המשותף שגרמה לנזק רב לדירה הצמודה.
חברת הביטוח של הדייר שילמה את הפיצוי, אולם, לאחר התשלום תבעה חברת הביטוח את נציגות הבית, בטענה כי זו העסיקה קבלן לעבודות ניקיון ופוליש שגרמו לשריפה. נמצא כי המנקים אכן השתמשו בכמויות מוגזמות של מים, אלו חלחלו מקומה שישית, לארון החשמל בקומה החמישית וגרמו לקצר ולשריפה.
הנציגות העבירה את האחריות לקבלן הניקיון שטען שכלל לא נכח בעבודות הניקיון. עוד התברר כי הנציגות לא בדקה את הקבלן ולא החתימה אותו על חוזה מסודר. חברת הביטוח של הנציגות והקבלן נמצאו אחראים באירוע ובנזק שנגרם, כאשר הקבלן נשא בחלק העיקרי של עלויות הנזק.
בכל מקרה, אנו ממליצים שלכל אחד מהצדדים יהיה ביטוח בתוקף. אם לבעל דירה באופן אישי ואם לנציגות הדיירים בפוליסה עבור כלל הרכוש המשותף.
עורך דין ד"ר אופיר מילר, הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין ד"ר מילר ושות'. הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.
לפנייה לכתב/ת 
